יצחק סגי נהור

רבי יצחק קיבל את חכמת הקבלה מאביו הראב"ד ומזקנו הראב"ד השני. היה רבם של רבי עזרא ורבי עזריאל מז'ירונה, רבותיו של הרמב"ן, שלפי דברי רבי חיים ויטאל המשיכו את שלשלת הקבלה. השפעתו על חוגי המקובלים הספרדים בדורו הייתה כה רבה, עד שבספרי המקובלים הספרדים מתקופתו הוא מכונה בכינוי "החסיד", בלי לפרט את שמו. רבינו בחיי בפירושו על בראשית (לב, י) מזכירו בתואר "אבי הקבלה"^[1][2]. בחוגי המקובלים בפרובנס ובספרד ראו בו ״שלישי לאליהו״ במסורת שלשלת הקבלה.

חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדאואר, טענו כי רבי יצחק הוא מחדשה של תורת הקבלה היהודית בכלל, ויחסו לו את חיבור ספר הבהיר. החוקרים אברהם אליהו הרכבי וגרשם שלום חלקו עליהם, והוכיחו שהוא קיבל את יסודות הקבלה מרבותיו, ושספר הבהיר נתחבר על ידי מחבר אחר. המזרחן הגרמני אריך בישוף (Erich Bischoff) טען כי ר' יצחק סגי נהור היה המקור הראשון לרעיון עשר הספירות בקבלה, ונראה כי טען כך משום שאף הוא ייחס לר' יצחק את חיבורו של ספר הבהיר.

רבי מנחם ריקנאטי העיד עליו, שהיה מכיר בפני האדם שנולד אם הוא נשמה חדשה או נשמה שמוחזרה בגלגול.^[3] רבי יהודה החייט מעיד עליו שהיה מרגיש באוויר ששאף על יד מיטתו של חולה, אם יקום החולה מחליו או ימות.

המלחין הארגנטינאי אוסוולדו גוליחוב הלחין בשנת 1997 יצירה לקלרינט כליזמר ולרביעיית מיתרים בשם "חלומותיו ותפילותיו של רבי יצחק סגי נהור", בביצועו של דייוויד קרקאואר.^[4]

רוב חידושיו לא ראו אור בדפוס, וכתבי יד של פירושיו נמצאים בספריות שונות ברחבי העולם, רובן בספריית הוותיקן ברומא. שמועות משמו מובאות בספרי מקובלים שונים, כדוגמת ספר החייט (פרק יד). בין חיבוריו שבכתב יד הוא ביאור מעשה בראשית, מובא בספרי המקובלים הראשונים.

חיבוריו שהודפסו:

• מכתב לרמב"ן ורבינו יונה בענייני קבלה, הודפס על ידי גרשם שלום בספר ביאליק, תל אביב תרצ"ד.
• פירוש לספר יצירה, נדפס כנספח ל"הקבלה בפרובאנס", ירושלים תשכ"ג. חוקרי הספר ביקשו להצביע על השפעתו של הפירוש על פרשנים מאוחרים יותר של ספר יצירה, דוגמת פירושו של הרמב"ן או זה של ר' יצחק דמן עכו. במחקר מקיף שהוקדש לחיבור, טען אבישי בר אשר שאין ביסוס לייחוסו המוכר של החיבור לר' יצחק סגי נהור ושהחיבור נכתב יותר מאוחר ובהקשר היסטורי אחר.
• סוד הדלקת נרות חנוכה, בתוך ספר הזיכרון לר' יצחק הוטנר, מכון ירושלים, תשמ"ד, ובתוך גנוזות כרך ג. חידושי מנהגים שונים שנמצאו בו עוררו פולמוסים הלכתיים.^[5]
• לפי החיד"א, ספר קרניים, ספר קבלי עמוק מאוד שנכתבו עליו מספר פירושים, נכתב על ידו או על ידי רבי אהרון מקרדינה.^[6]

• גרשם שלום, הקבלה בפרובנס - חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור, ירושלים תשל"ט
• חביבה פדיה, השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור - עיון משווה בכתבי ראשוני המקובלים, ירושלים תשס"א
• חביבה פדיה, "פגם ותיקון של האלהות בקבלת ר' יצחק סגי נהור", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 6 (תשמ"ז) [=ראשית המיסטיקה היהודית באירופה, בעריכת יוסף דן], עמ' 157-28
• חביבה פדיה, "שכבת העריכה הפרובנסאלית בספר הבהיר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 9 [ספר היובל לשלמה פינס ב (תש"ן)], עמ' 164-139
• יוסף דן, תולדות הסוד העברית, כרך ז', עמ' 361-404
• אבישי בר-אשר, "דמיון ומציאות בחקר ראשית הקבלה: פירוש "ספר יצירה" המיוחס לר' יצחק סגי נהור ותולדותיו בקבלה ובמחקר", תרביץ 86 (תשע"ט), עמ' 384-269.

• "יצחק סגי נהור", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) ‏
• כתב יד, פירוש ספר יצירה, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• יצחק בן אברהם (1160?-1234?), סגי נהור, דף שער בספרייה הלאומית