יעקב אינגרמן

אינגרמן נולד בשפטיבקה שבאוקראינה, למד מתמטיקה באוניברסיטת קייב בשנים 1937–1940 ולאחר מכן עבד כמורה.

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא האדום, השתתף בבלימת המתקפה הגרמנית, נפצע, ובבית חולים ברוסטוב גויס למודיעין. לאחר קורס של חצי שנה הוא הופעל במסגרת המודיעין הקרבי לגיוס פעילים בארצות הכבושות על ידי גרמניה הנאצית לפעילות פרטיזנית מחתרתית. הוא הוצנח בשנת 1942 באזור טגנרוג, בזהות בדויה של טרקטוריסט שאמו גרמנייה ואביו קוזאק שנשפט בטיהורים הגדולים. בשל ידיעותיו בשפה הגרמנית התקבל כמתורגמן ביחידה גרמנית ולאחר מכן עבר ליחידה טכנית של הוורמאכט שחיברה קווי חשמל וקווי אספקת מים ושירת בה במשך שנתיים וחצי. במקביל פעל לגיוס פרטיזנים והבריח לרשותם נשק. באוגוסט 1943, כשהוא בדרגת רב"ט, הועבר עם היחידה לאיטליה, שם השתתף בפעולות חבלה של פרטיזנים איטלקים ויוגוסלבים בסמוך לעיר טרנטו, שם הצליח להבריח קבוצת שבויים סובייטים. במאי 1945 הכוחות האמריקאיים הגיעו לאזור.

באיטליה נישא לאלברטה, בתה של הדוכסית האיטלקייה שעזרה לפרטיזנים אולגה מָארִיני, היה פעיל בתנועת הבריחה בראשותו של מאיר דודזון, ובשנת 1946 עלו בני הזוג לארץ ישראל, באונייה "יאשיה ווג'ווד" במסגרת ההעפלה, והתיישבו בקיבוץ אילון, שם נולדה בתם, מרים. כעבור זמן קצר שבה רעייתו עם בתם לאירופה.

אינגרמן התגייס לחיל המודיעין ושירת ביחידת ההאזנה 515 (לימים יחידה 8200), בה הכיר את רעייתו שולה הלפרין, ויחד עמה זכה בשנת 1961 בפרס ביטחון ישראל.^[1] במסגרת יחידת ההאזנה הוקם על ידי אינגרמן "המדור הרוסי", ובמסגרת יחידת חצב הוקם בפיקודו מדור מזרח אירופה למודיעין ממקורות גלויים ברוסית. לאחר פרישתו מצה"ל הצטרף לארגון נתיב וערך את דברי הסאמיזדאט שנכתבו על ידי יהודי ברית המועצות והופצו ביניהם.

בתו היא ענת מטר, ונכדו הוא חגי מטר.^[2]

• יעקב אינגרמן, יהודי ב"שירות" הרייך, הוצאת ביתן, 2001.

מדיה וקבצים בנושא יעקב אינגרמן בוויקישיתוף

• אורי דרומי, מאחורי קווי האויב הנאצי, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2007
• דף פעולותיו ברשימת הלוחמים של אתר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות
• משירות בצבא הגרמני למוסד לעליה ב' - סיפורו של יעקב אינגרמן, באתר הפלי"ם.