ינקו מטושקה
ינקו מטושקה (בסלובקית: Janko Matúška; 10 בינואר 1821 – 11 בינואר 1877) היה משורר סלובקי רומנטי, מחבר השיר "ישנו ברק מעבר לטאטרה" (סלובקית Nad Tatrou sa blýska) אשר שני בתיו הראשונים מהווים את המנון סלובקיה.
 | |
| לידה | 10 בינואר 1821 דולני קובין, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה | 11 בינואר 1877 (בגיל 56) דולני קובין, סלובקיה |
| מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה | דולני קובין |
| מקום לימודים | Ján Francisci-Rimavský Gymnasium |
| שפות היצירה | סלובקית |
| תקופת הפעילות | 1844–1849 (כ־5 שנים) |
  | |
חייו
מטושקה נולד בדולני קובין שבצפון סלובקיה, על נהר האורבה, ולמד בגימנסיה בכפר גֶמֶר (Gemer). בין השנים 1839–1844 למד בליצאום הלותרני בברטיסלאבה, שהיה מרכז חשוב לתנועה הלאומית הסלובקית. בשנות לימודיו החל לכתוב שירים, פואמות אפיות, בלדות ופזמונים, שנשאו אופי לאומי ופטריוטי. כתיבתו הושפעה מהפולקלור בארצו ומהשירה הרומנטית. בברטיסלאבה נעשה מטושקה לאחד מחסידיו ותלמידיו של ליודוביט שטור, מנהיג התנועה הלאומית הסלובקית, שלימד שם במסגרת המכון לשפה וספרות צ'כית-סלובקית. שטור ועמיתיו עסקו בקודיפיקציה ויצירת נוסח סטנדרטי לשפה הסלובקית. מטושקה השתלב בתנועה שקמה סביב שטור (Štúrovci), ותרם מפרי עטו לספר הראשון שהתפרסם בסלובקית הספרותית החדשה ("Almanach Nitra", 1844).[1][2][3][4]
בסוף שנת 1843 השעו השלטונות ההונגרים את שטור בשל פעילותו הסלובקית-לאומית. בעקבות המהלך קמה מחאה מצד הסטודנטים הסלובקים, ו-22 מתוכם עזבו את הלימודים בברטיסלאבה במחאה, בהם מטושקה. במסגרת המחאה הוא כתב את השיר "ישנו ברק מעבר לטאטרה", ככל הנראה בינואר או פברואר 1844. שיר זה היה מן היצירות הראשונות בסלובקית הספרותית, וצבר פופולריות גדולה במהלך אביב העמים.[5][2] הופעתו הראשונה של השיר בדפוס הייתה באופן אנונימי, תחת השם Dobrovolňícka ("שיר המתנדב"), וזהות מחברו התבררה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה.[3][5][6]
בשנת 1846 כתב את המחזה Siroty ("יתומים"), שהביע הזדהות עם הפולנים הרבים שהיגרו מארצם לאחר כישלונו של מרד נובמבר.[3] ב-1848 פרסם גם ספר פרוזה. בשנים אלו עבד גם כמורה פרטי.[2]
במהלך מהפכות 1848 באימפריה האוסטרית היה מטושקה ממארגניו של המרד הסלובקי של 1848-49 (אנ') כנגד ההונגרים באזור מגוריו באורבה (ראו Árva County). באביב 1849 נאלץ להתחבא מפני הצבא ההונגרי. לאחר אביב העמים חזר לדולני קובין ולא כתב עוד. בשנת 1851 הוא החל לעבוד בשרות המדינה, עד 1861 בטרסטנה (Trstená), ומ-1870 עד 1875 בדולני קובין, שבה נפטר.[2][4]
במולדתו הונצח בשמה של גימנסיה,[7] באנדרטה לזכרו בעיירה בה חי, ואף בבול דואר[8] ובמטבע 10 יורו לאספנים במלאת 200 שנה להיוולדו.[9][10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מטושקה ינקו, באתר של דולני קובין (באנגלית)
- טקסטים מלאים של יצירותיו של מטושקה (בסלובקית)
ינקו מטושקה, באתר Discogs (באנגלית)
