יחסי מקסיקו–צ'ילה

ההיסטוריה המשותפת של צ'ילה ומקסיקו מתחילה בתקופה בה הן היו מושבות של ספרד. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות הוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-19, זמן קצר לאחר שקיבלו עצמאות מספרד. באותה תקופה גם כל אחת מהמדינות הקימה שגרירות בבירות של המדינה השנייה.^[3]

בשנת 1914 השתייכה צ'ילה לקבוצה אזורית בשם מדינות ABC (שכללה את ארגנטינה, ברזיל וצ'ילה). שלוש המדינות הללו היו העשירות והמשפיעות ביותר בדרום אמריקה באותה עת. באותה שנה התערבו מדינות ה-ABC בסכסוך הדיפלומטי בין ארצות הברית ומקסיקו, שהיה על סף מלחמה, על רקע פרשת טמפיקו וכיבוש וראקרוס בידי כוחות ארצות הברית. נציגי המדינות נפגשו עם נציגי ארצות ומקסיקו בעיירה ניאגרה פולס, בגבול בין קנדה לארצות הברית, במטרה להפחית את המתיחות ולמנוע מלחמה, שבסופו של דבר אכן לא פרצה.

ב-11 בנובמבר 1974 ניתק נשיא מקסיקו, לואיס אצ'ווריה אלברס, את היחסים הדיפלומטיים עם מקסיקו, שנה לאחר הדחתו הבלתי חוקית של נשיא צ'ילה הנבחר סלוודור איינדה, על ידי הגנרל אוגוסטו פינושה.^[4] במשך חמש עשרה השנים שלאחר מכן, מקסיקו תקבל אלפי פליטים צ'יליאנים שנמלטו מממשלת פינושה.^[5]

שתי המדינות חידשו את היחסים דיפלומטיים ביניהן ב-23 במרץ 1990. מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים, שתי המדינות מתקרבות זו לזו בנושא המסחר הדו-צדדי ביניהן.

עם השנים הסחר בין שתי המדינות הולך ומתרחב. שתי המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי בשנת 1999. מאז תחילת יישום ההסכם, הסחר בין שתי המדינות הגיע להיקף של כ-3.5 מיליארד דולר ב-2014, כאשר 99.7% מהסחר בין שתי המדינות הוא ללא תעריף.^[6][7] הייצוא העיקרי של צ'ילה למקסיקו כולל: עץ, דיקט, סלמון, אפרסקים, גבינות, יין ונחושת, ואילו עיקר הייצוא של מקסיקו לצ'ילה כולל: כלי רכב וחלפים, טרקטורים, אלקטרוניקה, מכונות ובירה.

• הנשיא סלוודור איינדה (1972).
• הנשיא פטריסיו איילווין (1990, 1992).
• הנשיא אדוארדו פריי רואיס-טאגלה (1991, 1995).
• הנשיא ריקארדו לאגוס (2002, ינואר וספטמבר 2004 ו-2005).
• הנשיאה מישל בצ'לט (2007, 2009, 2010, 2014, 2015).
• הנשיא סבסטיאן פיניירה (יולי ודצמבר 2011, 2012).

• הנשיא אדולפו לופס מטאוס (1960).
• הנשיא לואיס אצ'ווריה (1972).
• הנשיא קרלוס סלינס (1990, 1991, 1993).
• הנשיא ארנסטו סדייו (1996, מרץ ואפריל 1998).
• הנשיא ויסנטה פוקס (2001, 2004, 2006).
• הנשיא פליפה קלדרון (2008, 2012).
• נשיא אנריקה פניה נייטו (2013, 2016).

שתי המדינות חברות בכמה ארגונים בינלאומיים, בהם קהילת מדינות אמריקה והקאריביים, ארגון האינטגרציה של אמריקה הלטינית, ארגון המדינות האיברו-אמריקניות, הברית הפסיפית והאומות המאוחדות.

שתי המדינות הן המדינות הלטיניות היחידות שחברות בארגון ה-OECD.