יחסי לבנון–עיראק

היחסים בין המדינות כוננו בשנת 1943, והתחזקו בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין, אשר הידק את היחסים עם בשיר ג'ומאייל, ולאחר מכן עם אחיו אמין ג'ומאייל. היחסים התחזקו עוד יותר כאשר ממשלת עיראק תקפה את מעשיה של ישראל במלחמת לבנון השנייה.

היחסים בין לבנון ועיראק נותקו והשגרירויות שלהם נסגרו ב-1994, לאחר שסוכנים עיראקיים הרגו מתנגד להם בביירות^[1]

בשנת 2001 חודשו הקשרים הדיפלומטיים בין עיראק ללבנון^[1].

כמה דמויות במיליציות השיעיות^{[דרושה הבהרה]} החזקות בלבנון מקיימות קשרים אישיים הדוקים עם ההיררכיה הדתית בנג'ף, וחלק מהשיעים הלבנונים עוקבים אחר מקורותיהם המשפחתיים חזרה לעיראק^{[דרוש מקור]}.

באוגוסט 2008 ביקר ראש ממשלת לבנון פואד סניורה בעיראק, והיה זה הביקור השלישי של מנהיג ערבי בבגדאד מהפלישה לעיראק בשנת 2003. במהלך ביקורו נפגש סניורה עם ראש ממשלת עיראק נורי אל-מאלכי, וחתם עמו על הסכמים לייצוא נפט ללבנון.