יחסי ישראל–מקסיקו

במסגרת ההצבעה על תוכנית החלוקה בשנת 1947, על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, מקסיקו הייתה אחת מעשר המדינות שנמנעו בהצבעתן. היו שהסבירו את ההימנעות בריחוקה של מקסיקו מאזור המזרח התיכון, ומספרם המועט של היהודים אשר התגוררו בה. אחרים כתבו שהדבר נבע מההשפעה של מהגרים לבנונים עשירים שהיו להם קשרים עם ההנהגה של מקסיקו^[1].

מקסיקו הכירה במדינת ישראל בינואר 1950, ובשנת 1952 שתי המדינות כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים^[2]. באוגוסט 1952 נחתם הסכם מסחרי בין המדינות, שבו הכירה מקסיקו בירושלים כבירת ישראל^[1].

מקסיקו הצביעה בעד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית"^[3]. בדצמבר 1991, כ-16 שנה לאחר העברת ההחלטה, הצביעה מקסיקו יחד עם 110 מדינות נוספות בעד החלטה 4686 של העצרת הכללית שחזרה בה מקודמה.

היחסים בין שתי המדינות החלו להתפתח לקראת סופה של המאה ה-20, הן בעקבות שגשוגה הכלכלי של מקסיקו, אשר גרם לה לתור אחר שווקים המתאימים לתוצרתה, והן בעקבות עלייה בהיקפה של התיירות בין שתי המדינות (בעיקר תיירים ישראלים, שהחלו להגיע למקסיקו במספרים גדלים והולכים), אשר הביאה לצורך במיסוד נוהלי עבודה משותפים בתחומי התיירות והמסחר. היחסים הכלכליים ההולכים ומתגברים הובילו לחתימה על הסכם סחר הדדי בין שתי המדינות בשנת 2000 במהלך פגישתו של נשיא מקסיקו ארנסטו סדייו עם הנשיא עזר ויצמן בישראל, אשר הביא לעלייה ניכרת בהיקף הסחר שבין שתי המדינות^[4].

בשנת 2008 רכשה מקסיקו ציוד צבאי ישראלי בשווי 210 מיליון דולר^[5]. נכון לשנת 2012, ישראל היוותה את שותפת הסחר ה-42 בגודלה של מקסיקו, והגדולה ביותר באזור המזרח התיכון, כאשר היקף הסחר ההדדי שבין שתי המדינות נאמד בסך של 600 מיליון דולר בשנה^[6][7]. בשנת 2018, הסחר הדו-צדדי בין ישראל למקסיקו הסתכם ב-955 מיליון דולר. השקעות זרות ישירות המצטברות מישראל במקסיקו, במהלך השנים 1999–2016, הגיעו ל-2 מיליארד דולר. חברות רב לאומיות מקסיקניות כגון: "Altos Hornos de México" (תנורי הפיצוץ של מקסיקו) וחברת חומרי הבניין "Cemex" פועלות בישראל. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל נספחות מסחרית במקסיקו סיטי. החל משנת 2020 הנספח הכלכלי במקסיקו הוא ליאור יפה^[8]. כמו כן, שתי המדינות חברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ("OECD").

בשנת 2013, אזרחי מקסיקו היוו את אחת הקבוצות הגדולות ביותר המבקרות בישראל למטרות תיירות ועלייה לרגל. באוקטובר באותה שנה, הקונגרס המקסיקני התקין במשכן שלו אזור מיוחד שהוקדש עבור יחסי החברות בין מקסיקו וישראל^[9].

בספטמבר 2016, נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו השתתף בהלווייתו של נשיא ישראל לשעבר שמעון פרס, שנערכה בבית העלמין הלאומי הר הרצל בירושלים. פניה נייטו לווה על ידי מזכירת יחסי החוץ, קלאודיה רואיז מאסיו, וכן חברי הקהילה היהודית במקסיקו.

ב-13 בספטמבר 2017 ערך ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקור רשמי בן שלושה ימים במקסיקו ונפגש עם הנשיא פניה נייטו ועם חברי הקהילה היהודית במדינה^[10]. בכך, הפך נתניהו לראש ממשלת ישראל הראשון שביקר במקסיקו ובאמריקה הלטינית. ימים ספורים לפני הביקור, שלחה סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל (מש"ב) משלוח של סיוע הומניטרי למדינות מקסיקו ואחאקה וצ'יאפס שנפגעו בעקבות רעידת האדמה בפואבלה^[11][12]. בנובמבר 2017, שר החוץ של מקסיקו, לואיס וידגאריי קאסו, העביר לממשלת ישראל את החלטת הקבינט המקסיקני לשנות את קו ההצבעה של ארצו באו"ם ובארגונים בינלאומיים נוספים על החלטות לגבי ישראל^[13].

בינואר 2017 נקלעו היחסים בין שתי המדינות למשבר בעקבות ציוץ תמיכה של ראש הממשלה נתניהו ביוזמת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבנות חומה על גבול ארצות הברית-מקסיקו. שגריר ישראל במקסיקו ננזף, ושר החוץ המקסיקני אמר כי דברי נתניהו הם "מעשה תוקפנות" כלפי ארצו. התבטאות נתניהו כללה ביקורת גם מצד ראשי הקהילה היהודית במקסיקו. לאחר שיחת טלפון בין הנשיאים ראובן ריבלין ואנריקה פניה נייטו דווח על סיום המשבר^[14].

לפני התפרצות מגפת הקורונה, ביקרו בישראל כ-30 אלף מקסיקנים ובמקסיקו ביקרו כ-40 אלף ישראלים מדי שנה^[15].

ביולי 2022 ציינו שתי המדינות 70 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן במספר פעילויות דיפלומטיות, תרבותיות ואקדמיות. באותה שנה, עמד היקף הסחר בין ישראל ומקסיקו על יותר ממיליארד דולר.

בספטמבר 2022 זומן שגריר מקסיקו בישראל מאוריסיו אסקנרו, לשיחת נזיפה, בעקבות השחתת קירות מבנה השגרירות הישראלית במקסיקו על ידי מפגינים^[16]. הרקע לכך היה הגעתו של התובע תומאס סרון, המבוקש במקסיקו בחשד לטיוח חקירת טבח הסטודנטים, לישראל.^[17]

• גוסטבו אורטן הרנן 1956^[18] – 1958^[19]
• חורחה דאסלה סגורה כיהן כשגריר מקסיקו בישראל משנת 1960^[20] ועד ינואר 1963^[21][22].
• רפאל נייאטו, 1964^[23] – 1966^[24]
• לואיס וקמן-מוניוז 1967^[25]
• בשנים 1971^[26] – 1974 כיהנה רוסאריו קסטיאנוס, סופרת ומרצה לספרות כשגרירת מקסיקו בישראל^[27][28]. באפריל 1974 היא הוציאה ספר בעברית^[29]. באוגוסט 1974 היא התחשמלה למוות בזמן שהחליפה נורה בביתה בהרצליה פיתוח^[30].

בטרם מינוי שגריר ישראלי במקסיקו, מונה אדולפו פאסטליכט בשנת 1951 לקונסול כבוד של ישראל במקסיקו^[31][32]. בענייני הקשרים עם מקסיקו טיפל במשרד החוץ משה טוב^[33].

בנובמבר 1953 מונה לראשונה שגריר ישראלי במקסיקו^[34]. בשנים הראשונות, שגריר ישראל במקסיקו כיהן גם כציר לא תושב בגואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, אל סלוודור, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית וקובה^[35].

• יוסף קיסרי נובמבר 1953^[36] – 1956
• דוד שאלתיאל 1956^[37] – 1959
• מרדכי שניאורסון 1960^[38] – 1963^[39]
• יצחק הרכבי 1963^[40]
• שמחה פרת 1963^[41] – 1964
• שמשון ארד 1964^[42] – 1967^[43]
• אברהם דרום 1968^[44] – 1970^[45]
• שלמה ארגוב 1971^[46] – 1974^[47]
• חנן עינור 1974^[48] – 1977
• שאול רוזוליו 1978 – 1980
• ישראל גור-אריה 1981 – 1983
• משה ארד 1983 – 1986
• דב שמורק 1988
• משה מלמד 1996
• דוד דדון 2005
• יוסף ליבנה 2006 – 2011
• רודיקה רדיאן-גורדון 2009 – 2015
• יונתן פלד 2015 – 2019
• צבי טל 2019 – הווה

• שר החוץ יגאל אלון (1976)

1977 נשיא המדינה פרופ' אפריים קציר ביקר אצל נשיא מקסיקו לופז פורטיו

• שר החוץ משה ארנס (1990)
• שר החוץ שמעון פרס (1994)
• נשיא המדינה משה קצב (2002)
• נשיא המדינה שמעון פרס (2013)
• ראש הממשלה בנימין נתניהו (2017)

• נשיא מקסיקו, לואיס אצ'ווריה אלברס, ביקר בישראל באוגוסט 1975, כחלק ממסע שערך באזור לצורך קבלת תמיכה בבחירתו למזכ"ל האו"ם במקום קורט ולדהיים. אצ'ווריה עלה להר הבית, הלך בויה דולורוזה, ביקר במכון ויצמן למדע ובחבל לכיש, וטס במסוק למצדה ומשם לרמת הגולן. הוא ביקר את שר החוץ יגאל אלון בגנוסר וערך עמו שיט על הכנרת.
• שר החוץ אמיליו אוסקר רבסה (1975)
• נשיא המדינה ארנסטו סדייו (2000)
• שר החוץ רוסריו גרין (2000)
• סגנית שר החוץ לורדס ארנדה (2009)
• נשיא המדינה אנריקה פניה נייטו (2016)
• מזכירת יחסי החוץ קלאודיה רואיז מאסיו (2016)

• 
  ראש הממשלה לוי אשכול והנשיא מיגל אלמאן ולדס
• 
  אביגדור ליברמן וסגנית שר החוץ המקסיקני לורדס ארנדה, בדיאלוג הרביעי של שיתוף הפעולה המדיני בין מקסיקו וישראל, 2009
• 
  טקס זיכרון צבאי של חיל הים הישראלי וחיל הים המקסיקני בנמל חיפה בשנת 2004
• 
  ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נפגש עם נשיא מקסיקו אנריקה פניה ניטו בירושלים

• יהדות מקסיקו
• שגרירות ישראל במקסיקו

מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–מקסיקו בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של שגרירות מקסיקו בישראל (בספרדית)
• האתר הרשמי של שגרירות ישראל במקסיקו
• Israel and Mexico Sign Free Trade Agreement-6-Mar-2000 באתר משרד החוץ (באנגלית)
• מקסיקו - סקירה כלכלית, באתר משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
• יחסי סחר ישראל – מקסיקו, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
• מוטי בסוק, היעד הכלכלי הבא של נתניהו: אמריקה הלטינית, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2013
• ישראל, יחסי-חוץ, מקסיקו, דף שער בספרייה הלאומית