יחסי יפן–פורטוגל | |
---|---|
יפן | פורטוגל |
יפן | פורטוגל |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
377,915 | 92,090 |
אוכלוסייה | |
122,631,432 | 10,223,349 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
4,231,141 | 251,945 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
34,503 | 24,644 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
שגרירים | |
שיגרו אושיו | פרנסיסקו חאווייר אסטבס |
יחסי יפן–פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים בין יפן לבין הרפובליקה הפורטוגלית.
בשנת 1543 קבוצת מגלי ארצות פורטוגזים עגנה בארכיפלג הדרומי של יפן. הייתה זאת הפעם הראשונה בה משלחת אירופאית הגיעה ליפן. תקופה זו מכונה לעיתים תקופת "סחר הנאנבאן", תקופה בה היפנים והפורטוגזים היו עוסקים במרקנטיליזם. בשנת 1571, הישועי, גספר ויללה והלורד דאימיו אמורה סומיטאדה גילו את נמל העיר נגסאקי. גילוי הנמל גרם להשפעה נרחבת בקשרי המסחר בין שני העמים, במיוחד באי קיושו. הנמל הפך למקום אסטרטגי וחיוני למסחר בין יפן לפורטוגל.
בעקבות האיסור על קשרי המסחר בין יפן לסין שהוטלו בתקופת שלטונו של הקיסר היפני, גו-יוזי, והחשק היפני לתוצרים המקומיים של סין, הפורטוגזים שימשו כמתווכי מסחר בין יפן לסין, באמצעות מערך ספינות מסחר אירופאיות. הפורטוגזים קנו את הסחורה הסינית ומכרו אותה לעם היפני וההפך. המוצרים העיקריים אשר הובאו ליפן בעזרת מערך הספינות האירופאיות היו משי וחרסינה.
בין השנים 1600–1613, עם כניסתן של ספרד, הולנד והממלכה המאוחדת למרוץ האימפריאליסטי באסיה, פורטוגל התקשתה לשמור על יחסי המסחר ההדוקים שלה עם יפן.
העם היפני הביע התעניינות רבה בכלי הנשק הפורטוגזים, ובפרט לתותחים הפורטוגזים. בשנת 1543, שלושה פורטוגזים הגיעו לדרום האי טנגשימה כדי להציג את התותחים הפורטוגזים בפני העם היפני. במהלך תקופת סנגוקו, תקופה בה פרצה מלחמת האזרחים הארוכה ביותר בהיסטוריה של יפן, כלי הנשק הפורטוגזים שיחקו תפקיד מפתח חשוב במלחמה. יפנים רבים קנו רובים ושריונים פורטוגזיים. אודה נובונאגה, יוזם איחוד יפן, עשה שימוש נרחב בתותחים הפורטוגזיים בקרב נגאשינו. בשנת 1544 הצליחו הנפחים היפניים לשחזר את המנגנונים של כלי הנשק הפורטוגזיים, והחלו לייצר אותם בייצור המוני. לאחר 50 שנה של פיתוח כלי הנשק הפורטוגזיים ביפן, הצליחה האומה היפנית להפוך למעצמה צבאית אשר גברה על רוב צבאות אירופה.
בנוסף לפיתוח קשרי המסחר בתחום כלי הנשק, תחום הסחר בבני אדם יפניים התפתח גם כן. לאורך המאה ה-16 והמאה ה-17, הפורטוגזים קנו עבדים יפניים ומכרו אותם מעבר לים, כולל פורטוגל עצמה.[1][2] בשנת 1555 פורטוגזים רבים שחיו בפורטוגל, רכשו נערות יפניות לצורך קיום יחסי מין. בשנת 1571, סבשטיאו, מלך פורטוגל, אסר על סחר בבני אדם באדמת פורטוגל, מחשש שהסחר בעבדים היפנים והזנות היפנית בפורטוגל תשפיע לרעה על העם הפורטוגזי.[3]
ב-24 ביולי 1587, טויוטומי הידיושי, מצביא יפני, שלח מברק לסגן המחוז הישועי באי קיושו בו דרש מהעם הפורטוגזי להפסיק לרכוש עבדים ונערות יפניות לאדמתן. בנוסף, טויוטומי דרש כי כל העבדים היפניים יוחזרו ליפן בחזרה.[3][4][5] בעקבות כך, טויוטומי גירש את המיסיונרים הנוצרים מהאי.
הפורטוגזים העדיפו עבדים יפנים וסיניים מאשר עבדים מאפריקה.[6] הפורטוגזים ייחסו לעבדים היפניים תכונות כמו אינטליגנציה גבוהה וחריצות.[7][8][9][10]
בשנת 1595 נחקק חוק בפורטוגל האוסר על מכירת ורכישת עבדים אסייתים.
ליפן ולפורטוגל שמונה הסכמי ערים תאומות:
המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | |
---|---|---|
אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פינלנד • צ'כיה • צרפת • (קוסובו) • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
אוקיאניה |