יחסי טאיוואן–מקסיקו

החל משנת 1949 שמרה מקסיקו על יחסים דיפלומטיים עם ממשלת קוומינטנג של הרפובליקה הסינית.^[1] עם זאת, היחסים הרשמיים בין מקסיקו לרפובליקה הסינית (טאיוואן) הסתיימו בשנת 1971 כאשר מקסיקו הצביעה בעד החלטה 2758 של העצרת הכללית של האו"ם שהכירה ברפובליקה העממית של סין (סין היבשתית) "כנציגה הלגיטימית היחידה של סין באומות המאוחדות".^[2][3] מאז אימוץ החלטת 2758 של האו"ם, מקסיקו מקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם סין היבשתית ויחסים דיפלומטיים לא רשמיים עם טאיוואן מאז 1972.

על מנת לקדם את הסחר, בשנת 1990 פתחה מקסיקו משרד "שירותי סחר מקסיקני" בטאיפיי (שלא החזיק במעמד דיפלומטי). המשרד שודרג מאוחר יותר בשנת 1991 כך שיכלול אגף קונסולרי והוא נודע בכינוי "משרד המסחר, התיעוד והתרבות המקסיקני".^[3] בשנת 1993 פתחה טייוואן "משרד כלכלי ותרבות של טאיפיי" במקסיקו סיטי.^[4] שתי הנציגויות משמשות באופן לא רשמי כשגרירויות דה פקטו.

בשנת 1991 הציעה ממשלת טאיוואן טיסות ישירות בין טאיוואן למקסיקו עם צ'יינה איירליינס לממשלתו של נשיא מקסיקו קרלוס סלינס, אולם מעולם לא נעשו פעולות לקידום ההצעה. באותה שנה, פקיד ממשל מקסיקני בכיר השתתף ביום הלאומי ה-42 של הרפובליקה הסינית.^[5] לאחר מספר מחאות של הרפובליקה העממית של סין על המקרה, סגן שר החוץ המקסיקני, אנדרס רוזנטל גוטמן, הבטיח לסיים את כל הביקורים של גורמים ממשלתיים מקסיקניים בטאיוואן. בשנת 1994 ביקר ראש ממשלת טאיוואן ליין ג'אן (אנ') במקסיקו ונפגש עם נשיא מקסיקו קרלוס סלינס והמועמד לנשיאות ארנסטו סדייו.

גם מקסיקו וגם טאיוואן חברות ב-APEC. בנובמבר 2002 ביקר נציג הנשיא הטאיוואני יואן לי בלוס קאבוס שבמקסיקו כדי להשתתף בפסגת APEC‏.^[6]

טאיוואן היא המשקיעה השלישית בגודלה במקסיקו מאסיה ושותפת הסחר התשיעית בגודלה של מקסיקו בעולם.^[7] בשנת 2018 הסתכם המסחר הכולל בין שתי המדינות בשווי של 8 מיליארד דולר.^[8] במאי 2012 נחתם מזכר לבדיקת הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות.^[9]

• למקסיקו משרד קישור בטאיפיי המכונה "משרד המסחר, התיעוד והתרבות המקסיקני".^[10]
• לטאיוואן משרד קישור במקסיקו סיטי המכונה "המשרד הכלכלי והתרבותי של טאיפיי במקסיקו" (Oficina Económica y Cultural de Taipei en México)‏.^[4]