יחסי הודו–מקסיקו

במהלך הקולוניאליזם בהודו וגם במקסיקו, היחסים והסחר בוצעו על ידי הספרדים אשר באמצעות הגליאון של מנילה סחרו עם סוחרים הודים והביאו את מוצריהם לספרד החדשה (מקסיקו של ימינו). במהלך המאה ה-16 נלקחו כמה מאות הודים כעבדים והועברו למקסיקו. ^[1] במהלך המאה ה-17 נחטפה אישה הודית במקסיקו המכונה קטרינה דה סן חואן על ידי שודדי ים פורטוגזים והובאה לפיליפינים. משם היא הובאה למקסיקו ונמכרה לגבר במדינת פואבלה המקסיקנית. הנוכחות שלה בפואבלה היוותה השראה ליצירת שמלת הפובלנה הסינית, המבוססת על שמלותיה המסורתיות שלבשה. ^[2]

בשנת 1947 הפכה מקסיקו לאומה האמריקאית הלטינית הראשונה שהכירה בעצמאות הודו מהממלכה המאוחדת .^[3] ב-1 באוגוסט 1950 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים ובשנה שלאחר מכן פתחה מקסיקו שגרירות בדלהי. כדי להראות את חשיבות היחסים החדשים בין שתי המדינות, השגריר המקסיקני הראשון בהודו היה נשיא מקסיקו לשעבר אמיליו פורטס חיל. בשנת 1962 מונה חתן פרס נובל לספרות אוקטביו פס לשגריר בהודו. ^[4]

בשנת 1961 הפך ראש הממשלה ג'ווהרלל נהרו לראש המדינה ההודי הראשון שביקר במקסיקו. בשנת 1962 ערך נשיא מקסיקו אדולפו לופס מטאוס ביקור רשמי בהודו. יבשנים לאחר מכן התקיימו ביקורים רבים יותר בין מנהיגי שתי המדינות.^[5]

במהלך תנועת השחרור של גואה, כאשר המתיחות ההודו-פורטוגזית זינקה, מקסיקו הציעה לממשלת הודו את השפעתה באמריקה הלטינית להפעיל לחץ על הפורטוגזים להפיג את המתחים. ^[6]

שתי המדינות פועלות באופן הדוק במספר ארגונים רב-צדדיים. מגוון הסונורה של חיטה מקסיקנית היה מהותי במהפכה הירוקה בהודו. בשנת 2010 פתחה הודו מרכז תרבותי במקסיקו סיטי בתגובה לאינטרסים הרחבים המתבטאים במקסיקו על ידי היבטיו השונים של התרבות והאורח החיים ההודי. ^[7]

ביקורים רשמיים מהודו למקסיקו^[3]

• ראש הממשלה ג'ווהרלל נהרו (1961)
• ראש הממשלה אינדירה גנדי (1981)
• הנשיא זייל סינג (1984)
• ראש הממשלה רג'יב גנדי (1986)
• הנשיא פרטיבה פטיל (2008)
• ראש הממשלה מאנמוהאן סינג (2012)
• ראש הממשלה נרנדרה מודי (2016)

ביקורים רשמיים ממקסיקו להודו

• הנשיא אדולפו לופס מטאוס (1962)
• הנשיא לואיס אצ'ווריה אלברס (1975)
• הנשיא חוסה לופס פורטייו (1981)
• הנשיא מיגל דה לה מדריד (1985)
• הנשיא פליפה קלדרון (2007)

שתי המדינות חתמו על הסכמים דו צדדיים רבים כמו הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1975); הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכני (1975); הסכם לשיתוף פעולה כלכלי ופיננסי (1982); הסכם לשיתוף פעולה תיירותי (1996); מזכר הבנות בנושא שיתוף פעולה בתקשורת (1996); הסכם על חילופי תרבות וחינוך (2005); הסכם לפטור ויזה עבור דרכונים רשמיים ודיפלומטיים (2005); אמנת הסגרה (2006); הסכם לקידום והגנה הדדית על השקעות (2007) והסכם שירות אווירי (2008).^[3]

הקהילה ההודית במקסיקו קטנה יחסית ומוערכת בכ-5,500 איש; הכוללים בעיקר מהנדסי תוכנה של חברות IT הודיות. ישנם כמה מנהלים בחברות ההודיות והבינלאומיות, אנשי אקדמיה / פרופסורים באוניברסיטאות המקומיות וכמה אנשי עסקים פרטיים בעסקי טקסטיל ובגדים. בעיקר אנשי אקדמיה ואנשי עסקים הודים אשר הם תושבי קבע במקסיקו, השאר פועלים במשימות עבודה קצרות של 2–3 שנים ויוחלפו לאחר מכן.

בשנת 2018 הסתכם הסחר הדו-כיווני בין שתי המדינות ב-10 מיליארד דולר. ^[8] הייצוא העיקרי של הודו למקסיקו כולל: טקסטיל, אבני חן, תכשיטים, עור ותוכנה. הייצוא העיקרי של מקסיקו להודו כולל: נפט, מכונות, דשנים וכימיקלים.^[3] בין השנים 1999–2014 השקיעו חברות הודיות 68.9 מיליון דולר במקסיקו. בשנים 2009–2011 השקיעו חברות מקסיקניות בהודו 282 מיליון דולר.^[5] כמה חברות רב לאומיות מקסיקניות פועלות בהודו כגון Cinépolis, Gruma, Grupo בימבו, KidZania, ו-Nemak . כ-174 חברות הודיות משקיעות ופועלות במקסיקו.

הודו מחזיקה במקסיקו שגרירות במקסיקו סיטי ו-2 קונסוליות בקנקון וגוודלחרה. מאידך, מקסיקו מחזיקה בהודו שגרירות בניו דלהי ו-4 קונסוליות בבנגלור, צ'נאי, קלקוטה ומומבאי.^[9]