יחסי דנמרק–ירדן

היחסים הדו-צדדיים של ירדן עם דנמרק החלו בינואר 1961, אז שתי המדינות ערכו הסכם לשיתוף פעולה להקמת שירותי אוויר, וב-7 בדצמבר אותה שנה הם כוננו יחסים דיפלומטיים באופן רשמי. מאז, שתי הממלכות ערכו מספר הסכמי שיתוף פעולה בתחומי עניין הדדי. דנמרק גם הקימה רשמית שגרירות בעמאן בשנת 2007, במטרה לחזק את היחסים הדו-צדדיים.

מדיניות דנמרק כלפי ירדן ואזור המזרח התיכון נשלטת באופן כללי על ידי תוכנית השותפות הדנית-ערבית. תוכנית זו שמה לה למטרה ליצור בסיס לשיפור הדיאלוג, ההבנה ושיתוף הפעולה בין דנמרק לאזור המזרח התיכון ולתמוך בתהליכי הרפורמה המקומיים.

הסכם ממון נחתם בשנת 1997 בין ירדן לדנמרק, אך הוא הוחלף בהסכם מסגרת בשנת 1999, בו הוכנסו תנאי מימון חדשים. המטרה הכוללת של ההסכם הכספי היא לסבסד את תשלומי הריבית על קרדיטי הייצוא הדניים עבור משלוחי מוצרי הון דניים ושירותים נלווים לפרויקטים של פיתוח בירדן.

במסגרת תוכנית השותפות הדנית-ערבית, התומכת בפעילות למענק שנתי כולל של כ-14 מיליון אירו, חתמו ירדן ודמרק על הסכם מסגרת לתוכנית השותפות הירדנית-דנית בשנת 2005. הסכם מסגרת זה סלל את הדרך לפיתוח תוכניות ופרויקטים ספציפיים בתחומי מפתח בעלי אינטרס הדדי שעליו סיכמו שני הצדדים.

דנמרק מחזיקה בירדן קונסוליה כללית בעמאן וקונסוליה בעקבה, ואילו ירדן מחזיקה בדנמרק קונסוליה כללית בקופנהגן^[1].