יחסי גרמניה–ירדן

היחסים בין המדינות כוננו בשנת 1959, ובשנת 2019 צוינו 60 שנה ליחסים בין המדינות. שתי המדינות עובדות יחד בהצלחה בשיתופי פעולה בפיתוח וכן במגזר הכלכלי, המדעי, האקדמי והתרבותי. בנוסף, יחידות בונדסוור מוצבות בירדן מאז אוקטובר 2017.^[1]

סחר דו-צדדי הוא המרכיב העיקרי ביחסים הכלכליים בין גרמניה לירדן. הייצוא העיקרי של גרמניה לירדן הוא הנדסת מכונות ומוצרי רכב, מתקנים טכניים, מוצרים כימיים ותרופות ומזון. בשנת 2017 סך היצוא הגרמני לירדן הסתכם בערך ב-747.6 מיליון אירו, והיצוא הירדני לגרמניה הסתכם בכ-27.4 מיליון אירו. מבחינת היבוא, גרמניה היא שותפת הסחר האירופית החשובה ביותר בירדן, יחד עם איטליה.

ישנן הזדמנויות השקעה טובות לחברות גרמניות בתחום האנרגיה המתחדשת, השירות, שירותי הבריאות והתיירות, כמו גם בטכנולוגיות ירוקות (למשל מיחזור פסולת), טכנולוגיות מידע ולוגיסטיקה. שותפות המים הגרמנית בחרה בירדן כאחת ממדינות המיקוד שלה. עם זאת, היקף ההשקעה הישירה כרגע עדיין צנוע.

הסכם הגנה וקידום השקעות בין גרמניה לירדן קיים מאז 2010.^[1]

נשיא גרמניה פרנק ולטר שטיינמאייר ושרת ההגנה אורסולה פון דר ליין, שר החוץ מאס, נשיא הבונדסראט מולר והקנצלרית הפדרלית אנגלה מרקל ביקרו במדינה בשנת 2018. בשנת 2016 קיבל המלך עבדאללה השני את פרס שלום וסטפאליה מהנשיא, יואכים גאוק; במרץ 2019 נשאה הקנצלרית הפדרלית מרקל נאום באסישי לכבוד המלך הירדני, בעת שהוענקה לו מנורת השלום הפרנציסקנית. בשנת 2015 העניקה הקנצלרית הפדרלית אנגלה מרקל למלכה ראניה את פרס ולטר רתנאו בברלין על פעולותיה במדיניות החוץ.^[1]

גרמניה מחזיקה בירדן שגרירות בעמאן בלבד, ואילו ירדן מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין וקונסוליות בדיסלדורף ובפרנקפורט.^[2]