יחסי בולגריה–יפן
| יחסי בולגריה–יפן | |
|---|---|
 |  |
 | |
| בולגריה | יפן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 110,879 | 377,915 |
| אוכלוסייה | |
| 6,618,615 | 122,631,432 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 89,040 | 4,231,141 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,453 | 34,503 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי בולגריה–יפן (ביפנית: 日本とブルガリアの関係, בבולגרית: Отношенията между България и Япония) הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה הבולגרית לבין יפן. שתי המדינות אף ניתקו כל קשר דיפלומטי שהיה ביניהם בעקבות מלחמת העולם השנייה.
השוואה מדינית
| מדינה |  הרפובליקה הבולגרית |  יפן |
|---|---|---|
שם בשפה הרשמית | בבולגרית: Република България | ביפנית: 日本 |
| סמל |  |  |
 |  | |
| עיר בירה והעיר הגדולה ביותר | סופיה קואורדינטות של הבירה = 42°42′N 23°20′E / 42.700°N 23.333°E | טוקיו קואורדינטות של הבירה = 35°41′N 139°46′E / 35.683°N 139.767°E |
| אוכלוסייה | 6,966,899 נפש (יולי 2020) | 125,507,472 נפש (יולי 2020) |
| צפיפות האוכלוסייה | 62.83 נפש לקמ"ר | 332.11 נפש לקמ"ר |
| שטח | 110,879 קמ"ר | 377,915 קמ"ר |
| שפות | בולגרית (רשמית) | יפנים (לאומית); אין שפה רשמית במדינה. |
| דת | 59.5% נוצרים אורתודוקסים 9.3% חסרי דת 7.9% מוסלמים 0.9% פרוטסטנטים 0.7% קתולים | 51.82% שינטו 34.9% בודהיזם 4.0% כתות שינטו 2.3% נצרות 7.0% לא ענו[1] |
| תמ"ג | 153,500 מיליון $ | 5,443,000 מיליון $ |
| תמ"ג לנפש | 22,033 $ | 43,368 $ |
| HDI | 0.816 (גבוה מאוד) | 0.909 (גבוה מאוד) |
היסטוריה
היחסים הראשוניים בין שתי המדינות אירעו בשלהי המאה ה-19. במלחמת העולם הראשונה יפן ובולגריה הפכו למדינות עוינות וכתוצאה מכך, יחסיהם הדיפלומטיים נותקו. עם זאת, לא הייתה שום מעורבות מלחמתית בין שתי המדינות, אלא רק יחסי עוינות פוליטית. יפן ובולגריה הן שתיים מ"חמשת הכוחות" באמנת נוי, הסכם שלום בין מדינות הציר לבעלות הברית.
בשנת 1939 הוקמו נציגויות דיפלומטיות הדדיות במדינות. בולגריה הצטרפה להסכם ההגנה ולההסכם התלת-צדדי, אשר נחתם על ידי כל מדינות הציר (גרמניה הנאצית, האימפריה היפנית, איטליה הפשיסטית, הונגריה, רומניה, סלובקיה, בולגריה ויוגוסלביה.). למרות הכנסת בולגריה אל מדינות הציר, ליפן ולבולגריה היו קשרים הדדיים מועטים, זאת כי יפן עסקה בחזית האסייתית ובולגריה לחמה בחזית הבלקנית.
ב-9 בספטמבר 1944 בוצעה הפיכה בבולגריה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית בסיוע כוחות הצבא האדום אשר התקדמו לעבר סופיה. ראש הממשלה קונסטנטין מוראבייב הודח ובמקומו תפס את השלטון הגנרל קימון גאורגייב שהודיע על ביטול ההסכם התלת-צדדי. בעקבות העזיבה הבולגרית מההסכם, כל היחסים הדיפלומטיים של יפן ובולגריה נותקו.
בספטמבר 1959, לאחר 15 שנה של ניתוק יחסים דיפלומטיים, הוחזרו היחסים בין בולגריה ליפן עקב מזכר הבנות אשר נערך בקרב שתי המדינות. המנהיג העליון של בולגריה, טודור ז'יבקוב, אשר ערך ביקור דיפלומטי בשנת 1970 ביפן, התרשם מההתפתחות של האומה היפנית והחליט לשלוח אנשים בולגריים בעלי השפעה ליפן כדי להקים שם מעין תוואי חברות בין אנשי יפן לאנשים בולגריה.[2]
בזמנים המודרניים
נכון לאוקטובר 2011, יש בבולגריה 136 תושבים יפניים, ואילו ליפן יש 396 תושבים בולגריים המתגוררים בשטחה של יפן. בשנת 2012 מספר המבקרים היפנים בבולגריה עמד על 11,148 אנשים, מתוכם 9,302 נסעו לתיירות ונופש.[3]
סחר
הייצוא היפני לבולגריה עמד על 11,300 מיליון ין בשנת 2014 וכלל בעיקר מכונות, מכוניות ומוצרים כימיים. באותה השנה, הייצוא הבולגרי ליפן עמד על 8,400 מיליון ין וכלל בעיקר יין ומוצרי מתכת.[4] השפעתה המסחרית של יפן על בולגריה פחתה בעקבות הצטרפותה של בולגריה לאיחוד האירופי
נציגויות דיפלומטיות
ביקורים רמי דרג[2]
ביקורים דיפלומטיים מיפן לבולגריה
- 1979 – יורש העצר היפני, אקיהיטו ובת זוגו, הנסיכה דאז, מיצ'יקו.
- 1983 – השר לענייני החוץ של יפן, שינטרו אבה.
- 1988 – סגן ראש הממשלה, שין קנמרו.
- 1992 – יו"ר בית הנבחרים היפני דאז יושיו סקוראוצ'י.
- 1996 – בתם השלישית של אקיהיטו ומיצ'יקו, הנסיכה סאיאקו.
- 2000 – יו"ר בית הנבחרים היפני טמיסוקה וטנוקי.
- 2007 – שר החוץ היפני דאז טארו אסו.
- 2009 – פומיהיטו, נסיך אקישינו, ובת זוגו, קיקו.
- 2015 – שר הביטחון של פן אקירה סאטו.
- 2018 - ראש ממשלת יפן, שינזו אבה
- 2019 - שר החוץ היפני, טארו קונו
ביקורים דיפלומטיים מבולגריה ליפן
- 1970, 1978, 1985 – ראש ממשלת בולגריה לשעבר, טודור ז'יבקוב.
- 1990 – נשיא בולגריה לשעבר ז'ליו ז'לב.
- 1991 – שר החוץ הבולגרי ויקטור ולקוב.
- 1993 – יו"ר האספה הלאומית הבולגרית לשעבר אלכסנדר יורדנוב.
- 1993 – יו"ר האספה הלאומית הבולגרית לשעבר בלגובסט סנדוב.
- 1997 – נשיא בולגריה פטר סטויאנוב.
- 1999 – סגן ראש הממשלה יבגני בקארדג'ייב.
- 2000 – סגן הנשיא, טודור קוואלדז'ייב.
- 2001 – יו"ר האספה הלאומית הבולגרית אוגניאן גרג'יקוב.
- 2003 – שר החוץ הבולגרי סולומון פסי.
- 2004 – ראש ממשלת בולגריה סימאון סקסקובורגותסקי.
- 2005 – סגן נשיא בולגריה, אנגל מארין.
- 2006 – יו"ר האספה הלאומית הבולגרית גאורגי פירינסקי.
- 2007 – סגן ראש הממשלה ושר החוץ הבולגרי, איבאילו קאלפין.
- 2009 – נשיא בולגריה גאורגי פרבאנוב.
- 2011 – ראש הממשלה בויקו בוריסוב.
- 2012 – יו"ר האספה הלאומית הבולגרית צצקה צצ'בה.
- 2014 – סגנית הנשיא הבולגרי מרגריטה פופובה.
- 2015 - שר החינוך והמדע טודור טנב
- 2016 - שר הכלכלה בוז'דור לוקרסקי
- 2016 - שר הנוער והספורט קרסן קרלב
- 2016 - שרת התיירות ניקולינה אנגלקובה
- 2018 - סגן ראש הממשלה טומיסלב דונצ'ב
- 2018 - יו"ר האספה הלאומית הבולגרית צבטה קריאנצ'בה
- 2019 - שרת החוץ אקטרינה זכרייבה
- 2019 - נשיא בולגריה רומן ראדב
