יחסי אלבניה–בולגריה
| יחסי אלבניה–בולגריה | |
|---|---|
 |  |
 | |
| אלבניה | בולגריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 28,748 | 110,879 |
| אוכלוסייה | |
| 2,826,020 | 6,618,615 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 18,882 | 89,040 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,682 | 13,453 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי אלבניה–בולגריה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים של אלבניה ובולגריה. היחסים הדיפלומטיים בין אלבניה ובולגריה כוננו בשנת 1922.
כחברת האיחוד האירופי, בולגריה תומכת בצירוף אלבניה לאיחוד האירופי.[1]
היסטוריה
שטחה של אלבניה המודרנית היה חלק מהאימפריה הבולגרית בתקופות מסוימות בימי הביניים. רוב אלבניה הפכה לחלק מהאימפריה הבולגרית הראשונה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-9 בתקופת שלטונו של חאן פרסיאן. כמה מאזורי החוף, כמו העיירה של דורס, נותרה תחת השליטה הביזנטית במהלך תקופה זו. הביזנטים בהדרגה כבשו את שארית אלבניה עם הירידה הראשונה של האימפריה הבולגרית, ותפסו את אחרון מצודות ההר ב-1018–1019. במהלך השלטון הביזנטי, אלבניה הפכה למרכז גדול, אם כי לא מוצלח, של ההתקוממות הבולגרית.
הקיסר הבולגרי האחרון לשלוט על כל השטח היה איוואן אסן השני, קיסר בולגריה (1218-1241) ששלט באימפריה הבולגרית השנייה. הירידה של בולגריה המשיכה והיא איבדה את אחרונות המצודות באלבניה תחת קונסטנטין טיח אסן (1257–1277).
במסגרת החלטה 12 של מועצת הביטחון של האו"ם הוזמנו שתי המדינות לתת הצהרה בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות לגבי "השאלה היוונית".
האלבנים בבולגריה
האלבנים כיום הם קבוצת מיעוט אתני בבולגריה. אף על פי שבעבר הם היו מיעוט גדול יותר בקרב האוכלוסייה, רק 278 אלבנים נרשם ב-2001 במרשם האוכלוסין הבולגרי.[2] בין המאה ה-15 למאה ה-17, כמה קבוצות של אלבנים (גם קתולים וגם אורתודוקסים) התיישבו בחלקים רבים של צפון בולגריה, יחד עם קבוצה קטנה יותר שהתיישבה בדרום תראקיה.
