יחסי איראן–אלבניה

השפות באלבניה ואיראן הם שפות הודו-אירופיות, ולכן המדינות חולקות תרבות משותפת. הקשר התרבותי כולל גם את מוצא העמים, האילירים - אבותיהם של אלבנים מודרניים - והפרסים - הקבוצה האתנית השלטת באיראן. האילירים השתתפו במלחמות יוון נגד האימפריה הפרסית, תוך שמירה על קשרי תרבות בקרב היוונים.^[1][2]

בשל המרחק בין שתי המדינות, לא ברור מתי שתי המדינות יצרו יחסים לראשונה, אם כי זה היחסים החלו בעקבות מלחמת העולם השנייה, כאשר אלבניה הפכה למדינה קומוניסטית ואיראן הייתה תחת השושלת הפהלווית.^[3] מאחר שאלבניה הייתה מדינה קומוניסטית, היא התיישרה עם ברית המועצות בעוד שאיראן התחברה עם ארצות הברית לאורך רוב השלב המוקדם של המלחמה הקרה.

לאחר הקמת התיאוקרטיה האיסלאמית באיראן בשנת 1979, אלבניה, בהיותה מדינה קומוניסטית, יישרה קו עם הסובייטים נגד איראן במלחמת איראן–עיראק.^[3] הדבר עורר בסופו של דבר מתיחות עתידית בין אלבניה לאיראן, גם כאשר אלבניה נכנסה לעידן דמוקרטי מאז שנות ה-90.

בהתחלה, איראן ביקשה להשיג תמיכה מהאלבנים על ידי לחימה במלחמת קוסובו, והיו דיווחים על לוחמים איראנים בקוסובו, כמו גם תקשורת איראנית שהפיצה באופן גלוי חדשות על אלבנים המודים על תמיכת איראן ורצון למדינה תיאוקרטית דומה, בדומה לטקטיקות אשר איראן צברה תמיכה מוצלחת מן הבוסניאקים במלחמת בוסניה.^[4] נשיא איראן מוחמד ח'אתמי אף תמך במוסלמים אלבנים במהלך הפצצת נאט"ו על יוגוסלביה בשנת 1999.^[5] עם זאת, היחסים התקררו כאשר אלבניה החליטה להישאר בממשל פרו-מערבי חילוני ומודרני, והכירה בקיומה של ישראל, במקום מודל תאוקרטיה אסלאמית שאיראן קיוותה.

באשר לתוצאות ההתקשרות של אלבניה עם ארצות הברית, היחסים הלקויים בין איראן לאלבניה החלו לשאת את הלחץ. בשנת 2002 ייסדה איראן את "קרן הקוראן של קוסובו" מתוך תקווה להניע את האלבנים הן באלבניה והן בקוסובו לנטוש את החילוניות שלהן ולתמוך בתיאוקרטיה שיעית, אך זה לא הצליח; המשטרה האלבנית אף פתחה בפעולות נגד הקרן.^[6] איראן בשנת 2008 סירבה להכיר בעצמאותה של קוסובו כנקמה על ההתקפה על קבוצות הנתמכות על ידי איראן באלבניה ובקוסובו.

ההחלטה של אלבניה לקבל בברכה פעילים מוג'אהדין ח'לק, ארגון גרילה ששואף להפיל את המשטר האיראני, אשר קיבלו מקלט במדינה הובילה להידרדרות נוספת ביחסים בין המדינות.^[7]

אלבניה האשימה את איראן בתכנון פיגועי טרור במדינה במהלך מוקדמות מונדיאל 2018, וגירשה דיפלומטים איראנים בתגובה.^[8] איראן, בתגובה, האשימה את אלבניה בהפקה בלחץ אמריקאי וישראלי.^[8]

בינואר 2020, לאחר חיסולו של הגנרל האיראני קאסם סולימאני, המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי ונשיא איראן חסן רוחאני נשאו נאומים שהם מזהים "מדינה קטנה ומרושעת" בניסיון להפיל את המשטר האסלאמי באיראן, מה שכוון כלפי אלבניה בשל מעמד המקלט של מוג'אהדין ח'לק.^[9] נשיא אלבניה איליר מטה דחה את הטענה האיראנית, וגינה את ממשלת איראן.^[9][10] ראש ממשלת אלבניה, אדי רמה, הביע תמיכה בגלוי בהתקפה נגד איראן מצד ארצות הברית בתגובה לביקורת האיראנית נגד אלבניה.^[9]

אלבניה הודיעה בספטמבר 2022 כי החליטה לנתק את קשריה הדיפלומטיים עם איראן, וכי הצוות הדיפלומטי של טהראן בבירה טירנה נדרש להסתלק מהמדינה בתוך 24 שעות. ראש הממשלה רמה הסביר כי מדובר בתגובה למתקפת סייבר קשה שחוותה אלבניה ביולי 2022 – מתקפה שלדבריו בוצעה על ידי פצחנים שבעבר ביצעו גם מתקפות סייבר נגד ישראל ומדינות נוספות ושישנן ראיות לכך שאיראן עומדת מאחורי המתקפה.^[11]

• אלבניה לא יוצגה באיראן לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסוליה.
• איראן החזיקה באלבניה שגרירות בטירנה עד לניתוק היחסים הדיפלומטיים.