יום כיפור קטן

מנהג זה מבטא רעיון ששורשיו כבר במקרא (בספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק ט"ו, כאשר הקב"ה מצווה את עם ישראל להביא קרבן חטאת בראש חודש) ולפיו ראש חודש הוא יום דין וכפרה על עוונות לצד היותו יום חג.

מאוחר יותר בא רעיון זה לידי ביטוי (אם כי מעורפל) בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט', עמוד ב', ובתלמוד בבלי, מסכת חולין , דף ס', עמוד ב') בדבר היות קרבן ראש חודש כפרה של אלוהים כביכול על כך שמיעט את אור הלבנה בשבעת ימי הבריאה.

כך התפתח הרעיון, שמשום שראש חודש הוא יום דין הרי שיש לנהוג ביום זה בהתאם: בכובד ראש ובחיקוי של מנהגי יום הכפרה המרכזי בשנה, הלא הוא יום כיפור.

אך מאחר שראש חודש נחשב ליום של שמחה דווקא, והתענית בו אסורה; הנהיגו המקובלים במאה ה-15, ביניהם רבי משה קורדובירו, להתענות בערב ראש חודש. המנהג אינו מופיע בשולחן ערוך, אך רבי חזקיה די סילוה מזכירו בספרו "פרי חדש" על אורח חיים.^[4]

עם השנים הלך והתקבע סדר מיוחד לערב ראש חודש והוא סדר יום כיפור קטן הנאמר ביחד עם תפילת מנחה. את תפילת "סדר יום כיפור קטן" יש הנוהגים להתפלל בלי קשר לתענית ואף אם אין אדם שצם באותו יום קוראים את כולו.^[5]

תפילת יום כיפור קטן אינה נאמרת בכל ערב ראש חודש. נוהגים לאומרה 8 פעמים בשנה (ובשנה מעוברת 9 פעמים). מלבד בארבעה חודשים:

• ערב ראש חודש חשוון - מפני שזה עתה היה יום כיפור "הגדול" או משום שסוף חודש תשרי הוא מהימים שיש נוהגים שלא לומר בהם תחנון בגלל סוכות^[6]
• ערב ראש חודש טבת - מפני שהוא חל בחנוכה, ואין מתענים בו
• ערב ראש חודש אייר - מאחר שבחודש ניסן אסור להתענות^[7]
• ערב ראש חודש תשרי - כי הוא ערב ראש השנה ולא נחשב כ"ערב ראש חודש" (על אף שיש מנהג יותר קדום לצום בערב ראש השנה, אינו בכלל מנהג 'יום כיפור קטן').

בעבר נהגו סדרי תפילה שונים,^[8] אך כיום התקבע סדר תפילה אחד. הסדר הנהוג הוא כך:

• אמירת פרק ק"ב בתהילים - "תפילה לעני".
• הפיוט "יום זה" שחיברו רבי יהודה אריה ממודנה. פיוט זה הוא היחיד בסדר הסליחות שמיועד במקורו ליום כיפור קטן.
• תהילים כ' - "למנצח - יענך" (יש אומרים פה את פרק ח' מתהילים, ואת פרק כ אומרים להלן במקום פרק ח, ויש נוהגים לומר כאן פרק כ כאשר אומרים את הסליחות בערב ראש חודש, ואילו כאשר ראש חודש חל בשבת או ביום א' ומקדימים את הצום ליום חמישי אומרים כאן פרק ח).
• תפילת מנחה - אשרי, חצי קדיש, אם יש עשרה מתענים קוראים ויחל ומפטירין דרשו,^[9] מחזירים את ספר התורה ואומרים חצי קדיש, תפילת שמונה עשרה בה המתענה מוסיף עננו בברכת שומע תפילה, ובחזרת הש"ץ אם יש עשרה מתענים מוסיף החזן את תפילת עננו בין ברכת גואל לברכת רופא,^[9] וממשיכים בסדר התפילה עד סוף חזרת הש"ץ. אם יש עשרה מתענים, אומרים גם ברכת כהנים (או אלהינו ואלהי אבותינו או נשיאת כפים ממש), ובנוסח אשכנז שנוהגים בכל יום במנחה לומר 'שלום רב' אומרים 'שים שלום' כמו בתענית ציבור.^[10]
• אומרים כמה פסוקים ואחר כך את הפסוק "השיבנו" שלוש פעמים. ולאחר מכן אל מלך וי"ג מידות.
• הסליחה "משאת כפי" שחיבר רבי מרדכי בר שבתי למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
• הסליחה "בשר עמך" שחיבר רבי אליעזר בר יצחק הלוי למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
• שמונה פסוקים שמוזכר בהם המילה טוב (במנהגי אשכנז המערבי, אומרים פסוקים אלה לפני כל 'פזמון' בסליחות)
• הסליחה "בת עמי לא תחשה" שחיבר רבי בנימין בן אברהם למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
• הסליחה רחמנא אידכר לן ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
• "אל תעש עמנו כלה", שהוא אחד מהפיוטים הנאמרים בסוף סדר העבודה במוסף של יום הכיפורים.
• הוידוי הגדול של רבינו ניסים.
• אל ארך אפיים וי"ג מידות.
• קבלת מלכות שמים על ידי הפסוקים "שמע ישראל" "ברוך שם" שלוש פעמים "ד' הוא האלוקים" שבע פעמים ו-"ד' מלך" (בקצת קהילות אשכנז המערבי לא נוהגים חלק זה)
• הפיוט עננו ולאחריו קדיש שלם. אם הוקדם יום כיפור קטן כך שהוא לא בערב ראש חודש, אומרים תחנון לפני קדיש שלם, ויש נוהגים לומר גם אבינו מלכנו לפי תחנון.
• פרק ח' בתהילים - "למנצח על הגיתית" ולאחריו קדיש יתום (במקומות שאמרו פרק ח' במקום פרק כ, אומרים כאן את פרק כ'). ברוב הקהילות מסיימים עלינו לשבח, ויש נוהגים לדלג עליו ובפרט אם יתפללו מיד ערבית.^[11]

• משנה ברורה, סימן תי"ז, סעיף קטן ד'
• יוסף ריבלין, "עוד יוסף חי: תיקון ערב ראש חודש", כנישתא ב, עמ' קסז–קפז.
• דניאל גולדשמידט, "תפלות לערב ראש חדש", קרית ספר מד (תשכ"ט), עמ' 129–140.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יום כפור קטן

• יום כיפור קטן באנציקלופדיה היהודית באתר דעת
• משה ארנד, ערב ראש חודש - יום כפור קטן, באתר דעת
• תפילת יום כיפור קטן מתוך חלק ג של מחזור כל בו, דפוס וילנא.