יהושע שטיינבוק

יהושע נולד בלודז' שבפולין ליעקב ובלימה שטיינבוק. למד בעיר בבית ספר יסודי ותיכון. עם תום לימודיו נדד באירופה עד שהתקבל ב-1921 ללימודי אדריכלות בפוליטכניקום של העיר דנציג. בעיר זו נחשף לזרמים החדשים באדריכלות בהובלת בית הספר לעיצוב ואדריכלות "באוהאוס".

ב-1925 עלה עם משפחתו ארצה והחל לעבוד כפועל בניין^[1]. ב-1927 הצטרף למשרד האדריכלים של בנימין צ'ייקין בירושלים שם עבד 4 שנים^[2]. ב-1931 זכה יהושע בפרס הראשון בתחרות היוקרתית לתכנון בניין בנק אנגלו-פלשתינה^[3]. זכייה זו עודדה את יהושע לפתוח משרד עצמאי בתל אביב. את שנותיו הראשונות הקדיש לבניית בניין בנק לאומי בתל אביב על פי הדגם שתכנן. בהמשך הפך למתכנן הבית של הבנק ועסק בתכנון סניפים אחרים. היה פעיל בתכנון ובניה עד לפרישתו.

בנוסף לעבודתו הפרקטית כאדריכל ייסד יהושע את קבוצת "החבר" למחקר בניין תכנון ואדריכלות שעסקה בחקר בעיות תכנון, מטרות ושיטות בתכנון העירוני ובעיצוב בניינים. בנוסף היה פעיל בקרב ציבור האדריכלים בישראל בתחום עריכת עיתונות מקצועית:

• נמנה עם צוות העורכים של ביטאון האדריכלים "הבניין במזרח הקרוב".
• כיהן כיו"ר המערכת של עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל.
• ערך את העיתון "הבניין במזרח הקרוב".
• היה פעיל בוועד הלשון העברית, בתחום מינוחי בניה, וחידושיו התפרסמו בלשוננו.

נפטר בתל אביב ב-1956 והובא לקבורה בבית העלמין קריית שאול^[4][5].

יהושע תכנן מגוון רחב של מבנים: בתי דירות, וילות פרטיות, גני ילדים, בנייני משרדים, עיריות, בנקים, בתי דפוס, מפעלים ועוד.

גישתו לתכנון הוגדרה כ"טוטאלית" דהיינו תכנון הפרויקט מהיסודות עד פריט הריהוט האחרון.

• ברחוב מזא"ה: בית מספר 12
• בשדרות רוטשילד: בתים מספר 24, 108, 123^[6] ו-138–142. הבניין בשדרות רוטשילד 123 פינת החשמונאים פורסם בסדרה קרובים קרובים, כבניין "ויטק 9", שם מתרחשת עלילת הסדרה, ומוכר מפתיח הסדרה.
• ברחוב החשמונאים: בית מספר 46
• ברחוב מאפו: בתים מספר 14 ו-17
• ברחוב בלפור: בית מספר 37
• ברחוב טרומפלדור: בית מספר 10
• ברחוב הס: בית מספר 4
• ברחוב יעב"ץ: בית מספר 27
• ברחוב זמנהוף: בית מספר 14
• ברחוב אלנבי: בית מספר 70
• ברחוב נצח ישראל: בית מספר 7
• ברחוב אחד העם: בתים מספר 67, 72, ו-74
• ברחוב החשמל: בית מספר 12
• ברחוב דב הוז: בית מספר 17
• ברחוב בן עמי: בית מספר 5
• ברחוב כורש: בית מספר 3
• ברחוב טשרניחובסקי: בית מספר 7

• בניין בנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) ברחוב הרצל 19
• בניין בנק לאומי בפינת רחוב דיזנגוף ורחוב ארלוזורוב
• בית הדפוס של העיתון דבר
• בית הדפוס של העיתון על המשמר^[7]
• בית חרושת "צוף"
• בית חרושת יצהר
• בית חרושת תנובה
• בית הכנסת "גאולת ישראל" ברחוב בעלי מלאכה

• בית התרבות על שם גורדון ברחובות^[8] (כיום אולם מופת), רחוב לוין אפשטיין, רחובות
• סניף בנק לאומי בבאר שבע
• סניף בנק לאומי, רחוב הרצל, רחובות

יהושע נישא ב-1924 לגוטה לבית ליכטנשטיין. ב-1925 נולד בכורו נחום (שלמד גם הוא אדריכלות) וב-1930 נולדה בתו איה^[9].

לאחר מותו התגלה שיהושע ניהל קשר עם אישה נוספת ולבת שנולדה מקשר זה קרא גם איה. ב-2014 הפיקה נינתו, רותם אזולאי, סרט בשם "שתי לוויות" המתאר את חייו הכפולים של יהושע (שם הסרט לקוח מהסיטואציה שליהושע נערכו שתי הלוויות בהבדל של שעתיים). בסופו של הסרט נמסר כי לאחר הקרנת הבכורה שלו, טענה "איה השנייה" שהיא לא הייתה בתו הביולוגית של יהושע.

• צבי אלחייני, האדריכל הווירטואוז שנשכח מלב: המורשת של יהושע שטיינבוק, באתר Xnet‏, 30 בספטמבר 2014
• מיה סלע, רק דבר אחד בטוח בסיפור של איה הכפולה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2014
• ביקורת על הסרט "שתי לוויות", באתר "איזה סרט" (אורכב)
• מיכאל אסף, יהושע שני (שטיינבוק) - שבעה למותו, דבר, 7 ביוני 1956
• טל לוי, רותם אזולאי חיפשה חומר לסרט גמר וגילתה שהיא חיה בטלנובלה, באתר "טיים אאוט", 14 באוקטובר 2014
• פעמיים איה, באתר yes