יהודה הלוי ברבי הלל
רבי יהודה הלוי ברבי הלל היה פייטן שחי בארץ ישראל או בסביבתה, בתקופה הפייטנות המזרחית המאוחרת, כנראה במאה ה-11. פיוטים שכתב נתגלו בגניזת קהיר בידי מנחם זולאי. הביאה לפרסומו (היחסי) העובדה שכתב פיוטים לט"ו בשבט, והיותו הפייטן הידוע הראשון שחיבר קרובות מיוחדות למועד זה.
מבחינת סגנונו, ניתן לשייך אותו לבית המדרש של תלמידי רבי אלעזר ברבי קליר,[1] ובאופן ספציפי יותר, יש דמיון בין סגנון כתיבתו לסגנון הכתיבה של רבי פינחס הכהן בן יעקב מכפרא, בן המאה השמינית לערך.[2] עם זאת, בכמה ממליצותיו נראה שהוא הושפע מרבי יוסף אבן אביתור, ולכן קבע זולאי שאי אפשר להקדימו לשנת 1000. בשל כך, מקובל לשייך אותו למאה ה-11.[1]
פיוטיו
לא שרדו פיוטים רבים שלו. בגניזה נמצאו עד כה שתי קרובות שלו לט"ו בשבט,[3] קרובה אחת ליום חול,[4] כמה קטעי יוצר לאבל,[5] יוצר לפורים ופיוט ברכת המזון לפורים.[6] בנוסף, שולמית אליצור העלתה את ההשערה שקדושתא גדולה לשבת ראש חודש, החתומה "יהודה לוי", שייכת לרבי יהודה ברבי הלל.[7]
שתי קרובותיו לט"ו בשבט הן המקור הקדום ביותר לציונו של ט"ו בשבט כמועד חגיגי, מלבד המשמעויות ההלכתיות הטכניות שלו כמסמל את מעבר השנה לעניין מצוות התלויות בארץ. זולאי העלה את ההשערה כי הקרובות, המתבססות על חומר מדרשי, מעידות על קובצי דרשות לט"ו בשבט שלא הגיעו לידינו.[1] יצוין כי מלבד שתי קרובות אלה נודע רק עוד פיוט אחד מתקופה זו שיועד לט"ו בשבט, וכנראה המנהג לציין את ט"ו בשבט כמועד חגיגי היה נחלתן של קהילות מועטות בלבד.[8] מעיון בשתי הקרובות עולה ההשערה כי המניע לציין את ט"ו בשבט במיוחד הוא הימצאו בלב עונת הגשמים ובשל כך היותו הזדמנות נוספת לבקש על הגשמים.[2]
לקריאה נוספת
- מנחם זולאי, "ר' יהודה הלוי שאינו ר' יהודה הלוי", בתוך: הנ"ל, ארץ ישראל ופיוטיה, עורך: אפרים חזן, הוצאת מאגנס תשנ"ו, עמ' 198–213. (להורדה, מפורום אוצר החכמה) [הדפסה ראשונה: ארץ ישראל ד (תשט"ז), עמ' 138–141.]
קישורים חיצוניים
יהודה הלוי ברבי הלל, באתר ויקיטקסט- שולמית אליצור, עצים מאל"ף ועד תי"ו – מפיוטי ט"ו בשבט, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 25 בינואר 2021