יהדות ליכטנשטיין
יהדות ליכטנשטיין היא קהילה יהודית חדשה באופן יחסי, שההיסטוריה שלה מתחילה בתקופת השואה. הקהילה היהודית של ליכטנשטיין מנתה נכון ל-2012 כ-26 נפשות.[1]
ההיסטוריה של היהודים בליכטנשטיין
בין 2001 ל-2005 חקר צוות בינלאומי של שישה היסטוריונים (ביניהם דן מכמן ופיטר גייגר) את הנושא עבור הקונגרס היהודי העולמי.[2] בדו"ח שלה, מסיקה הוועדה כי המדינה הזעירה לא העסיקה עבדים, ולא הוחרמו נכסים השייכים למשפחות יהודיות, אך מדיניות הפליטים של המדינה הייתה אמביוולנטית.[3] כ-400 פליטים יהודים נמלטו בתקופה הנאצית כדי למצוא ביטחון ומקום מפלט בנסיכות האלפינית הנייטרלית במהלך מלחמת העולם השנייה, 235 התקבלו אך 165 חזרו. בנוסף, הנסיכות אפשרה ל-144 יהודים להפוך לאזרחים "בתמורה לשכר גבוה" בתקופה הנאצית. רוב האזרחים החדשים הללו (בגרמנית: Neubürger) מעולם לא חיו בליכטנשטיין, אלא בחרו במדינה אחרת. העובדה שהם היו אזרחי ליכטנשטיין הקלה עליהם להתבסס במדינות מערביות. אף על פי שהמיקום בין שווייץ הנייטרלית לאוסטריה שבשליטת הנאצים, לאזרחי ליכטנשטיין עדיין היה מקום לתמרן. ליכטנשטיין קיבלה בעיקר יהודים עשירים, שציפו מהם להוציא את כספם במדינה או שיצרו מקומות עבודה על ידי הקמת חברות בנסיכות. כמו רוב מדינות המערב ומעבר לים, ליכטנשטיין הידקה את חוקי ההגירה שלה בשנת 1938. משפחתו של נסיך ליכטנשטיין פרנץ יוזף השני קנתה שלוש אחוזות שנלקחו מיהודים באוסטריה ובצ'כוסלובקיה, שם השכירו אסירים יהודים במחנה ריכוז נאצי של האס אס ליד וינה למטרות עבודה.
