יגואר (קבוצת מרוצים)

קבוצת סטיוארט גרנד פרי הוקמה בשנת 1996 על ידי ג'קי סטיוארט ובנו פול. הקבוצה התחרתה במשך 3 עונות באליפות הפורמולה 1, במהלכן השיגו נהגי הקבוצה ניצחון בודד. בשנת 1999 נרכשה הקבצה על ידי חברת פורד, שהחליטה להשתמש בקבוצה על מנת לקדם את מותג היוקרה יגואר, שהיה בבעלותה. למרות המיתוג הקבוצה המשיכה לעשות שימוש במנועים מתוצרת קוסוורת' ויגואר לא הייתה מעורבת בתכנון ובניית מכוניות הקבוצה.

וולפגנג ריזלה, ששימש כראש חטיבת היוקרה של פורד, מונה למנהל הקבוצה הראשון. הקבוצה החתימה את אדי אירווין, נהגה לשעבר של קבוצת פרארי שסיים את עונת 1999 במקום השני. ג'וני הרברט, נהגה של קבוצת סטיוארט, המשיך להתחרות עבור הקבוצה החדשה. בעונת הבכורה השיגה הקבוצה רק 4 נקודות. בעקבות כך עזב ריזלה את התפקיד ובמקומו מונה בובי ראהל. התוצאות לא השתפרו במהלך עונת 2001. במהלך העונה הצטרף להנהלת הקבוצה ניקי לאודה ונעשה ניסיון לצרף את אדריאן ניואי, לשעבר המנהל הטכני של קבוצת מקלארן. לאחר שלא הצליח לצרף את ניואי גייס לאודה את גונתר שטיינר לתפקיד מנהל ההנדסה בקבוצה. חילוקי דעות בין ראהל ולאודה הובילו להתפטרותו של מנהל הקבוצה בסיום העונה.

חוסר הצלחה המשיך גם תחת ניהולו של לאודה. חוסר הצלחה והעליות הגבוהות של תפעול הקבוצה העלו בפני הנהלת חברת פורד שאלות לגבי המשך קיומה של הקבוצה. התקציב לעונת 2003 קוצץ בצורה משמעותית, לאודה פוטר יחד עם 70 אנשי צוות נוספים והוגדרה מסגרת זמן של שנתיים בהן תנתן לקבוצה אפשרות להוכיח שיפור בתוצאות. מארק ובר, שהצטרף לקבוצה לקראת העונה, השיג נקודות בשבעה מרוצים שונים במהלך העונה. את העונה סיימה הקבוצה עם 18 נקודות.

למרות שהקבוצה השיגה נקודות בחמידה מרוצים בעונת 2004 החליטה פורד באופן סופי כי ההשקעה בקבוצה יקרה לעומת התועלת למותג והעמידה את הקוצה למכירה. דיטריך מאטשיץ הבעלים של חברת משקאות האנרגיה רד בול רכש את הקבוצה בנובמבר אותה שנה ושינה את שמה לרד בול רייסינג^[1].

בדצמבר 2015 הכריזה הקבוצה על כוונתה לשוב לתחרויות כחלק מאליפות הפורמולה אי^[2]. תשעה חודשים לאחר מכן החתימה הקבוצה את אדם קרול ומיטש אוונס^[3]

מדיה וקבצים בנושא יגואר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יגואר
• אתר הקבוצה