יגאל תלמי

תלמי נולד בקייב שבאוקראינה בשם יגאל סמילנסקי, בן למשה סמילנסקי ולאה לבית ויינשטיין, אח צעיר לתחיה. בנובמבר 1925 עלתה משפחתו לישראל וגרה בכפר יחזקאל, שם היה אביו מראשוני המורים בבית הספר^[1]. בילדותו עברתה המשפחה את שמה לתלמי, שם המייצג את ההתיישבות העובדת וכן מהווה ראשי תיבות של בני המשפחה: תחיה, לאה, משה, יגאל.

במושב התיידד עם טוביה קושניר וחלם על קריירה כביולוג. השניים כונו בלגלוג "ציידי הפרפרים" על עניינם בטבע במקום בעבודות משק מסורתיות. לקראת לימודיו בתיכון מצא ספר ישן בפיזיקה שהצית את דמיונו מאחר שגילה כי ניתן לחשב תופעות טבע.^[2] הוא למד בכיתות י"א וי"ב בגימנסיה הרצליה, ולאחר תום לימודיו התגייס לפלמ"ח^[3]. בגלל סיבות רפואיות שוחרר מהפלמ"ח, ובשנים 1943–1947 למד לימודי תואר ראשון ושני בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העצמאות, התגייס ושירת בחי"ש ובחיל המדע^[4].

לאחר סיום שירותו הצבאי, למד לימודי דוקטורט במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך (ETH) בהנחייתו של וולפגנג פאולי, ועם סיומם, בשנת 1951, עבד בספקטרוסקופיה של גרעין האטום כעוזר המחקר של יוג'ין ויגנר באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, הודות למלגת לימודים של ממשלת ארצות הברית^[5] ומלגה של התאחדות ציוני אמריקה^[6]. עם שובו לישראל החל לעבוד במכון ויצמן ונמנה בין ראשוני המחלקה לפיזיקה גרעינית. בשנת 1955 מונה למרצה אורח באוניברסיטה העברית^[7]. באוגוסט 1956 יצא לפרינסטון כמרצה אורח^[8]. בספטמבר 1957 קיבל את פרס ירושלים למדע^[9].

בשנת 1958 קודם לדרגת פרופסור חבר. באותה שנה שילם חיל האוויר של ארצות הברית למכון ויצמן עבור עבודתו במכון ויצמן במסגרת שיתוף מידע^[10].

לאורך שנות עבודתו הוזמן כפרופסור אורח והרצה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, באוניברסיטאות ייל, פרינסטון ואחרות. עד לפרישתו בשנת 1994 היה פרופסור במכון ויצמן ושימש גם בתפקידים מנהלתיים כיושב ראש המועצה המדעית^[11], כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית (1967–1976)^[12] וכדיקן הפקולטה לפיזיקה (1970–1984).

היה חבר הוועדה לאנרגיה אטומית^[13] והיה חבר ועדת המשנה למחקר^[14].

במחקריו עסק תלמי במבנה גרעין האטום. שיטה שפותחה על ידו ומדדה את כוחות המשיכה של חלקיקי הגרעין הביאה לנוסחה המקובלת של מצבים בגרעין^[15].

תלמי הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1963, מהצעירים ביותר שנבחרו לאקדמיה, ושימש בה יושב ראש החטיבה למדעי הטבע (1974–1980). על עבודתו זכה במהלך השנים בפרס ויצמן של עיריית תל אביב (1962)^[16], פרס ישראל למדעים מדויקים (1965, יחד עם עמוס דה-שליט), פרס רוטשילד (1971)^[17], פרס בתה של החברה האמריקנית לפיזיקה (2000) ופרס א.מ.ת (2003).

תלמי נשוי מאז 1949 לחנה לבית קיבלביץ, נינתו של יהושע שטמפפר. להם שני ילדים: יואב, פרופסור לרפואה במרכז רפואי מעיני הישועה (ולשעבר במרכז הרפואי שיבא), ותמר דיין, פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב הנשואה לאלוף במילואים עוזי דיין. אחותו של יגאל תלמי הייתה תחיה, אשתו של ברוך פדה^[1]. מתגורר במכון ויצמן ובכוכב יאיר.

בשנת 1959 הוא הביע העדפה להנהגת בחירות אזוריות בישראל בתקווה ששיטה זו תעלה לשלטון אנשים יותר ראויים, הגם שטען שבכל שיטת בחירות יש חסרונות^[18]. בשנת 1974 הוא היה מבכירי התנועה לשינוי שיטת הבחירות בישראל^[19].

תלמי היה מתומכיו של דוד בן-גוריון. בתחילת 1961 הוא הביע תמיכה בהמשך הקואליציה של בן-גוריון על רקע עסק הביש^[20], בשנת 1965 הוא היה פעיל בארגון כנס של רפ"י במכון ויצמן^[21] ובשנת 1966 הוא נמנה עם הוועד לחגיגת יום ההולדת של בן-גוריון^[22]. בתחילת 1974 הוא חתם על קריאה של יובל נאמן לכינון ממשלת אחדות^[23].

בשנת 1977 היה תלמי מהחותמים על קריאה לחנינה ליהושע בן ציון^[24] (שהיה בן-דוד של רעייתו).

• יגאל תלמי באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• מכון ויצמן, ‏בקליפת גרעין, באתר "הידען", 11 במרץ 2022
• יגאל תלמי, דף שער בספרייה הלאומית
• יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, "כוח השישה" המדעי של ישראל הצעירה, באתר ynet, 14 במאי 2024

• ראיון עם יגאל תלמי בפודקאסט Geekonomy עם ראם שרמן, 4 ביוני 2024