טניס נכים

בשנת 1976 נפצע בראד פארקס, אז פעלולן סקייטבורד בן 18, ונותר משותק. במהלך תקופת השיקום פגש את ג'ף מיננבארקר, שהיה אתלט נכה גם הוא, יחד החלו השניים לפתח את חוקי המשחק ולהפיצו. בשנת 1980 הוקמה בארצות הברית התאחדות טניס הנכים הלאומית (National Foundation of Wheelchair Tennis) בה כיהן פארקס כחבר בדירקטוריון. הם הקימו סבב של עשרה טורנירי טניס נכים ברחבי ארצות הברית הכולל גם את אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס בכיסאות גלגלים, בה התכבד פארקס להיות האלוף הראשון מבין 70 מתחרים.

בשנת 1986 שוחק לראשונה טורניר אליפות צרפת הפתוחה בכיסאות גלגלים ובשנת 1987 התקיים לראשונה טורניר במסגרת משחקי סטוק מנדוויל. בשנת 1992 התקיים לראשונה טורניר טניס הנכים לראשונה במסגרת המשחקים הפאראלימפיים במסגרת של ארבעה טורנירים (שני טורנירים לגברים – יחידים וזוגות, ושני טורנירי נשים – יחידים וזוגות) ובשנת 1994 התקיים לראשונה סבב המאסטרס בכיסאות גלגלים.

אסתר פרחיר, בין הטנסאיות החזקות בעולם זכתה ב-7 מדליות זהב אולימפיות.

כיסאות הגלגלים המותאמים לטניס הם כיסאות גלגלים מונעים ידנית, השונים מכיסאות הגלגלים האחרים בעיקר בזווית שבין משטח כל גלגל לרצפה. דבר זה מקנה לכיסאות יציבות אך מאלץ אותם להיות רחבים יותר מכיסאות גלגלים רגילים. לכיסאות גלגלים אלה יש שלדה ייחודית והגלגלים הקטנים שלהם מצויים, האחד (או זוג כמעט צמוד) באמצע החזית הקדמית והשני באמצע החזית האחורית. גם תכונה זו מקנה להם יציבות.

במאי 2023 בהדרכת עופרי לנקרי, העפילה נבחרת הקוואד (מגבלה קשה) בטניס כיסאות גלגלים לגמר אליפות העולם, המתקיימת בפורטוגל^[1]

מדיה וקבצים בנושא טניס נכים בוויקישיתוף

• אתר הפדרציה הבינלאומית לטניס נכים.
• היסטוריית טניס הנכים באתר הפדרציה הבין-לאומית לטניס
• טניס נכים באתר איגוד הטניס בישראל