טירוזין

הטירוזין חיונית לתהליכים שונים בגוף^[1]. ממנה מיוצר הפיגמנט מלאנין.^{[דרוש מקור]} היא ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף.כמו כן, היא משמשת כמולקולת הקדם ממנה מסונתזים המוליכים העצבים המונואמינים מסוג קטכולאמין, דופמין ונוראדרנלין^[1].למרות חשיבותה, אין זו חומצה חיונית לאדם, משום שגוף האדם מסוגל לייצרה מחומצת אמינו פנילאלנין בעזרת האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז.

השייר של טירוזין מורכב מקבוצת מתילן (CH₂) וקבוצת פנול (המורכבת מטבעת בנזן אליה קשורה קבוצת הידרוקסיל: C₆H₅OH) הנמצאת בקצה. קבוצת ההידרוקסיל היא חומצית ומסוגלת ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. לעומת זאת, טבעת הבנזן הידרופובית ונוטה לדחות מולקולות מים; לפיכך להידרופוביות ולכושר המסיסות במים של טירוזין, יש ערכים אמצעיים בהשוואה לשאר חומצות האמינו.

ניתן לצרוך טירוזין מהמזון^[1].מקורות תזונתיים שמכילים טירוזין הם המזונות עתירי החלבונים: מוצרי סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים.

טירוזינמיה היא מחלה תורשתית בה הגוף לא מסוגל לייצר כמה אנזימים המשתתפים בפירוק טירוזין. חומצת האמינו מצטברת וגורמת לתופעות חמורות רבות.