טוביה יהודה טביומי

נולד בריפין (פולין הקונגרסאית, כיום פולין) לר' אלכסנדר צבי בן רבי נחום משה רבה של ריפין, מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר, ולשרה. בצעירותו למד תקופה מסוימת בעיירה זיכלין, ולאחר מכן, בגיל 15, נסע לסוכטשוב, שם למד אצל רבי אברהם בורנשטיין. נשא את חנה בת אליהו אברהם מנובה מיאסטו על הסונה (בפי היהודים עיר-חדש) הסמוכה לפלונסק (נפטרה בי"ח בחשוון תשל"ד).

מגיל צעיר הרבה לכתוב חידושי תורה ובגיל 18 כבר התכתב בהלכה עם רבי יצחק שמלקיס ועם רבי אריה לייבוש הורוויץ, והחל לפרסם מחידושיו בקבצים תורניים כמו "אהל מועד" שיצא לאור בז'שוב, "יבנה", "הבאר", ו"המאסף". בצעירותו קרא גם את ספרות תנועת ההשכלה היהודית, אך נותר חרדי מובהק בהשקפתו ובאורח חייו. מאוחר יותר כתב את רוב מאמריו וספריו להצדקת דברי חז"ל ומסורת ישראל, כמענה לפקפוקים ולביקורות של חוקרי המסורת וספרות ההשכלה.

בהיותו בן 20 הוסמך להוראה על ידי רבי יצחק פייגנבוים ורבי יחזקאל ליבשיץ^[2]. כמה שנים לאחר נישואיו הפסיד חמיו את הונו כתוצאה משריפה שפרצה בחנותו, ורט"י נאלץ לקבל משרת רבנות לפרנסתו בעיר סוכוצ'ין, שהייתה הקהילה הראשונה שהציעה לו את המשרה, ובה נשאר עד לעלייתו לארץ ישראל, גם כאשר שהוצעו לו משרות רבנות בקהילות חשובות יותר.

בחורף תרצ"ו (דצמבר 1935) עלה לארץ ישראל עלה לארץ ישראל^[3] לאחר שהחלים ממחלה. הוא דחה הצעה לשמש כראב"ד בתל אביב, והתפרנס מחנות מכולת שניהלה אשתו. עוד בפולין כינה את עצמו בספריו ובמאמריו טביומי, תרגום ארמי-עברי של השם גוטנטאג (יום טוב), ובעלייתו ארצה עברת את שם משפחתו לטביומי.

כבר מגיל צעיר עסק בפעילות ציבורית, בימים בהם התגורר בנובה מיאסטו על הסונה ליד חמיו סייע לרב העיירה בתפקידו, והקים קופות גמ"ח. בימי מלחמת העולם הראשונה הצליח ליצור קשרים עם שלטונות הכיבוש הגרמני הודות להיכרותו את השפה הגרמנית, אותם ניצל לסיוע בעבור היהדות החרדית בפולין. עם הקמת אגודת הרבנים בפולין בשנת 1922 הוא שימש בה כמזכיר למשך תקופה קצרה שהתפטר עקב עיסוקיו הרבים. היה מהחברים הבולטים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בפולין.

הרב טביומי עסק רבות בענייני חינוך. בוועידה שערכה אגדות ישראל בפולין בשנת תרפ"ב הוא נשא נאום מרכזי על מהותו של החינוך בישראל, ועל תלמודי התורה "יסודי התורה" שהוקמו על ידי אגודת ישראל. בהרצאה זו, שהתפרסמה בעיתונות היהודית והפולנית, נכחו גם פקידים מטעם ממשלת פולין, והודות לה הוכרו תלמודי התורה כמוסדות חינוך רשמיים על ידי הממשלה הפולנית.כאשר הקימה שרה שנירר את תנועת בית יעקב התבקש הרב טביומי לכתוב את ספרי הלימוד הראשונים בעבור התלמידות.

בשנת תרע"ג החל לכתוב בעיתון המודיע סדרת מאמרים על אספת רבנים שהתכנסה ביבלונה (מחוז לגיונובו), לאחר שנבחר לנהל אותה בזכות כישרונותיו. מאז הרבה לכתוב מאמרים רבים בקבצים השונים שיצאו לאור בפולין, לרוב תחת שם העט "בן צבי" או "אחד הרבנים"^[2].

מאמריו פורסמו בעיתונים וכתבי עת רבים: 'אהל מועד' שיצא לאור בז'שוב, המאסף, דאס אידישע ווארט, דער יוד, דגלנו, 'הבאר' שיצא לאור בזמושץ–ורשה^[4], 'יבנה' שיצא לאור בלבוב^[5], דאס יודישע טאגבלאט, דרכנו, ירחון בית יעקב^[2], ושערים^[6].

בדרך כלל הוא כתב מאמרים לחקירת דברי חז"ל והגנה עליהם בדומה לספריו של רבי יצחק אייזיק הלוי, וכן מאמרי אקטואליה שונים. לדוגמה: מאמר על שנאתו של יוספוס פלביוס לחז"ל והטייתו המכוונת כנגדם בספריו, מאמר על קדמותה של מגילת אסתר, מאמר על הרמב"ם כתגובה לרבי משה אביגדור עמיאל, שטען שבספר מורה נבוכים נוטה הרמב"ם מדרכם של הנביאים, מאמר על רבי יהונתן אייבשיץ כתגובה לגרשום שלום, מאמר על רבי שמשון רפאל הירש, מאמר על הצורך בהקמת מפלגת פועלים חרדית (פועלי אגודת ישראל), מאמר לכבוד הוועידה הארצית של אגודת ישראל, מאמר כנגד החלת משפט חילוני בארץ ישראל, מאמר על טהרת המשפחה, מאמר על זכויות האישה ביהדות, מאמר לכבוד הקובץ התורני "דגל התורה".

ספריו

• בשנת תרפ"ה יצא לאור ספרו הראשון טל לישראל, שהודפס שוב כבר בשנת תרצ"ב (מהדורה שלישית ירושלים תשס"ז). המכיל מאמרים שונים בחקירת דברי חז"ל.
• עטרת טוביה, ורשה תרצ"א, חידושי תורה על משנה תורה להרמב"ם, כולל מאמר "אוד מוצל מאש" במעלת התורה.
• מעשה טוביה, בילגוריי תרצ"ד, מאמרים תורניים ביידיש.
• ארץ טובה, ירושלים תש"ז, שאלות ותשובות.
• אבל כבד, ירושלים תש"ח, הספד על רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור.
• טל אורות, תל אביב תש"ח–תשי"ג, שלושה חלקים. מאמרים בחקירת דברי חז"ל ובהגנה עליהם, היסטוריה יהודית, ואקטואליה, בדומה לדרכו של רבי יצחק אייזיק הלוי.
• יקרא דחיי, ירושלים תש"ט, 54 מאמרי הספד.
• אמרי טל, תל אביב תשי"ד, (פרקי זמן ומועד), הספר מכיל מאמרי השקפה והגות על חגי ישראל סביב לוח השנה, ובסופו מאמרי פובליציסטיקה.

• טוביה יהודה טביומי, באתר 'לקסיקון הספרות העברית החדשה'.
• טוביה יהודה טביומי (1882-1953), דף שער בספרייה הלאומית
• מכתב גלוי מאת הרב טוביה יהודה טביומי באתר "עם הספר" - (בלוג מנהל ספריית הרמב"ם).
• הגאון רבי טוביה יהודה טביומי (גוטנטג) זצ"ל, הנאמן קובץ נ"ו, תל אביב, אב תשי"ג, עמ' 13, באתר אוצר החכמה.
• יהודה מאיר אברמוביץ, רב שהיה חידוש, לאורם של גדולי ישראל וראשי עם, ירושלים: משאבים – מרכז ספרותי־חברתי, תשמ"ו, עמ' 105, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

קישורים לספריו

• אבל כבד, ירושלים: בית יתומין דיסקין, תש"ח, באתר היברובוקס
• מעשה טוביה, בילגוריי: גלעד, תרצ"ד, באתר אוצר החכמה.
• אמרי טל, תל אביב: נצח, תשי"ד, באתר אוצר החכמה.
• ארץ טובה, ירושלים: בית יתומים דיסקין, תש"ז, באתר אוצר החכמה.
• טל אורות חלק א', תל אביב: דפוס דב גוטרמן, תש"ח, באתר אוצר החכמה.
• טל אורות חלק ב', תל אביב: ספערא, תש"ח - תשי"ג, באתר אוצר החכמה.
• טל אורות חלק ג', תל אביב: המרכז, תשי"ג, באתר אוצר החכמה.
• טל לישראל, פיוטרקוב: דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרצ"ב, באתר אוצר החכמה.
• טל לישראל (מהדורה חדשה), ירושלים, תשס"ו, באתר אוצר החכמה.
• יקרא דחיי, ירושלים: בית יתומים דיסקין, תש"ט, באתר אוצר החכמה.
• עטרת טוביה, ורשה, תרצ"א, באתר אוצר החכמה.

מאמרים

• לחקר חז"ל, ספר היובל ליעקב רוזנהיים, פרנקפורט דמיין: י. קופמן, תרצ"ב, עמ' 68, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• המתיונים ותעלוליהם, שערים, 11 בינואר 1952.
• הווה ועתיד בארץ־ישראל ובארץ העמים, ירחון בית יעקב 50–51, ירושלים: בית יעקב, אב תשכ"ג, באתר היברובוקס
• יוספוס פלביוס, ספר זיכרון לרבי יצחק אייזיק הלוי, בני ברק: נצח, תשכ"ד, עמ' ש"ו–של"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
• יסודות המשפחה היהודית (קובץ מאמרים), בני ברק: נצח, תשל"ג, באתר אוצר החכמה.
• הבית הישראלי, המשפחה היהודית ב, בני ברק: נצח, תשמ"א, עמ' 557, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)