חרם על ההתנחלויות
חרם על ההתנחלויות היא פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.
החרמות מנומקים בסיבות מגוונות, אך לרוב מתבססים על אי הסכמה מוסרית ופוליטית עם מפעל ההתנחלויות. לרוב, פעולות אלה נועדו להביע מחאה נגד הפגיעה של ההתנחלויות, לדברי המוחים, באוכלוסייה הפלסטינית ובתהליך השלום,[1] וכדי למנוע את "חיזוק והמשך הכיבוש", כפי שהדבר נתפס על ידי המשתתפים בחרם.[2]
הקוראים לחרם על תוצרת ההתנחלויות מבחינים לרוב בין חרם זה לחרם כולל על ישראל,[1] ולעיתים אף מציינים כחלק ממטרות החרם מניעה של חרם בלתי מובחן על ישראל.[3][4]
סוגי החרם
חרם כלכלי
ב-1997 קראו אורי אבנרי ותנועתו "גוש שלום" לחרם על ההתנחלויות והחלו להפיץ רשימת מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק.[5]
מחוץ לישראל ישנם עסקים ואיגודים המחרימים תוצרת שמקורה בהתנחלויות.[6][7]
מאז 2009 מתנהל ברשות הפלסטינית מסע ציבורי נגד רכישת מוצרי התנחלויות, שאותו הוביל ראש הממשלה סלאם פיאד.[8] ב-2012 הדבר אף נאסר בחוק הפלסטיני.[9]ב-2012 החליטה דרום אפריקה על סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות,[10] צעד שעורר חשש בקרב חברות הפועלות מעבר לקו הירוק.[11]
כיוון שישראל חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים, ניסיונות להחרים תוצרת ישראלית נתקלים בקשיים.[12]
ב-2003 הסכימה ישראל לסמן תוצרת מהשטחים המיוצאת לאיחוד האירופי.[13] כתוצאה מכך מוצרים אלה אינם נהנים מהטבת מכס. ב-2007 שילמה המדינה פיצויים בסך 26 מיליון ש"ח למתנחלים אשר נפגעו מהמהלך.[14]
לעיתים קיימים קשיים בסימון והחרמת מוצרי ההתנחלויות, כגון כאשר מוצרים אלה משווקים יחד עם תוצרת אחרת שמקורה בישראל. לפעמים כועסים המחרימים על עסקים המשתפים פעולה, מבחינה עסקית, עם תוצרת ההתנחלויות. במקרים אלו קיימות קריאות להחרים - ולעיתים גם מוחרמים בפועל - ארגונים שבהם קיימת פעילות הן בהתנחלויות והן בישראל וכן ספקים המשתפים פעולה עם יצרני ההתנחלויות.[15][6]
בעקבות החרם העבירו מספר חברות את פעילותן לתוך תחומי הקו הירוק, בהן יקבי ברקן, רב-בריח[8] וסודה סטרים[16].
החרם התגלה כחרב פיפיות כאשר השחקנית סקרלט ג'והנסון ניתקה את קשריה עם ארגון אוקספם, שבו פעלה כשגרירה של רצון טוב, לאחר שהופעל עליה לחץ שתחדל להיות פרזנטורית של מפעל סודה סטרים שמעבר לקו הירוק.[17]
ב-1 בספטמבר 2014 הופסק יצוא ישראלי לאיחוד האירופי של מוצרי חלב שמקורם מעבר לקו הירוק.[18]
ביוני 2015 הודיעה קרן הפנסיה הנורווגית KLP (אנ') על משיכת השקעותיה בחברת המלט הגרמנית HeidelbergCement ובחברת המלט המקסיקנית Cemex, בטענה כי הן מפעילות מחצבות בגדה המערבית באמצעות חברות בת ישראליות, בהן רדימיקס, ובכך מנצלות משאבי טבע בשטח כבוש בניגוד לאמנת ז'נבה.[19]
בנובמבר 2018 הודיעה חברת Airbnb כי תסיר מודעות של דירות בהתנחלויות מכיוון ש"ההתנחלויות עומדות במרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני". לאחר סערה ציבורית ומספר תביעות משפטיות נגד החברה, היא חזרה בה. באפריל 2019 הודיעה החברה כי כל הרווחים מהשכרת הנכסים בהתנחלויות יועברו כתרומה לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח לעזרה הומניטרית ברחבי העולם.
ביולי 2021 הודיעה קרן הפנסיה הנורווגית KLP (אנ') על משיכת השקעותיה בחברות המספקות שירותים להתנחלויות, בהן מוטורולה, בזק, סלקום, פרטנר ובנק הפועלים. חודשיים לפני כן החליטה קרן העושר של נורווגיה להפסיק את השקעתה בשתי חברות נדל"ן הקשורות להתנחלויות.[20]
ב-19 ביולי 2021 הודיעה חברת בן אנד ג'ריס העולמית על התנגדותה למכירת מוצריה "בשטח הפלסטיני הכבוש"[21]. כיוון שהזכיין הישראלי לא נענה לדרישה זו, הודיעה החברה העולמית שהזיכיון שלו יסתיים בסוף שנת 2022, והחברה תחפש הסדר אחר להמשך פעילותה בישראל.[22] בן אנד ג'ריס תבעה את חברת האם שלה יוניליוור והפסידה, ונפסק כי הזכיין הישראלי יוכל להמשיך למכור את מוצרי החברה, בתנאי שלא ישתמש בלוגו של החברה בשפה האנגלית.
במסגרת הסכמי הסחר בין ישראל לבין האיחוד האירופי, ביקשו האירופאים לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. בשנת 2004 הוסכם על הסדר טכני לפיו היצרנים הישראלים יציינו רק את מקום הייצור של המוצרים הנשלחים לאירופה, ובפועל לא בוצעה כל הבחנה בין מוצרי ההתנחלויות למוצרים אחרים. מדיניות זו השתנתה ב-16 במאי 2023. הנציבות האירופית, האחראית על הסחר הבינלאומי, פרסמה תקנה לסימון ברור של מוצרי ההתנחלויות. מוצרים המיובאים לאירופה שיוצרו בגבולות הקו הירוק יסומנו בקוד "Y864" ויזכו לשיעורי מכס מופחתים, בניגוד לסחורה מההתנחלויות ומרמת הגולן[23].
חרם אמנותי
עם חנוכת אולם התרבות באריאל ב-2010 שבו נקבעו הופעות של התיאטראות הגדולים בישראל, חתמו מחזאים ושחקנים, בהם יוסי פולק, דורון תבורי, איתי טיראן, עודד קוטלר, מוטי לרנר, ענת גוב, שרה פון-שוורצה, ויהושע סובול, על מכתב פומבי לראשי התיאטראות שבו הם קוראים להם לא לקיים הופעות מעבר לקו הירוק, והשחקנים הודיעו שיסרבו להופיע בהצגות שיתקיימו שם[24]
חרם אקדמי
בשל מיקומה של אוניברסיטת אריאל, הפועלת משטח הנמצא מחוץ לתחומי הקו הירוק, הופעלו לחצים, חרם פנימי[25] וביקורת רבות במטרה למנוע את הקמתה. גם בחו"ל נמתחה ביקורת ציבורית שלעיתים החריפה עד כדי קריאה להחרמה אף עוד לפני הפיכת המרכז האקדמי לאוניברסיטה. כאשר ביקר נשיא ארצות הברית אובמה בישראל הוא נמנע מלהזמין לנאומו סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, על אף שהזמין סטודנטים מכל אוניברסיטה אחרת בארץ. צעד זה התפרש כחרם מצידו על אוניברסיטת אריאל ועורר ביקורת.[26] כמו כן הוחרמו סטודנטים מהאוניברסיטה עוד כאשר הייתה מכללה, ונפסלו מלהשתתף בתחרות ספרדית ממשלתית לאור מיקומה הגאוגרפי של המכללה. מנהל התחרות הסביר כי מדובר בהחלטה של ממשלת ספרד.[27]
ממשל ביידן הורה בשנת 2023 להפסיק את שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי עם ישראל מחוץ לקו הירוק, והבהיר כי מדיניות זו נהוגה כבר משנת 2020. בהנחיה נאמר שעל פי מדיניות החוץ של ארצות הברית שטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן נותרו "כפופים למשא ומתן על מעמד הקבע".[28]
החלטת האו"ם ליצור רשימה של עסקים הקשורים להתנחלויות
במרץ 2016 קבעה מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי המשפט הבין-לאומי הפומבי ופוגעות בזכויות האדם של הפלסטינים. כחלק מההחלטה נקבע כי המועצה תיצור מאגר נתונים של עסקים ותאגידים המקיימים פעילות בהתנחלויות, בעיקר בתחומים הבאים: אספקת ציוד בנייה, חומרי בניין, מתן שירותים להתנחלויות ולהקמת חומת ההפרדה, תמיכה כספית בפעילות התיישבותית, ואספקת ציוד המשמש להריסת בתי פלסטינים ונכסים חקלאיים[29].
בדצמבר 2016 קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 2334, שאף היא קובעת שההתנחלויות אינן חוקיות.
בעקבות החלטות אלה, בפברואר 2018 פרסם האו"ם כי בידיו רשימה של 206 עסקים הקשורים להתנחלויות. הדו"ח לא ציין את שמות החברות ונאמר בו כי מאגר הנתונים עדיין לא הושלם[30].
בפברואר 2020 הצהירה מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם כי בידיה רשימה של 112 עסקים הקשורים להתנחלויות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, אך לא פרסמה את הרשימה. מאוחר יותר הופצה הרשימה על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. הרשימה כוללת בעיקר חברות ישראליות, אך גם מספר חברות בינלאומיות בולטות, בהן בוקינג, TripAdvisor, Airbnb, מוטורולה ו-JCB. מתוך החברות ברשימה, 94 הן חברות ישראליות, והשאר מארצות הברית, הולנד, הממלכה המאוחדת, צרפת, לוקסמבורג ותאילנד[31].
מישל בצ'לט, הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם, הודיעה כי הרשימה אינה "רשימה שחורה" ולא מגדירה את הפעילות העסקית של החברות כבלתי-חוקית,[32] אלא מצביעה על חברות האחראיות לפעילויות ש"עולים מהן חששות מסוימים לזכויות האדם."[31]
ב-30 ביוני 2023 פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים רשימה מעודכנת של עסקים הקשורים להתנחלויות, ובה גם נמנו הקריטריונים שעל פיהם הורכבה הרשימה. הרשימה המעודכנת מונה 97 עסקים, ונגרעו ממנה 15 חברות שחדלו לפעול בהתנחלויות מפברואר 2020[33].
ביקורת
גופים ואישים שנקטו בחרם על התנחלויות ספגו לאורך השנים ביקורת רבה מנימוקים שונים. כך למשל, יש מי שהעלו את הטענה שחרם על ההתנחלויות הוא מדרון חלקלק לחרם על ישראל גופא, בין השאר מכיוון שרוב הגופים הכלכליים המרכזיים במדינה (כגון בנקים ורשתות מסחריות) עובדים גם ביהודה ושומרון. טיעון נוסף שעלה הוא שהחרם יגרום בעיקר לפגיעה בעשרות אלפי הפלסטינים שמועסקים בתעשייה ובחקלאות של התנחלויות.[34][35] טיעון אחר שהועלה, בעיקר על ידי אישים וארגונים המשתייכים לימין הפוליטי, הוא שהחרם על ההתנחלויות זהו צעד גזעני, מכיוון שהוא נובע מתוך התנגדות לכך שיהודים יתיישבו באזור מסוים.[36]
כתגובה לחרם על ההתנחלויות ולחרם על ישראל שהוטל על ידי ארגונים או אישים שונים, הכנסת השמונה עשרה אישרה את החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, שקובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם כלשהו רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, היא בגדר עוולה אזרחית, שמהווה עילה לתביעה נזיקית אזרחית על ידי אותו אדם או גורם.
ראו גם
- חרם על ישראל
- חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם – חוק ישראלי
- חוק איסור החרם על ישראל – הצעת חוק אמריקאית
קישורים חיצוניים
ברק רביד, ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנוגע להתנחלויות: המסמך המלא, באתר הארץ, 16 ביולי 2013- עמית ולדמן ואלעד שמחיוף, בעקבות הלחץ: באיחוד האירופי לא יסמנו מוצרים מההתנחלויות, באתר מאקו, 10 בספטמבר 2015
- אור כהן-ששון, על האפליה בסחר הבין-לאומי כלפי שטחי מחלוקת: ישראל, האיחוד האירופי וההתנחלויות, קרית המשפט י"א, 2016
- גוש שלום מציג: "ויקי מוצרי התנחלויות" באתר גוש שלום
