חנן רובין

רובין נולד בברלין בירת גרמניה. בנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית "תכלת לבן (בלאו וייס)". הוא למד לימודי משפטים באוניברסיטאות ברלין ופרייבורג והוסמך כדוקטור למשפטים. במהלך שנות לימודיו פעל רובין בהתאחדות איגודי הסטודנטים של גרמניה והיה פעיל במרכז אגודת קדימה. בשנת 1930 הוא הצטרף להמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה וכעבור זמן עבר למפלגת הפועלים הסוציאליסטית (SAPD).

בשנת 1933 עלה רובין לארץ ישראל. תחילה עבד כפועל חקלאי, וכעבור שנה מעלייתו נבחר לוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. פעילותו הציבורית החלה בהיותו ממייסדי הליגה הסוציאליסטית וממנהיגי מפ"ם. עם קום המדינה נבחר מטעם המפלגה לכהן כחבר הכנסת מהכנסת הראשונה ועד הכנסת החמישית. כהונתו נמשכה לאורך 13 שנים, עד לפטירתו, ובמהלך תקופה זו הוא כיהן כחבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכספים וועדת העבודה. מהכנסת השלישית ואילך כיהן כסגן יושב ראש הכנסת.

בשנת 1952, במהלך ההפגנה נגד הסכם השילומים מגרמניה, נפגע רובין בראשו מאבן שהושלכה אל תוך אולם מליאת הכנסת. הוא נחבש, וחזר לדיון לאחר כמה דקות.^[1]

בתו יעלה נישאה לח"כ לשעבר אלעזר גרנות, אף הוא איש מפ"ם. בתו אושרית נישאה ליהודה ריפתין, בנו של ח"כ של מפ"ם יעקב ריפתין.

• חנן רובין, באתר הכנסת
• חנן רובין, באתר כנסת פתוחה
• ד"ר חנן רובין, דבר, 25 באוקטובר 1962.