חינוך תזונתי

ב -1969, קבע כנס של הבית הלבן בנושא מזון, תזונה ובריאות, כי החינוך התזונתי צריך להיות חלק מתוכניות הלימודים של בתי הספר והוא אושר על פי חוק תזונה לילדים^[2]. בשנת 1978, יצר משרד החקלאות האמריקאי את התוכנית לחינוך והכשרה של תזונה (NET),^[3] במטרה לסייע באמצעות מענקים במימון תוכניות לחינוך תזונתי במערכות החינוך הממלכתיות.

בשנת 2010 העביר הממשל את חוק "ילדים בריאים ושבעים"^[4] שכלל הוראות שהובילו רפורמות שקבעו דרישות מינימום בהן כל המזון והמשקאות שנמכרים בקמפוסים ובבתי הספר חייבים לעמוד. הסטנדרטים החדשים כוללים מגבלות על כמות הסוכר, הנתרן, הקלוריות והשומן הרווי שמכיל כל פריט.

לעיתים התכנים לא מועברים בשיעורים ייעודיים, אלא משולבים בעולמות תוכן שונים, כמו בשיעורי מתמטיקה או שפה, ומשמשים לתרגול החומר הנלמד תוך העמקת ההבנה בחשיבות התזונה הבריאה. כך למשל בתחילת 2019 שולבו בשיעורי המתמטיקה בבתי הספר היסודיים בבריטניה מטלות כמו ספירת קוביות סוכר במשקאות ממותקים, המרתן לגרמים ושקלול הכמויות בצריכה ממושכת של שבועות, חודשים ושנים.

תוכנית חינוך תזונתי אינה נכללת במערך שיעורי תוכנית הליבה במשרד החינוך, אולם החל משנת 2009 אושרה תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) לשיעורי תזונה מעשיים בשם "אוכלים בריא", המועברת בעשרות מוסדות חינוכיים ברחבי ישראל, גנים, בתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים.