חיים בן עטר (הראשון)
רבי חיים בן עטר (מכונה גם רבי חיים בן עטר הזקן), היה ראש ישיבה בעיר סלא שבמרוקו וסבו ורבו של רבי חיים בן עטר.
| לידה |  סלא, מרוקו |
|---|---|
| פטירה | 1721 ה'תפ"א  |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| תקופת הפעילות | ?–1721 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי חייא דיין |
| תלמידיו | |
| צאצאים |
|
  | |
ביוגרפיה
רבי חיים בן עטר היה ראש ישיבה בבית הכנסת הגדול של העיר סלא שנקרא "צלאת בן עטר".[1] למד תורה מפי השד"רים רבי חייא דיין ורבי אלישע חיים אשכנזי.[2][3] היה ידוע בשקדנותו עד שגם את הלילות הקצרים הקדיש ללימוד תורה.[4] נהג לקום בכל לילה ולומר תיקון חצות בבכיה.[4] נודע בהחזקת לומדי תורה וביתו נחשב בית ועד לחכמים.
בשנת ה'תס"ה נסע יחד עם בנו רבי משה ונכדו רבי חיים לעיר מקנס, כנראה במטרה לפקח על עסקי השותפות שלו עם אחיו, הנגיד רבי שם טוב בן עטר. במקנס הוא התאכסן שתי שנים ומחצה אצל רבי משה די אבילה.[3]
מתלמידיו היו הרבנים: חיים בן עטר נכדו,[4] שמואל די אבילה, חתן של בנו רבי משה, ובנו של רבי משה די אבילה שאצלו שהה רבי חיים במקנס[3][4], ושלום בוזגלו.[5]
שמועות מדברי תורתו מובאות בספרות חכמי מרוקו.[6]
האריך ימים, כנראה יותר ממאה שנה, ונפטר בשנת ה'תפ"א.[5] רבי משה בירדוגו כתב דרוש שאותו דרש להספדו.[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יעקב משה טולידאנו, נר המערב, "עמוד 154", ירושלים, תרע"א, באתר היברובוקס