חגית (דמות מקראית)
חַגִּית היא אישיות מקראית, מנשותיו של דוד המלך ואם בנו הרביעי, אדוניה.
| מדינה | ממלכת ישראל המאוחדת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| בן או בת זוג | דוד  | ||||
| שושלת בית דוד | |||||
| |||||
  | |||||
במקרא
חגית מוזכרת במקרא חמש פעמים. פעם אחת בספר שמואל[1], שלוש פעמים בספר מלכים[2] ופעם אחת בספר דברי הימים[3]. בכל הפעמים היא מוזכרת כאמו של אדוניה, שנולד בחברון בזמן שדוד נלחם בבית שאול:
- ”וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים. וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן ...וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית ... אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן”.[4]
ברשימת הבנים של דוד, בספר מלכים וגם בדברי הימים, מיוחס אדוניה לחגית כמו אבשלום לאמו, במלה "בן" ולא בלמ"ד הקניין כפי שיוחסו שני הבנים הראשונים, וזאת כנראה לשם גיוון.[5]
נראה כי חגית נישאה לדוד לאחר עלייתו למלוכה ביהודה.[6]עוד בחיי אביו, ניסה אדוניה לרשת את המלוכה:
- ”וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ ... וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם ... וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע”.[7]
לפי חז"ל,[8] הביטוי "ואותו ילדה אחרי אבשלום" תפקידו להצביע על כך ששני בנים אלה של דוד הם מאותו הסוג ושמעשיהם היו זהים, כפי שהודגם בהיותם טוענים לכתר.[9]
לאחר מות דוד, בזמן ששלמה אחיו ישב על כס המלוכה, ביקש אדוניה לשאת את אבישג השונמית, הנערה המשרתת של אביו:
- ”וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה ... וַיֹּאמֶר אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי כִּי מֵ-ה' הָיְתָה לּוֹ. וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ ... אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ וְיִתֶּן לִי אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה. ... וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ ... וַתֹּאמֶר יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה”.[10]
אדוניה מכונה אמנם "בֶן חַגִּית", אולם לא ניתן רמז לכך שאמו הייתה מעורבת בניסיונו להשיג את המלוכה או בניסיונו, הפוליטי ככל הנראה, לקבל את אבישג משלמה.[11]
במחזור ויטרי סימן שנ, חגית מצוינת כצדיקה. ברשימה זו, שאנשיה כולם ידועים ורמי מעלה, חגית היא האשה היחידה.[12]
אזכורים מאוחרים
ברומן התנ"כי "מלכים ג" (2008) העניקה הסופרת יוכי ברנדס תכונות חיוביות לחגית, כשכתבה על אדוניה: "מאמו ירש טוב לב ועדינות".[13]
השם חגית
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל תנ"ך | ||
משמעות השם "חגית": ילד שנולד ביום חג ומועד.[5]השם נגזר מן השורש חגג והוא צורת נקבה של השמות חַגִּי וחַגַּי.[14]
קישורים חיצוניים
- חגית (דמות מקראית), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"