זרת (יחידת מידה)
מידת אורך מקראית
זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן: ”זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ” (ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק ט').
שמה של מידת הזרת בארמית הוא 'זרתא' וכן הוא בתרגום אונקלוס, וכך מכונה מידת הזרת לעיתים בתלמוד[1].
שיעור המידה
לפי חלק מן הפרשנים, שיעור הזרת הוא כחצי משיעור האמה, ומאחר ואמה שיעורה הוא 6 טפחים, נמצא שיעור הזרת 3 טפחים. פרשנים אחרים כתבו שזרת היא חצי מאמה בת חמישה טפחים, ולכך שיעורה הוא טפחיים ומחצה.[2].
לפי בעלי התוספות, בשם רבי אלעזר הקליר הזרת היא שליש האמה, שהוא 2 טפחים. ויש שכתבו שאף דעת התלמוד ירושלמי כן[3].
אופן המדידה
באופן מדידת שיעור הזרת ישנן שתי אפשרויות:
- יש שכתבו שהוא המרחק בין האגודל לזרת במתיחת היד והפרדת האצבעות.
- אחרים כתבו שמאחר והאמה היא הארוכה באצבעות, ממילא נקבעה הזרת שהיא הקצרה באצבעות לשער בה חצי ממידת האמה.
- בספר שיטה מקובצת הביא פירוש מחודש שזרת הוא האצבע הסמוכה לאצבע הקטנה (שנקראת היום קמיצה),