זק מאיירס
מייקל זאכרי (זק) מאיירס (באנגלית: Zach Myers, נולד ב-7 בנובמבר 1983) הוא מוזיקאי, זמר ופזמונאי אמריקאי. מאיירס מוכר בעיקר כגיטריסט של להקת הרוק האמריקאית, שיינדאון, כמייסד וזמר בסופר גרופ דה פיירוול (The Fairwell), כמנהלה של להקת הפופ רוק סור אייז (Sore Eyes), כזמר בהרכב אלן, מק, מאיירס ומור וכחבר בצמד סמית אנד מאיירס.
 | |
| מאיירס, 2016 | |
| לידה | 7 בנובמבר 1983 (בן 40) ממפיס, טנסי, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | מייקל זאכרי מאיירס (Michael Zachary Myers) |
| מוקד פעילות | ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-2004 |
| עיסוק | מוזיקאי, זמר, פזמונאי |
| סוגה | מטאל אלטרנטיבי, הארד רוק, רוק דרומי, פוסט-גראנג', רוק אלטרנטיבי, פופ רוק |
| שפה מועדפת | אנגלית |
| כלי נגינה | גיטרה בס, גיטרה, פסנתר |
קריירה
מאיירס החל את הקריירה שלו כמוזיקאי בלוז שהופיע במועדונים ברחוב ביל המפורסם שבממפיס, טנסי, וברחבי העולם כבר בגיל 14.
לדבריו, הגיטריסטים העיקריים שהשפיעו עליו כשגדל היו ג'ימי הנדריקס, סטיבי ריי וון, ג'ימי פייג', פיל לינוט ודיימון ג'ונסון.
דה פיירוול
מאיירס הקים את דה פיירוול (The Fairwell) בממפיס, ושימש בה סולן וגיטריסט. מלבד הגיטריסט והזמר כריס אלן אותו הכיר מסצנת רחוב ביל, יתר חברי הלהקה השתנו לאורך השנים. הלהקה חיממה להקות שונות כמו 3 Doors Down והינדר, והופיעה במגזינים, רדיו, טלוויזיה וכן הלאה.[1]
שיינדאון
מאיירס הצטרף לשיינדאון בשנת 2005 בתפקיד גיטריסט קצב שניגן בהופעותיה. עם עזיבתו של בראד סטיוארט הפך לבסיסט הזמני של הלהקה. בתחילת 2008 הפך רשמית לחבר בלהקה, בתפקיד גיטריסט הקצב. בסוף 2008 עזב ניק פרי את הלהקה, ומאיירס קיבל על עצמו את תפקיד הגיטריסט הראשי של הלהקה.[2]
ב-23 במרץ 2010 הופיע מאיירס על שער המגזין "guitar edge".
מאיירס וברנט סמית מופיעים ומוציאים מוזיקה גם כצמד בשם "סמית ומאיירס" (Smith & Myers) במסגרתו הם שרים שירים מקוריים ומבצעים גרסאות כיסוי לשירים מוכרים של אמנים אחרים. השניים הוציאו מספר אלבומים, ב-2014 את Acoustic Sessions, שני מיני-אלבומים שיצאו כשני חלקים והכילו יחד עשרה שירים, וב-2020 את Volumes, 1 & 2 שהכילו כל אחד עשרה שירים.
שיתופי פעולה
בשנים 2004 ו-2005 השתתף מאיירס בסיבוב ההופעות של להקת סלייבה, כשמילא את מקומו של דייב נובוטני. ב-2011 השתתף בהופעה של להקת נונפוינט כגיטריסט אורח בשיר "Bullet with a Name with them". ב-15 באפריל 2011 הצטרף מאיירס להופעת האיחוד של להקת בראדר קיין בפסטיבל הגיטרה העולמי בדאלאס כגיטריסט מוביל.
בשנת 2022 שיתף פעולה עם ההנסונים בשיר "Don't Let Me Down", הסינגל השלישי מתוך האלבום Red Green Blue, בו ניגן בגיטרה והופיע בווידאו קליפ שליווה את השיר.[3]
ניהול אמנים
מאיירס הקים חברה לניהול אמנים, וקרא לה "Cursed Management Group" (קבוצת ההנהלה המקוללת).[4] את צעדיו הראשונים בניהול להקות עשה עם להקת הרוק סור אייז (Sore Eyes) שבסיסה בממפיס.[4] מאיירס ראה את הלהקה מנגנת במועדונים מקומיים, ודצמבר 2008, לאחר שהתרשם דיו, הציע ללהקה לחמם את שיינדאון בכמה מופעים שהכרטיסים עבורם נמכרו כולם ב-Machine Shop שבפלינט, מישיגן.[5][6] מבלי שלהקה תדע זאת, השתמש מאיירס בהופעות הללו כאודישן, במטרה לבדוק אם יתאימו לו כלקוחות פוטנציאליים.[4] לדברי הזמר שי יובנק, בסיום ההופעות ניגש אליהם מאיירס וסיפר להם שהמטרה בגללה הזמין אותם להופעות הללו הייתה כדי לוודא אם "יישחו או יטבעו" מול קהל גדול. מאיירס ציין בפניהם שהם "ביצעו שחיית חזה".[4] לאחר מכן מסר ללהקה כי הוא מעוניין לעבוד איתם כמנהל.[4]
חיים אישיים
מאיירס נולד בממפיס שבטנסי.
הוא אוהד שרוף של קבוצת הממפיס גריזליס ונוהג לפקוד את משחקיהם הביתיים, להם הוא מחזיק מנוי לצד המגרש, כשאינו בסיבוב הופעות.
מאיירס הוא אספן אדוק של סניקרס ומחזיק לדבריו למעלה מ-600 זוגות של נעליים מתוצרת נייקי והמותג אייר ג'ורדן.
מאיירס מעורב מאוד בניהול חוות האלפקות של משפחתו.
מאיירס מרבה להתבטא ברשתות החברתיות נגד תרבות הביטול כמו כן התבטא מאיירס נגד שיטת שתי המפלגות של ארצות הברית, וציין כי בעיניו שתי המפלגות מושחתות.[7]
.svg){kind=logo}
