זפקת

הגורם הנפוץ ביותר בעולם לזפקת הוא חוסר ביוד. באוכלוסיות בהן קיים מחסור קבוע בתזונה ביסוד הכימי יוד קיימת שכיחות גבוהה של זפקת. תופעה זו נקראת "זפקת אנדמית". ניתן לרפא מצב זה על ידי מתן תוספי מזון (מינרלים) עשירים ביוד לאוכלוסייה. תופעה זו קיימת עדיין בעולם אך ורק במדינות עניות שבהן אין משאבים כספיים למתן תוספי מזון לאוכלוסייה כחלק מתוכניות בריאות הציבור.

גורמים אחרים הם:

• מחלת השימוטו
• מחלת גרייבס-בזדוב
• קרטנת
• גידול ממאיר של בלוטת התריס
• דלקת של בלוטת התריס (תירודיטיס)
• תופעות לואי של טיפולים תרופתיים (למשל ליתיום)

יוד הוא יסוד חיוני בתהליך הסינתזה של הורמוני בלוטת התריס תריודוטירונין ותירוקסין (T3 ו-T4). בתנאים שבהם נוצרת זפקת אנדמית, כאשר היסוד יוד אינו מצוי באופן טבעי במזון, בלוטת התריס אינה יכולה ליצור הורמונים אלה. בתגובה לרמת נמוכה של הורמונים בבלוטת התריס, מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון TSH. TSH גורם להגברת הסינתזה של T3 ו-T4, אבל בכמויות גדולות הוא גם גורם לבלוטת התריס לגדול בתגובה להורמון.

זפקת נפוצה יותר בין נשים, אבל הגורמים לזפקת בנשים הם מגוונים וכוללים זפקת הנגרמת ממחלות אוטואימוניות ולא רק ממחסור ביוד.

ייתכן שטיפול רפואי בזפקת אינו הכרחי, אם התופעה לא נגרמה ממחלה והיא קטנה בגודלה. בנסיבות מסוימות, בהן הזפקת מפריעה לנשימה תקינה או לבליעה, ייתכן ויש צורך להסירה בניתוח. קיימת היום אלטרנטיבה להסרת הזפקת בניתוח על ידי טיפול ביוד רדיואקטיבי, עם ובלי הזרקה של TSH קודם לטיפול ביוד. טיפול זה יכול להפחית את גודל הזפקת ב-30-65%. אבל הסרת זפקת מפושטת יכולה לעיתים להיות כרוכה בהסרת בלוטת התריס כולה. הסרת בלוטת התריס הורסת למעשה את יכולת הגוף לייצר את הורמוני התריס. במקרה כזה יצטרך החולה ליטול באופן קבוע הורמוני בלוטת התריס בכדורים כדי למנוע נזקים גופניים הנגרמים מחוסר בהורמונים אלה (היפותירודיזם).

זפקת ניתנת לאיבחון על ידי בחינה ומישוש הצוואר וכן על ידי בדיקת גלי קול (Ultrasound - US). חשיבות בדיקת ה US נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק ניכר ממקרי הזפקת, בעיקר בשלבים הראשונים בהתפתחותו, אינם ניתנים לזיהוי בקלות. הערכת צריכת יוד בילדים מתבצעת לרוב באמצעות בדיקות ריכוז יודיד בשתן. בניגוד לבדיקות שתן, המעידה על צריכת יוד בימים הבודדים הקודמים, זפקת עשוי להעיד על מחסור ביוד חודשים עד שנים טרם הבדיקה^[1].

זפקת הייתה נפוצה מאוד באזורים רבים בעולם בהם היה מחסור ביסוד יוד באדמה. לדוגמה, באזור מרכז אנגליה (המידלנדס) התופעה הייתה ידועה בשם "צוואר דרבישייר" (Derbyshire Neck). בארצות הברית זפקת הייתה נפוצה באזור הימות הגדולות ובמערב התיכון. תופעה זו נעלמה כמעט לחלוטין בארצות מפותחות שבהן מלח שולחן מכיל תוספת של יוד, אולם זפקת עדיין נפוצה במרכז אסיה ובמרכז אפריקה.

החל משנות ה-90, קטנה הצריכה של היוד בחלק מהמדינות המפותחות (למשל אוסטרליה), בשל שימוש מועט מדי במלח שמכיל תוספת יוד וירידה בשימוש בחומרי חיטוי המכילים יוד בתעשיית החלב^[2][3]. עקב כך קיים חשש בקרב מומחי בריאות מפני חזרת מחלות הקשורות במחסור ביוד למדינות אלה, ובהן הזפקת.

ישראל גובלת בים התיכון ונחשבת לעשירה ביוד ולפיכך בעלת שיעורי זפקת נמוכים^[4][5]. עם זאת, שיעורים גבוהים נמצאו בקרב ילדים תושבי הגליל העליון בשנות ה-50^[6] וילדים ברמת הגולן בשנות ה-80^[7]. בנוסף, בקרב ילדי עולים ממדינות מזרח אירופה ומאתיופיה בשנות ה-90 נמצאו שיעורים גבוהים, ככל הנראה עקב מחסור ביוד והמצאות גויטרוגנים במזון. שיעורים שכאלה אף נמצאו בקרב עולות בוגרות מאתיופיה, אולם ככל הנראה, השפעת הגויטרגנים במזון וגנטיקה היוו את הסיבה לכך ולאו דווקא מחסור ביוד.

בשנים האחרונות התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש שהעלייה בשימוש התפלה במי השתייה קשורה במחסור יוד ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד^[8] כגון זפקת^[9]. ממחקר שנערך בישראל על ידי ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני), בהנחיית ד"ר דב גפל מבי"ח "ברזילי" ופרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית^[10], עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול במחלות בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד^[11]. חוקרים אלו מצאו כי זפקת מסוימת קשורה בערכי תירוגלובולין (Thyroglobulin) מוגברים בדם ובמחסור יוד בתזונה במדגם ישראלים בוגרים מנפת אשקלון. עובדיה, גפל וטרואן גורסים כי צריכה נאותה של יוד בתזונה עשויה להקטין את הסיכוי ללקות בזפקת^[12]. המקור התזונתי המומלץ ביותר ליוד הוא מלח מועשר ביוד. מקורות נוספים כוללים אצות ים, דגים מסוימים, חלב וביצים^[13].

• הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש ואשתו ברברה בוש אובחנו כחולים במחלת גרייבס וסובלים מזפקת.

• בלוטת התריס

מדיה וקבצים בנושא זפקת בוויקישיתוף

• הרשת לחיסול מחסור ביוד
• זפקת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)