זלפה

זלפה הייתה שפחתו של לבן הארמי. כאשר בתו, לאה, נישאה ליעקב אבינו, נתן לה לבן את זלפה שתהיה שפחה עבורה. לפי חז"ל, זלפה הייתה בתו של לבן ואמה הייתה אחת משפחותיו. לפיכך, זלפה הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב.

רחל העקרה נתנה את שפחתה בלהה ליעקב וזאת ילדה לו את דן ואת נפתלי. כאשר לקתה לאה בעקרות זמנית, נהגה היא כמו אחותה ונתנה ליעקב את זלפה, שילדה לו את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם^[2].

בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות, שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", בסיכום מניין השבטים מונה התורה גם את בלהה וזלפה כחלק מאמהות עם ישראל^[3]. חז"ל אף מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות, ומונים את בלהה וזלפה בתוכן. דוגמה לכך מופיעה במדרש שיר השירים רבה: ”שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, זלפה, בלהה” (שם, פרשה ו).

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תנ"ך

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

• אליס שלוי, האמהות האחרות . בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 263–266.
• אילת נגב, אמהות פונדקאיות, בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008 עמ' 266–274.

מדיה וקבצים בנושא זלפה בוויקישיתוף

• ליאור טל, האמהות השקופות שלנו, בבלוג: "מה למעלה מה למטה"
• זלפה (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית