![]() | |
ירדן | |
מעמד בחוק | הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות מ-1951 |
---|---|
הגנה מפני אפליה | אין |
זכויות משפחה | |
הכרה בזוגיות חד־מינית | נישואים חד־מיניים אינם חוקיים במדינה |
הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד, תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה |
זכויות לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) בירדן נחשבות למתקדמות יחסית בהשוואה לרוב המדינות האחרות במזרח התיכון.
פעילות מינית חד-מינית לא הייתה חוקית בירדן עד שנת 1951, עד אשר ניסחה ירדן חוק עונשין משלה, אשר לא הביא להפללה של הומוסקסואליים. התנהלות הומוסקסואלית נותרה חוקית בירדן. עם זאת, ניתן להעמיד לדין להט"בים המגלים חיבה במרחב הציבורי בגין "שיבוש המוסר הציבורי" ורוב ציבור הלהט"בים מתמודדים עם אפליה חברתית שלא חווים תושבים שאינם להט"בים.
![]() | ראו גם – זכויות להט"ב במזרח התיכון |
החוק הפלילי של המנדט הבריטי הפליל את ההומוסקסואלים עם עד 10 שנות מאסר, עד שנת 1951, כאשר ירדן אימצה את חוק העונשין שלה שלא הפליל אותם.[1] גיל ההסכמה ליחסי מין במדינה הוא 16.
חוק העונשין הירדני אינו מאפשר לבני משפחה להכות או להרוג בן ממשפחתם שמיניותו מתפרשת כמביאה "חרפה" לכל המשפחה.[2] החל משנת 2013, חוק העונשין החדש המתוקן הופך הריגה על כבוד המשפחה, כהצדקה חוקית לרצח, לבלתי חוקית.[3]
חוק העונשין הירדני מעניק למשטרה את שיקול הדעת בכל הנוגע להגנה על שלום הציבור, שלעיתים נעשה בו שימוש כנגד הומוסקסואלים המארגנים אירועים ומחאות חברתיות.[4]
הפעם הראשונה שממשלת ירדן מסרה הצהרה פומבית כלשהי בנוגע לזכויות להט"ב הייתה בכנס העולמי הרביעי לנשים שהתקיים בשנת 1995. הוועידה הבינלאומית ביקשה לטפל בסוגיות זכויות נשים בקנה מידה עולמי, והועלתה הצעה לקיים את הוועידה באופן רשמי. לטפל בזכויות האדם של נשים לסביות וביסקסואליות. הנציגים הירדנים לכנס סייעו לדחות את ההצעה. לאחרונה, גם צירי הממלכה המאוחדת התנגדו למאמצים שהאו"ם עצמו יתמוך בזכויות הלהט"ב, אם כי הצעה מאוחרת זו אומצה בסופו של דבר על ידי האו"ם.[5]
דיווחים אחרונים מצביעים על כך שאף על פי שמספר גדול של אזרחים להט"בים נמצאים בארון ולעיתים קרובות הם צריכים לנהל חיים כפולים, גל חדש של להט"בים צעירים יותר מתחיל לצאת מהארון והולך ונראה יותר במדינה, ופועל להקים קהילה להט"בית תוססת של סרטים, עיתונות, ספרות, אומנות להט"ב ועוד מקצועות אחרים. מרבית הירדנים ה"פתוחים" הללו הם משכילים ומגיעים ממשפחות אמידות ממעמד הביניים והעשירים.[4][6]
בשנת 2015 פרסם משרד הפנים הירדני הצהרה על זכויות להט"ב בתגובה לפרסום סביב אירוע על זכויות הלהט"ב שהתקיים בעמאן. בהצהרה נאמר כי זכויות הלהט"ב מתנגשות עם חוקי האסלאם אשר זו היא דתה של המדינה וכי החוק הירדני מפליל את קיום ישיבות הציבור ללא אישור מראש וכן התנהלות ציבורית המפרה את שלום החברה. לפיכך, הכרה בקהילות להט"ב נחשבת להפרה של השריעה האסלאמית ובהמשך גם לחוקה הירדנית. כל הצעה של "מעוותים מינית" להפר את הוראות חוק השריעה ואת הצו הכללי, ולשם כך ההצעות האמורות נחשבות לפשע שעונש על פי חוק. כך לדברי משרד הפנים הירדני.
בשנת 2017 נאסרה הופעתה של משרוע ליילה, להקה לבנונית בירדן. ההודעה יצאה על ידי משרד הפנים. השמרנים התנגדו לעמדות הליברליות של הלהקה ולעובדה שאחד מחברי הלהקה, חאמד סינו, הוא גיי.[7]
בשנת 2014, התיר בית המשפט העליון בירדן, לאישה טרנסג'נדרית לשנות את שמה החוקי ואת מינה לנקבה לאחר שהביאה דוחות רפואיים מאוסטרליה. ראש המחלקה למעמד אזרחי ודרכונים הירדני הצהיר כי שניים-שלושה מקרים של שינוי מין מגיעים למחלקה מדי שנה, וכולם מבוסס על דוחות רפואיים וצווי בית משפט.[8]
באפריל 2018 העביר הפרלמנט הירדני את חוק האחריות הרפואית אשר אוסר על רופאים לבצע במטופל טיפול רפואי לשינוי מין והעונש עליו מגיע לכדי מאסר בפועל.[9]
בתי המשפט המחוזיים אחראים לבדיקת מקרים של שינוי מין חוקי בירדן. ההחלטה בסופו של דבר היא של השופט הבכיר. בדרך כלל בית המשפט מייעד ועדה רפואית אשר תבחן את התובע בטרם תקבל החלטה בתיק.
ועדת התקשורת מסדירה את התערוכה המסחרית וההפצה של סרטים ותוכניות טלוויזיה בירדן. בשנת 2016 קבעה ועדת התקשורת כי לא ניתן להציג את הסרט הילדה הדנית (אנ') בפומבי משום שהוא מעודד סטייה ואי סדר ציבורי.[10] מדיה מודפסת מוסדרת בחוק העיתונות והפרסום.
חוק העיתונות והפרסום תוקן בשנת 1998 ובשנת 2004. המסמך הראשוני אוסר על תיאור או אישור של "סטייה מינית", שייתכן שכללה הומוסקסואליות.[11] למהדורה המתוקנת בשנת 2004 יש כמה הוראות שיש להן השפעה ישירה על זכויות הלהט"ב. ראשית, האיסור הוחלף בדרישה כללית כי העיתונות "תכבד את ערכיה של האומה הערבית והאסלאמית וכי על העיתונות להימנע גם מפגיעה בחייהם הפרטיים של אנשים".
בשנת 2007 הושק מגזין ראשון בירדן בנושא להט"ב, My.Kali.[12] שנה לאחר מכן, My.Kali השיקו גם אתר באינטרנט, בעריכתה של הדוגמנית הגאה בפומבי ח'אליד עבד אל-האדי, דבר אשר גרר כותרות במדינה, מכיוון שהיה זה המדיה הלהט"ב הראשון שהיה אי פעם באזור הערבי.[13][14][15]
אירועים נערכו בבירה הירדנית עמאן ביום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה בשנת 2014 ו-2015, למטרות חינוכיות ולמטרת הרמת קול לקהילה ודיון באתגרים העומדים בפנייה. באירועים השתתפו פעילים רבים וחברי קהילת הלהט"ב ובני ברית להט"ב בירדן. באירוע השני שהתקיים בשנת 2015 שגרירת ארצות הברית בירדן אליס וולס הייתה אחת מהדוברות. האירוע שהתקיים בשנת 2015 פורסם וסוקר כמעט בכל כלי התקשורת במדינה.
על פי סקר שנערך בשנת 2019, 93% מהירדנים ענו לא, ו-7% ענו כן, לשאלה "האם החברה צריכה לקבל הומוסקסואליות?". סקר נוסף נערך מאוחר יותר בשנת 2019, לשאלה "האם על אנשי להט"ב למחות ולדרוש זכויות משלהם?", 78% ענו שלא, לעומת 22% שענו שכן.[16]
פעילות מינית בין אנשים מאותו המין היא חוקית | ![]() |
גיל הסכמה שווה | ![]() |
חוקים נגד אפליה בעבודה בלבד | ![]() |
חוקים נגד אפליה במתן טובין ושירותים | ![]() |
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, הסתה) | ![]() |
נישואים חד מיניים | ![]() |
הכרה בזוגות מאותו המין | ![]() |
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות מאותו המין | ![]() |
אימוץ משותף על ידי זוגות מאותו המין | ![]() |
להט"בים מורשים לשרת בצבא באופן גלוי | ![]() |
זכות חוקית לשנות מגדר | ![]() |
גישה להפריה חוץ-גופית לנשים לסביות | ![]() |
פונדקאות מסחרית לזוגות הומואים | ![]() |
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם | ![]() |
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
![]() | פורטל להט"ב |