הנצחת זכר השואה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי, אבל חשוב מאוד. | |
הנצחת זכר השואה הוא שם כולל ליוזמות של גופים שונים במדינות שונות, אשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת זכרה של שואת יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
כללי
פרויקטים של הנצחת השואה קיימים במקומות רבים. חלק גדול אינו קיים ברשת אלא במוזאונים מקומיים ואף בבתים פרטיים של משפחות ניצולי שואה.
ראש המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן, יהודית באומל[1] מפרטת מספר פונקציות שממלאת ההנצחה, וביניהן השימוש בה כמקור לליכוד והמשכיות וכן לטיפוח אתוסים והעברתם מדור לדור. כמו כן, היא מתארת את ההבדלים בין הנצחה בתרבות הרשמית לבין זו העממית והאידיבידואלית.
בעולם, הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות[2].
בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21 התפתחה תופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס-לאומיות, כתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית[3].
הנצחת זכר השואה בישראל
ערך מורחב – זיכרון השואה בישראל
בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות לאחר אירועי השואה, ההנצחה לא הייתה במוקד, וזיכרון השואה השפיע בעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון יחיעם ויץ כתב[4] על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והסכמה כללית.
המוסד העיקרי שעוסק במחקר והנצחת השואה הוא יד ושם[5]. ביוזמת מוסד זה קם מפעל מאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "לכל איש יש שם".
בנוסף קיימים ארגונים רבים בישראל שעוסקים בהנצחת זכר השואה:
- ארגון יוצאי נובוסליצה
- ארגון יוצאי קובל
- ארגון עולמי של יהודי בוקובינה
- בית יהודי בסרביה
- בית הזיכרון לשואה ולגבורה באריאל
- בית העדות יד לעד ניר גלים
- בית חנה סנש (אתר רשמי)
- בית טרזין
- בית לוחמי הגטאות
- גנזך קידוש השם
- האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין
- המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ בחיפה
- המכללה האקדמית בית ברל עוסקת בפרויקט, ואף מציינת את הגופים העיקריים שעוסקים בהנצחה[6].
- זיכרון בסלון
- מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- מוזיאון השואה - נצרת עילית[7]
- מוזיאון יד מרדכי משואה לתקומה (אתר רשמי)
- מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
- מרכז משמעו"ת
- מרתף השואה
- משואה (מכון)
- קביעותא - המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
- שם ונר (אתר רשמי) - לכל שם יש נר
- שם עולם
- מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל[8]
הנצחת השואה בעולם
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון בינלאומי לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים[9].
בחלקה האופרטיבי של ההחלטה, קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת שואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.
הנצחת השואה בגרמניה
הנצחת השואה בארצות הברית
- מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
- מוזיאון השואה בלוס אנג'לס[12]
- מרכז לזיכרון השואה במישיגן[13]
- יום זיכרון של הקונגרס האמריקאי לקורבנות השואה
הנצחת השואה במדינות נוספות
- מוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה[14]
- מוזיאון היסטוריה יהודית באמסטרדם[15]
- בית אנה פרנק באמסטרדם[16]
- מוזיאון השואה של אמסטרדם[17]
- מוזיאון השואה (רומא)
- מרכז לזיכרון השואה בבודפשט[18]
- גלריה לזיכרון השואה בדובאי, איחוד האמירויות במוזיאון מפגש התרבויות – Crossroads of Civilizations. גלריית הנצחת השואה הקבועה הראשונה במדינה ערבית.
יוזמות נוספות
- השואה ותוכנית ההנגשה לציבור של ארגון האומות המאוחדות[19]
- יוזמת הנצחה באנגלית: Holocaust Stamps Project[20]
- The Memory Project[21]
- The Guardian, International Holocaust Remembrance Day – in pictures[22]
ראו גם
לקריאה נוספת
- James Edward Young, The Texture of Memory: Holocaust Memorials and Meaning, Yale University Press, 1993
- ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009.
- Liat Steir-Livny, Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2019.
קישורים חיצוניים
- הנצחת השואה בבית הספר התיכון, באתר של בית הספר התיכון על שם שמעון בן-צבי, גבעתיים
- הנצחת השואה לתלמידי י"א–י"ב, באתר בית הספר אליאנס תל אביב
- נעמי גוטקינד-גולן, ספרות שואה עברית במערכת החינוך הישראלית, מאזנים ס"ד(8), 1990, עמ' 3–5
- דב שפירא, קאפו אלכס, מאזנים ע"א(7), 1997, עמ' 18–19
- הוראת השואה באמצעות ספרות, באתר יד ושם