זיכרון אידטי
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לפרט על ההבדל בין זיכרון צילומי לזיכרון אידטי, ולהסביר בצורה רצינית יותר את המושגים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
זיכרון אידטי (לעיתים מבולבל עם זיכרון צילומי) הוא היכולת לזכור תמונות בדיוק גבוה זמן קצר לאחר החשיפה לאחר שנראו פעם אחת בלבד[1] ללא שימוש בכלי עזר. המילה אידטי מגיעה מהמילה היוונית εἶδος (בתעתיק לעברית: אידוס).[2]
רבים נוטים לבלבל בין זיכרון אידטי וזיכרון צילומי. הם נבדלים זה מזה בכך שבעוד זיכרון אידטי משמש להצגת זיכרונות שהתרחשו למשך כמה דקות, ואילו זיכרון חזותי מאפשר לזכור תמונות, דפי טקסט או מספרים לפרטי פרטים[3][4] זיכרון אידטי דווח כי בקרב מספר קטן של ילדים, בעוד זיכרון צילומי מעולם לא תועד.
זיכרון אידטי וזיכרון צילומי
המונחים זיכרון אידטי וזיכרון צילומי נפוצים ונוטים לבלבול בקרב אנשים בשל העובדה ששניהם הם זיכרונות חזותיים. עם זאת, קיימים מספר הבדלים, המרכזי שבהם הוא שזיכרון אידטי הוא היכולת להיזכר בסצנה או בתמונה לפרק זמן קצר, בעוד זיכרון צילומי הוא היכולת לזכור תמונה לזמן ממושך יותר.
על פי אנט קיוסאקי טיילור, "בזיכרון אידטי, לאדם יש תמונת מצב נפשית כמעט נאמנה או תצלום של האירוע בזיכרונו. עם זאת, זיכרון אידטי אינו מוגבל להיבטים החזותיים של הזיכרון וכולל היבטי שמיעה, כמו גם חושים שונים הנפרסים על פני מגוון גירויים הקשורים לדימוי חזותי".[5] בעלי היכולת של זיכרון אידטי מדווחים כי הם זוכרים דמות גרר חיה כשעיניהם סורקות אותה.[6] בניגוד לדימויים נפשיים רגילים, זיכרונות אלה נחווים כהתבוננות על האירוע מ"חוץ" למקום בו האירוע התרחש. החיות והיציבות של התמונה מתחילות לדעוך לאחר הפסקת הגירוי החזותי.
בניגוד לזיכרון אידטי, זיכרון חזותי הוא היכולת לזכור טקסט, מספרים או דומיהם, לפרטי פרטים, ללא ההדמיה שנכללת בזיכרון האידטי. ניתן לתאר אותה כיכולת להסתכל על דף מידע ואז לדקלם אותו בצורה מושלמת מהזיכרון. יכולת זו מעולם לא הוכחה מדעית ונחשבת למיתוס.[7][8]
שכיחות
זיכרון אידטי נמצא בדרך כלל בקרב ילדים קטנים, בעוד שהוא כמעט ואינו קיים בקרב מבוגרים.[7] זיכרון אידטי נמצא בקרב 2%-10% מקרב הילדים בגילאי 6 עד 12. נהוג לחשוב כי רכישת השפה והכישורים המילוליים מאפשרים לילדים גדולים יותר לחשוב בצורה מופשטת יותר וכך להסתמך פחות על מערכות הזיכרון החזותיות. עם זאת, לאורך השנים מחקרים נרחבים לא הצליחו להוכיח קשר בין זיכרון אידטי לבין כל מדד קוגניטיבי, אינטלקטואלי, נוירולוגי או רגשי.[9]
מספר מבוגרים היו בעלי זיכרונות פנומנליים אולם לא נמצא קשר בין יכולות אלו לרמות האינטליגנציה שלהם.
שאלת קיומו של זיכרון אידטי
ספקות באשר להיתכנות קיומו של הזיכרון האידטי הועלו סביב שנת 1970 על ידי צ'ארלס סטרומייר, שבדק את אשתו לעתיד, אליזבת', שטענה שהיא יכולה לזכור שירה שנכתבה בשפה זרה ולא מובנת שנים אחרי שראתה לראשונה את השיר. היא הצליחה לעבור את המבחן שנערך. על אף זאת, השיטות הנהוגות בהליכי הבדיקה נחשבות למפוקפקות, מה גם שהחוקר התחתן לבסוף עם מושא הניסוי שלו. בנוסף, הבדיקות מעולם לא נערכו שוב (אליזבת' סירבה לעבור אותן בשנית), מה שמעלה חשד נוסף.
זיכרון אידטי נחשב לנושא שנוי במחלוקת. יש המכנים אותו "זיכרון ממושך בקרב אנשים בני מזל ובעלי זיכרון צילומי". הסופר והספקן המדעי בריאן דאנינג סקר את הספרות בנושא זיכרון אידטי וצילומי כאחד והגיע למסקנה כי "יש מחסור בהוכחות משכנעות לקיומו של זיכרון אידטי בקרב מבוגרים בריאים, ואין שום עדות לקיומו של זיכרון צילומי. אבל ישנו מאפיין משותף אחד שמופיע בקרב רבים מהמחקרים, והוא שההבדל בין זיכרון רגיל לזיכרון יוצא דופן הוא כל הנראה הבדל ניכר".[10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Photographic Memory, tv tropes