זויה סמנדוייבה
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
זויה סמנדוייבה (ברוסית: Зоя Юноевна Семендуева; 20 באוקטובר 1929 – 9 באפריל 2020) הייתה משוררת יהודית-סובייטית-ישראלית אשר כתבה בשפת הג'והורי. שירתה עוסקת באהבה, רעות, שלום, מלחמה ובפטריוטיות קווקזית.
![]() | |
לידה | 20 באוקטובר 1929 דרבנט, הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של דאגסטן, ברית המועצות ![]() |
---|---|
פטירה | 9 באפריל 2020 (בגיל 90) נְתַנְיָה, ישראל ![]() |
מדינה | ברית המועצות, רוסיה, ישראל ![]() |
שפות היצירה | ג'והורי ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
זויה סמנדוייבה נולדה בשנת 1929 בעיר דרבנט אשר בדגסטן, ליונו (Юно) ולנעמו (Наомо) חיימובה.[1] בשנת 1945 עברה עם משפחתה לעיר הבירה של דגסטן מחצ'קלה. היא למדה והוסמכה בראיית חשבון ובשנת 1950 החלה לעבוד בהוצאת הספרים "Дагестанское" כעורכת. שיריה הראשונים התפרסמו בכתב העת "Войгей дуьл" בשנת 1960.[2] בשנת 1967 סמנדוייבה פרסמה את ספר שיריה הראשון "Войгей дуьл".[3] עד שנת 1992 הוציאה זויה לאור עוד שישה ספרי שירה.
בדצמבר 1992 עלתה סמנדוייבה לישראל. משנת 1999 הייתה חברה בארגון הסופרים של יהודי ההרים בישראל.[4][5] את שיריה פרסמה בישראל בכתב העת גובלאי,[6] ובכתב העת מירוורי.[7] שני אוספי שירה שלה יצאו ברוסית במוסקבה: "Народ-победитель" (בעברית: העם המנצח) ו"Песня, мечта и любовь" (בעברית: שיר, חלום ואהבה).[8]
בישראל היא פרסמה שלושה ספרי שירה: "У обелиска. Бовор сохденуьм" בשנת 1998[9], "Духдер дуь бебе" בשנת 2007[10], ו"Мать солдата" בשנת 2012.
את שיריה הלחינו חיזגיל חנוקאייב, יונו אבשלומוב ופרץ אליהו.[11]
החל משנת 2008 סמנדוייבה ובעלה השתתפו בפרויקט לתרגום התנ"ך לג'והורי בתור עורכים.[12]
ב-9 באפריל 2020 סמנדוייבה הלכה לעולמה, בגיל 90.
חיים אישיים
זויה סמנדוייבה הייתה נשואה לאהום (אלכסיי) יודוביץ' סמנדוייב, שהיה מנהל הוצאת הספרים "Дагестанское" ואם לחמישה ילדים.[8]
ספרי שירה
- Войгей дуьл (1967) (בעברית: פקודת הלב)[3]
- Мозоллуье духдер догььи(1971)[13][14]
- Комуне(1974)[15][16]
- Э сер билогь(1979)[17][18]
- Учитель(1981) (בעברית: המורה)[19][20]
- Бовор сохденуьм(1984)[21][22]
- Астарай ме(1988)[17][23]
- Околица(1992) (בעברית: פרוורים)[24][25]
- У обелиска. Бовор сохденуьм(1998)[9]
- Духдер дуь бебе(2007) (בעברית: בת לשני אבות)[10][5]
- Мать солдата(2012) (בעברית: אמא של חייל)[26][27]
קישורים חיצוניים
Интервью с Зоей Семендуевой к ее 85-летнему юбилею, ראיון עם זויה סמנדוייבה לרגל יום הולדת ה-85, סרטון בערוץ "STMEGI TV Первый еврейский", באתר יוטיוב (אורך: 09:47)
- Памяти поэтессы Зои Семендуевой, stmegi
- ПАМЯТИ ПОЭТЕССЫ, BATAH, 2020, עמ' 7-8
ЗОЯ СЕМЕНДУЕВА | Литературный вечер в Дербенте, ערב ספרותי בדרבנט המוקדש לזויה סמנדויבה, 2023, סרטון בערוץ "STMEGI MEDIA", באתר יוטיוב (אורך: 21:27)
הערות שוליים
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6c/Wiki_letter_w.svg/25px-Wiki_letter_w.svg.png)