זבח וצלמונע

זֶבַח וְצַלְמֻנָּע הם דמויות מקראיות - שני מלכי מדיין שנלחמו בבני ישראל, נתפסו ונהרגו בידי השופט גדעון בן יואש. הסיפור המקראי אודותם מופיע בספר שופטים, פרק ח'.

זבח

לידה	מדיין
נרצח	קרקור
כינוי	זבח מלך מדין
תקופה	שופטים
עיסוק	מלך
בתנ"ך	שופטים פרק ח' פסוקים י-כא

צלמונע

לידה	מדיין
נרצח	קרקור
כינוי	צלמונע מלך מדיין
תקופה	שופטים
עיסוק	מלך
בתנ"ך	שופטים פרק ח' פסוקים י-כא

לקראת סיום המלחמה עם המדיינים מבקש גדעון ללכוד את מלכי מדיין זבח וצלמונע.^[1] גדעון עובר את הירדן יחד עם צבאו הכולל שלוש מאות חיילים, כדי להשמיד את מחנה מדיין. בדרכו הוא עובר בערים סוכות ופנואל שתושביהן לא מוכנים לכלכל את צבאו בטרם ילכוד את המלכים. גדעון הכה אותם ולכד את מלכי מדיין, העניש גדעון את תושבי הערים^[2] ואז הרג את זבח וצלמונע, לאחר שבנו בכורו יתר פחד להרוג אותם. זבח וצלמונע מבקשים מגדעון שהוא יפגע בהם.^[3] ייתכן כי רצו למות מידי לוחם בעל ניסיון.^[4]סיפור המלחמה במדיינים משולב בסיפור לכידת המלכים. בניגוד לתושבי הערים סוכות ופנואל שמסרבים לבקשת העזרה, זבח וצלמונע רואים בגדעון מנהיג.^[5]

שמותיהם של זבח וצלמונע מופיעים גם בתהילים פ"ג^[6]: "שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ". בפסוק זה מתייחס המשורר לאל הנוקם באויבי ישראל בהווה, כמו שעשה לזבח וצלמונע.מקור שמם של זבח וצלמונע הוא ערבי קדום. שמות אלה היו קיימים באזור חג'אז ובדרום עבר הירדן, הוא האזור בו שכנו המדיינים בנדודיהם. זבח וצלמונע הם מלכי מדיין, בניגוד לזאב ועורב שכונו שרים. בתהילים פ"ג תוארם של זבח וצלמונע הוא נסיכים: "שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ." ייתכן ודרגות אלו הן שמות תואר חלופיים ולא באים לתאר סדר היררכי כלשהו.^[6][7]