זאב בן אריה (שגריר)

בן-אריה נולד בעיר חרקוב שבאוקראינה בשם ולדימיר פלנצ'יק. למד באוניברסיטת חרקוב ולאחר סיום לימודיו בשנת 1971 עלה לישראל. בשנת 1972 החל לעבוד בקול ישראל ושנים רבות היה מנהל מחלקת החדשות בשפה הרוסית. היה מחברי מערכת העיתון בשפה הרוסית "ורמיה" שיצא לאור בישראל בשנות ה-90.

בתחילת שנות ה-90 הצטרף לשירות החוץ של ישראל. תחילה עבד בתפקידים שונים בשגרירויות ישראל בקייב, מינסק ומוסקבה. באוגוסט 2004 מונה לשגריר ישראל בבלארוס, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2009. בסוף 2009 התמנה לשגריר בלטביה ושגריר לא תושב בליטא^[1]. לאחר מכן היה תקופה קצרה יועצו של שר החוץ אביגדור ליברמן עד שנאלץ לפרוש בעקבות החשדות נגדו^[2].

בן-אריה, הדובר כמה שפות, עוסק בספרות ותרגם כמה ספרים עבריים לרוסית.

בשנת 2010 נחקר בן-אריה בחשד שבהיותו שגריר בבלארוס עדכן את חבר הכנסת אביגדור ליברמן אודות בקשה לסיוע בחקירות בעניינו אותה התבקש להעביר ממשרד המשפטים הישראלי לרשויות החוק בבלארוס. על פי החשד, עובדה זו סייעה לו לקבל את תפקיד השגריר בריגה. הפרשה זכתה לכינוי "פרשת השגריר".

בשנת 2012 הורשע בן-אריה בבית משפט במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו 4 חודשי עבודות שירות^[3].