ורה אלטרס

ורה התגוררה בעיר סנטה שם פגשה את יעקב אלטרס, יהודי מסרייבו, עובד ציבור מטעם צבא יוגוסלביה.^[2] ב-1941 בעקבות הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה יעקב ניסה לחזור לסרייבו, אך נאלץ לחזור לסנטה כשברשותו מסמכים מזויפים המעידים על היותו אזרח זר, שקיבל מחברו הכומר אנטון פאריץ ואישור מעבר שהצליח להשיג מקצינים גרמנים שעמם התיידד במהלך מסעו.^[3] ב-1944 יעקב נעצר על ידי הרשות המרכזית לשליטה בזרים (KEOKH) והועבר למחנה המעצר קיסטרצ'ה ליד בודפשט.^[2] בעקבות מעצרו ורה עזבה את בית הוריה בסנטה ועברה לבודפשט על מנת לדאוג ליעקב .^[2] ורה עבדה כמלצרית ובמשך חודשים רבים התחזתה לארוסתו של יעקב על מנת שתוכל להביא לו בגדים ואוכל מדי שבוע.^[2] הודות למסמכים המזויפים שהיו ברשותו לא הועבר לאושוויץ.^[2] כשהאסירים האחרים וצות המחנה החלו לחשוד בו שהוא יהודי ורה שיחדה את רופא המחנה כדי שיכתוב אישור המצהיר שלמרות שיעקב נימול הוא אינו יהודי אלא מוסלמי וכך מנעה את שילוחו למחנה השמדה.^[3][2] בנובמבר 1944 יעקב ברח ממחנה המעצר והגיע אל דירתה של ורה שם היא הסתירה אותו לזמן קצר עד ששוערת הבניין החלה לחשוד בה שהיא מחביאה יהודי, ולכן ורה דאגה להעבירו לדירת מסתור אחרת בה החביאה אותו עד שחרור בודפשט בפברואר 1945.^[2]

לאחר המלחמה ורה התחתנה עם יעקב ונולדה להם בת, יהודית.^[2] הם עלו לישראל בדצמבר 1948 והתגוררו בירושלים.^[2] ורה נפטרה ב-29 באפריל 2006 בתל אביב בגיל 92.^[1] במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של. ורה ואותר קברה בבית הקברות בקרית שאול בחלקת חסידי אומות העולם.^[4]

ב-6 בספטמבר 1998 ורה אלטרס הוכרה כחסידת אומות העולם ונערך לכבודה טקס ב-22 באוקטובר 1998, היא הונצחה בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם שביד ושם.^[2]

• פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 145.