ולטר ורצכה

ורצכה נולד ב-23 במאי 1891 בעיר שוִויבּוּס שבמזרח הקיסרות הגרמנית (כיום שווייבודז'ין, בפולין), בן למשפחה שמוצאה משלזיה (מכאן שם משפחתו הסלאבי). אביו, מקס ורצכה, היה ראש עיריית נוירופין (Neuruppin). ב-1909 הוא התגייס לצי הקיסרי הגרמני, ושרת על הסיירת הכבדה ויקטוריה לואיזה (אנ'). באפריל 1910 הוא הועלה לדרגת פהנריך צור זה. ב-1911 הועבר לדרדנוט "נסאו", ובספטמבר 1912 הועלה לדרגת לויטננט צור זה, וב-2 במאי 1915 לדרגת אובר-לויטננט. באוגוסט 1916 הועבר מ"נסאו" לכוח הצוללות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה הוא הספיק לפקד על הצוללות "UC-71", "UC-1" ו-"UB-148". הוא שיקע תשע ספינות בהיקף כולל של 22,612 טון (GRT), ופגע בעשר נוספות בסך כולל של 55,808 טון.^[1]

בעקבות סיום המלחמה ופיזורו של הצי הקיסרי, הצטרף ורצכה לרייכסמרינה, ושרת בתפקידי מטה. הוא הקים משפחה והתגורר בווילהלמסהאפן ולאחר מכן בקיל. ב-1920 הועלה לדרגת קפיטן-לויטננט, ב-1928 לדרגת קורבטנקפיטן, וב-1933 לדרגת פריגטנקפיטן. ב-1934 הוא מונה למפקד בסיס הצי הים הבלטי בקיל, ובין אוקטובר 1937 לאוקטובר 1938 שימש כמפקד אוניית המערכה זוטא "אדמירל גרף שפה". ב-1 בנובמבר 1938 קודם לדרגת קונטר-אדמירל, והועבר לסגל ה-OKM (הפיקוד העליון של הקריגסמרינה) בברלין. בין נובמבר 1939 לאפריל 1944 שימש כראש המטה הכללי של חיל הים (Chef des Allgemeinen Marinehauptamtes), ב-1 בינואר 1941 הועלה לדרגת ויצה-אדמירל, ב-1 במרץ 1944 לדרגת גנרל-אדמירל. בעקבות תום מלחמת העולם השנייה והתאבדותו של הנס-גאורג פון פרידבורג, קיבל ורצכה מבעלות הברית את התואר "מפקד הקריגסמרינה", ופיקח על פירוקו של הקריגסמרינה עד 22 ביולי 1945. לאחר מכן נלקח כשבוי מלחמה עד 1947, ומאז התגורר בהמבורג עד מותו ב-3 באוגוסט 1956, בגיל 65.

מדיה וקבצים בנושא ולטר ורצכה בוויקישיתוף

• ולטר ורצכה (בגרמנית)
• ולטר ורצכה (באנגלית)
• ולטר ורצכה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)