ויקיפדיה:הכה את המומחה

שמתי לב שהיסטורית דמוקרטיים דרומיים של ארהב (Southern Democrats) היא היו מאוד מאוד שמרניים, גזעניים, מתנגדים לשיוויון זכויות, מתנגדים לזכות בחירה לנשים.

אז א) למה הם אותה המפלגה כמו הדמוקרטיים הצפוניים? למה לא מפלגה נפרדת לחלוטין?ב) למה הם קראו לעצמם דמוקרטים בכלל? מה הדמוקרטי פה?

המפלגה הדמוקרטית עברה שינויים רבים במהלך 200 שנות קיומה. ראה המפלגה הדמוקרטית#היסטוריה. Reuveny • שיחה 03:56, 29 ביוני 2024 (IDT)

האם היו מלחמות בהיסטוריה בהן הממשלה של אחד הצדדים נכנעה ו/או הורתה על נסיגה, אבל הצבא או חלק ממנו המשיך להילחם על דעת עצמו? אני לא מדבר על מחתרות מעפנות שהלוחמים שלהן מסתובבים על אזרחי ומחביאים אקדח מתחת למיטה. אני מדבר על ממש גדוד שלם או חטיבה שלמה שממשיכה להילחם עם טנקים ומטוסים בניגוד להוראת הממשלה, בין אם בגלל סירוב פקודה מודע, ובין אם בגלל קצר בתקשורת.

וגם שאלה הפוכה- האם היו מצבים בהיסטוריה בהן ממשלה נתנה הוראה לתקוף והצבא סירב?--‫77.137.65.12‬ 13:04, 29 ביוני 2024 (IDT)

צבא יפן בתקופת האימפריה היה מאוד לא ממושמע, כפי שאפשר לקרוא בספר בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן, של פרופ דני אורבך (בשלל ראיונות שלו על נושאי הספר). והיו מקרים שעונים על שתי השאלות. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:42, 29 ביוני 2024 (IDT)

סגן משנה הירו אונודה היה קצין מודיעין בצבא הקיסרי היפני שנלחם במלחמת העולם השנייה ולא נכנע עד 1974, 29 שנה לאחר תום המלחמה. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 18:41, 29 ביוני 2024 (IDT)

במדינה שמחליטה להיכנע, יהיו בדרך כלל חילוקי דעות בשלטון ויהיו כאלה שירצו להמשיך במלחמה. דוגמה טובה היא צרפת במלחמת העולם השנייה, הממשלה נכנעה, אבל סגן שר אחד, הגנרל דה גול, סירב להיכנע והמשיך את המאבק בעזרת גולים וחילות מצב במושבות הצרפתיות.

לגבי צבאות, שנכנעו בניגוד להוראות, יש דוגמאות בלי סוף, במיוחד מתקופת הצבאות השכירים. צבא שכיר, שלא קיבל את שכרו או שהיריב הציע שכר גבוה יותר, עבר לא פעם לצד השני. החיילים השוויצרים היו בעלי מוניטין של נאמנות, לכן זכו לביקוש רב יותר. בברכה. ליש • שיחה 19:00, 29 ביוני 2024 (IDT)

הם נשמעים אותו דבר. איך יודעים מתי לבחור בכל אחד מהם? ‫2A06:C701:4D4C:3E00:F7B9:F465:EF5A:9A84‬ 18:08, 29 ביוני 2024 (IDT)

1. הם לא נשמעים אותו דבר.

2. חוקי הניקוד הם רבים בשביל לפרט אותם פה בכמה שורות. --ריהטא • שיחה 13:11, 3 ביולי 2024 (IDT)

1. בערך? אני לא מצליח להבדיל באורך תנועות.

2. האם יש לנו הסבר טוב על ניקוד? משם ההפניה היא אל ניקוד העברית בת ימינו#יסודות בכללי ניקוד. האם מה שכתוב שם עוזר?

Tzafrir • שיחה 15:11, 3 ביולי 2024 (IDT)

תחולה זה לא תרגום טוב. אני מחפש תירגום שהוא יופמיזם לאיבר מין נשי. כוס זה מילה גסה, אז בכלל לא בכיוון.

ראה פות. בברכה. ליש • שיחה 19:37, 29 ביוני 2024 (IDT)

הערך מציע "ערווה", "עריה" או "מבושים" - האחרון מלשון בושה, ושני הראשונים לא ממש יופמיזם... "פיפי" זה הקרוב ביותר שיש בערך המדובר, ואני לא ממש מכיר את השימוש כזה בעברית. אני בספק שאני הראשון שמחפש תרגום כזה. איך בדרך כלל מתרגמים בספרות? ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המקום המוצנע, או "אותו מקום" כמו במסכת כלה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 23:17, 29 ביוני 2024 (IDT)

לפי שני שירים שכתבה חנה גולדברג ("טאקו" ו"גבר באמבטיה"), "טאקו" ו"סופגנייה" יכולים להתאים. סיון ל - שיחה 11:25, 30 ביוני 2024 (IDT)

מזכיר לי את זה. [1] [2] (¯`gal´¯) • שיחה 12:25, 11 ביולי 2024 (IDT)

מערכון מעולה Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:05, 11 ביולי 2024 (IDT)

הכנסת יכולה לחוקק כל חוק שנוגע לרשויות המדינה? נגיד יש תרופה חדשה, יש לה תופעות לווי. מומחים של משרד הבריאות חולקים בין לאשר אותה לשימוש לבין לפסול. כנסת ישראל יכולה להתכנס ולדון בסוגייה? הרי הם לא מבינים כלום ברפואה.

עוד דוגמה: האם הכנסת יכולה נגיד להתערב ולהחליט לצבוע את כל מעברי החצייה עם צבעי זרחן בשביל להדגיש אותם בלילה? עקרונית מומחי משרד התחבורה הם אלו שאמורים לקבל את ההחלטה.

מה שאני שואל זה האם הכנסת בכלל יכולה ואמורה להתעבר בשאלות קטנות של החלטות שמתקבלות ברמת מנהלי בית ספר/רופאי מחלקה/רכזי כספים וכד'? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המשפט הראשון שלך שגוי. המחוקקים לא מבינים בתחומים. גם השרים לא מבינים בתחומים. לשם כך קיימים הליכי חקיקה ושלטון מסודרים של התייעצות עם מומחים ושאר אנשים. חברי הכנסת יודעים שהם לא יודעים, אבל הם יכולים להזמין לדיוני ועדת כנסת מתאימה אנשים שמכירים טוב יותר את הנושא (את השלכותיו הבריאותיות, הכלכליות וכדומה) כדי להבין טוב יותר על מה מדובר.

בעיקרון השיקול להפרדה הזו אינו מי יותר ופחות מומחים אלא שיקול של גמישות. הליך חקיקה בכנסת הוא הליך מסורבל. אנחנו רואים עכשיו חוקים שעוברים מהר יחסית בכנסת, תוך שבועות. אבל לרוב הליך החקיקה בכנסת הוא מסדר גודל של חודשים ולפעמים אף יותר. הרבה יותר קל להעביר תקנה. לרוב חוקים מנוסחים כך שהם משאירים הרבה הכרעות פחות מהותיות לשיקול דעתה של הרשות המבצעת („השר״, בפועל השר מסמיך דרגים שונים ממשרדו).

מה שכן, עיקר העבודה של הכנסת אינו (או לפחות: לא צריך להיות) החקיקה, אלא הפיקוח. לבדוק האם צובעים את מעברי החציה כמו שצריך. לבדוק האם זה לא גורם לבעיות (מישהו יכול להחליק על הצבע). להציף כל מיני בעיות ולבקר את הרשות המבצעת. Tzafrir • שיחה 10:42, 30 ביוני 2024 (IDT)

בערך אמנון יצחק נכתב:

בספטמבר 2008, נדחתה תביעת הרב לצו מניעה לפרסום כתבה בעיתון מעריב בה נטען כי הכריז חרם צרכנים נגד חברת שטראוס גרופ עקב חסות שנתנה למצעד האהבה[60] בתל אביב.[61].

מה הוא אותו "מצעד האהבה"? האם זה איופמיזם לביטוי "מצעד הגאווה"? אם כן, הקטע לא ברור כי הקטע רומז שאמנון יצחק תמך באותו מצעד אהבה אבל לא ייתכן שהוא יתמוך במצעד גאווה, אז מה זה היה בעצם?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא קראת את הערת השוליים במקום ([60])? זוהר צלח, ‏אהבה שאינה תלויה בדבר, באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2021 מּּפתח-רשימה • שיחה 15:19, 30 ביוני 2024 (IDT)

היום יש הרבה מאוד אנשי מחשבים שמה שהם עושים זה - ליישם אלגוריתם. כלומר לכתוב קוד תוכנה בצורה יעילה. לרוב מדובר בתהליך עם יצירתיות די נמוכה ויכולת טכנית גובהה.

ישנם אלגוריתמאים, שעוסקים פחות בכתיבה טכנית של קוד תוכנה ויותר ב"הנדסה" של אלגוריתם ופיתוחו. כבר היום בקיץ 2024 יש מכונות שאפשר להזין להם לאלגוריתם מילולי מוכן ("קרא מהמשתמש שני מספרים ותחבר. תחלק ב-2") והוא תוך שניות בודדות פולט קוד שיכול להתקמפל בכל שפה שתבחרו.

אז זה אומר שבעתיד נצטרך משמעותית יותר אלגוריתמאים ומשמעותית פחות מתכנים. לא? כי כל הקטע הטכני של לתרגם אלגוריתם לשפת תוכנה עלית זה שלב שאולי בעתיד הלא רחוק כבר יהפוך להיסטוריה? הגיוני שבעתיד לא נזדקק כמעט למתכנתים וכל הפיתוח יהיה העברת אלגוריתמים לAI שיתרגם אותם ישר לשפת מכונה? המתכנים המועטים שישארו יהיו אנשי hardcore שרק יעבדו בפיתוח של אותם הAIים? ‫192.114.1.82‬ 12:20, 30 ביוני 2024 (IDT)

פעם, בסוף שנות ה-90, הייתי יושב מול קומפיילר וכותב כל פסיק ונקודה בקוד – סיוט סיזיפי נוראי שלקח שעות אין ספור. היום, אני יושב ליד בני ונדהם מהקומפיילרים שהוא משתמש בהם – חיים קלים. תוך דקות ספורות יש כבר תוכנה פשוטה שכבר רצה. עוד חודשיים, הוא יתחיל בלימוד מעמיק של AI בשילוב עם פייתון, אז יתכן שאתה צודק, לא ממש יהיה צורך במתכנתים כמו שהם היום. תיכנות יהיה חלק מתוך שלל כלים של איש.ת פיתוח. ובאותו הלך רוח וקו מחשבה... לך תדע, אולי עוד 25 שנים מעכשיו, התסריט של בלייד ראנר 2049 לא יהיה כזה בדיוני, ורפליקנטים יחליפו אותנו במרבית פעולותינו הסיזיפיות. ירונש • שיחה 12:49, 30 ביוני 2024 (IDT)

עם ההתקדמות המואצת בתחום ה-AI לא אתפלא אם נגיע לסינגולריות טכנולוגית הרבה לפני כן. Matankic • שיחה 17:39, 30 ביוני 2024 (IDT)

ראיתי תמונה פה בדקתי אם זה משהו אמתי. נראה במדובר בפייק, שבא לבקר משהו אמתי. לפי הבנתי 2014 California Proposition 47 קובע שמותר לגנוב עד 950$ בפעם אחת מבלי לקבל תיק פלילי. קראתי את הערך האנגלי ופחות או יותר ככה הבנתי.

אלף דולר זה סכום ענק. אם היו נגיד אומרים 10 הייתי אומר אולי הגיוני. מה ההיגיון בזה? לפי מה שהבנתי מהערך בתי הסוהר מלאים בגנבים, אז בשביל שיהיו פחות גנבים בבתי הכלא, החליטו להעלות את הרף שמממנו הגניבה היא מעשה פלילי? הבנתי נכון? מה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש על ההחלטה ערך בוויקי האנגלי: (2014 California Proposition 47). הבנת לא נכון. הורידו את חומרת העברה, אבל היא עדיין נשארה עברה פלילית. אין לנו ערכים מקבילים ל[[(Felony) (הסוג החמור יותר. מקביל אולי לפשע או עוון?) ו(Misdemeanor) (הסוג הפחות חמור. מקביל אולי בערך לחטא. ר’ עבירה#סיווג_העבירות_לפי_חומרתן. Tzafrir • שיחה 19:12, 1 ביולי 2024 (IDT)

אתה צודק, מדובר במחאה ולא במשהו רשמי. ראה כאן, שמפרט גם על ההשלכות החוקיות.

האם ברגע שנסיך מוכתר להיות מלך, האם הוא שומר על תואר "נסיך"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקור „נסיך״ הוא תואר אצולה בכיר. כאשר הנסיך של מקיאוולי נכתב, זה כנראה היה המצב. יש עדיין נסיכים ששולטים במונקו ובאנדורה. עם הזמן נוצר המצב שבן מלך (או לפחות: יורש העצר) קיבל תואר של נסיך כדי להמחיש את מעמדו החשוב. אני חושב שמדובר אולי כבר על התקופה שהשיטה הפיאודלית החלה להתערער ולא היה מסובך ליצור תארי אצולה פיקטיביים. בך נוצר, לדוגמה, המנהג באנגליה שיורש העצר הוא נסיך ויילס, למרות שהוא כלל לא היה שליט פיאודלי של ויילס. ואיכשהו תואר הנסיך הזה הפך להיות מזוהה עם בן המלך. אז התשובה לשאלה: תואר נסיכות של בן מלך הוא תואר אצולה „פיקטיבי״ שהיה מזוהה עם תפקיד הנסיך ולא עבר, ככלל, לבניו אם אלו לא היו בני מלך (אבל אני בטוח שהיו יוצאי דופן). Tzafrir • שיחה 19:34, 1 ביולי 2024 (IDT)

באימפריה הרוסית כל משפחת המלוכה היתה בעלת תואר קניאז, השקול לתואר נסיך. הצאר עצמו ובני משפחה מקרבה ראשונה וילדיהם היו בעלי תואר "קניאז גדול". ככה שהמלך הוא גם נסיך, אבל נסיך גדול. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:05, 3 ביולי 2024 (IDT)

נראה לי שבעברית תנ"כית, פירוש המילה נסיך אינו בן המלך, אלא תואר לשליטים בכיר. לדוגמה: "וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכׇל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (יהושע יג כא) נשיאי מדין מקבילים לנסיכי סיחון, ויש יותר מאחד. במשמעות המודרנית מדובר בבן המלך או בשליט מונרכיה קטנה.

שלום, ניסיתי לעזור לפרופסור באונ' בן-גוריון בנגב לתקן ערך עליו ש"נזרק" לטיוטה עקב עבודה רשלנית של עורכים בתשלום שהתגלו כנוכלים. הגעתי למצב של הגשת הערך ל-review, ואז התפתחה מחלוקת בין 2 עורכים אודות תקפותם של המקורות/רפרנס. השורה התחתונה שאני מתבקש לבצע שם מנוסחת כדלקמן: remove the peacock and resubmit via AfC. I will let someone else decide. מה פירוש להגיש מחדש via AFC ומה זה הטווס שמדברים עליו? כל הדיון בין 2 העורכים נמצא בדף השיחה שלי בוויקיפדיה האנגלית, בתחתית הדף. ראו כאן. אהיה אסיר תודה לכל עזרה, Ronavni • שיחה 21:20, 1 ביולי 2024 (IDT)

AfC stands for "Articles for Creation." It's a process on Wikipedia where new articles are reviewed by experienced editors before they go live. If your article is declined or needs improvement, you can edit it and then resubmit it through the AfC process for another review. ‏ Shannen • שיחה 15:36, 4 ביולי 2024 (IDT)

"peacock terms" זה כמו אצלנו להוריד מילים כמו יוקרתי, מובחר וכיוצ״ב. Shannen • שיחה 15:38, 4 ביולי 2024 (IDT)

שלום, האם מישהו יכול למצוא את המסמכים עליהם מבוססות הכתבות הבאות: המילואימניקים שמרוויחים עד 15 אלף, האוצר: 20% מהמילואימניקים הייטקיסטים? ‫2A06:C701:9C81:5800:D54F:DC87:6F60:2EFC‬

היום ניסיתי להסביר לתלמידי (דוברי ערבית) בשיעור עברית מהי צנונית. חיפשתי בויקיפדיה אך לצנונית מתברר אין בינויקי. בניגוד ל-123 שפות עם ערך לצנון. אז כנראה זה בעצם אותו ירק בדיוק. ואני מבין שרק בעברית יש לצנון הקטן הזה שם (וערך בויקיפדיה). --ריהטא • שיחה 19:12, 2 ביולי 2024 (IDT)

סקרנת אותי, אז עשיתי חקירה קצרה. בערך Raphanus raphanistrum(אנ'), נכתב ש"Red cultivated radishes, sometimes considered a subspecies" מתחת לתמונה של צנוניות. כלומר, "צנונים אדומים מתורבתים, לעתים נחשבים כתת-מין של הצנון". מסתבר שרק בעברית ייחדו לתת המין הזה שם (וערך) משל עצמו, ובכל שאר השפות הוא חולק את אותו שם עם שאר תתי המין של צנון הגינה. אם בכל זאת רוצים להתייחס דווקא לתת-המין הנ"ל בשפות אחרות, מדברים עליו כ"צנון אדום מתורבת".

אחרי כל זאת, עשיתי ניסוי ב"גוגל טרנסלייט". תרגום מעברית לכל שפה אחרת שבדקתי, לא מראה הבדל בין תרגומה של המילה "צנון" לתרגומה של המילה "צנונית". בכל שאר השפות, אין מילה מיוחדת ל"צנונית". אבל, משהו מוזר: כשאני מתרגם radish מאנגלית לעברית, אני מקבל "צנון". כשאני מתרגם radishes (צורת הרבים של radish) מאנגלית לעברית, אני מקבל "צנוניות". התחכמתי ותרגמתי "צנונים" מעברית לאנגלית. קיבלתי radishes. הפכתי את כיוון התרגום, וקיבלתי בעברית "צנוניות". מעניין. אז אליבא דגוגל טרנסלייט, "צנוניות" היא פשוט צורת הרבים של "צנון"? אביתר ג' • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ד • 11:17, 3 ביולי 2024 (IDT)

יותר מזה, המילון של גוגל תרגם מנקד את המילה "צְנוּנִית"... (הנכון הוא, לפי האקדמיה ללשון, צְנוֹנִית). האקדמיה המליצה בעבר לתרגם את המילה radish, או small radish, כצנונית. חיפוש של השם הלטיני Raphanus sativus Var. radicula (שלפי הערך אצלנו ולפי האקדמיה מתייחס לצנונית) מראה כי הוא מתייחס בעיקר למה שנקרא באנגלית "European Radish", שזה מונח מטריה למספר זנים של צנון שהמשותף להם הוא – לפי ויקיפדיה האנגלית – קוטנם היחסי לשאר זני הצנון ועונת לקיטתם הקצרה יחסית, ובייחוד לזן 'Cherry Belle'. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בַּשַּׁבָּת, כ"ז בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם: 12:22, 3 ביולי 2024 (IDT).

@ריהטא, אני לא בוטנאי, אבל בהחלט הייתי בודק האם קיים סיכוי שמדובר בירק בשם d:Q1057750. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:31, 4 ביולי 2024 (IDT)

היו לי 30,000 יחידות מטבע בבנק מסוים וקיבלתי עליהן ריבית חיובית של 30 יחידות מטבע, דהיינו 0.1%.

זה לא ממש מעט? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה 0.1% לאיזו תקופה? אם זה ליום, אז לא מעט. אם זה לחודש, זה משמעותית פחות מריבית בנק ישראל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:59, 3 ביולי 2024 (IDT)

לחודש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז זאת ריבית נמוכה. יוצא קצת יותר מ-1.2% לשנה (1.2068% לפי החישוב שלי). זה בערך פי 3 פחות מהריבית שמציעים מרבית תוכניות הפיקדון כיום.

מצד שני, אם זה עו"ש, אז מדובר בכסף נזיל. ועל עצם הנזילות משלמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:41, 3 ביולי 2024 (IDT)

לא משלמים, אך מרוויחים פחות. בר 👻 שיחה 23:32, 6 ביולי 2024 (IDT)

אם יש לאדם חשבון בנק בישראל והוא שם בעובר ושב 30,000 ש"ח אז הוא יקבל עליהם בערך 300 ש"ח בניכוי "דמי נזילות"?

כמה זה יוצא בערך?

ריבית חיובית של 300/2 דהיינו 150 ש"ח לחודש בערך?

אם דמי נזילות חותכים ב 50-60% אריבית עובר ושב אז גם בישראל לא ממש משתלם להרוויח מריבית על עובר ושב, לא?

תודה.

חלק מהבנקים בישראל נותנים ריבית על יתרה חיובית בחשבון עו"ש. זו הייתה דרישה של בנק ישראל כדי ליצור הוגונות כלפי הלקוח שמשלם ריבית על יתרה שלילית. בבנק הפועלים לדוגמה לא מקבלים ריבית זו אלא הבנק מקזז ימי זכות מימי חובה וכך עונה על דרישות בנק ישראל. מכאן שאם אינך בחובה במשך החודש לא תקבל ריבית על היתרה החיובית. מי שרוצה לקבל ריבית על יתרות חיוביות ולשמור על נזילות מלאה יכול לחסוך בפר"י - פיקדון ריבית יומי. הריבית בפר"י נמוכה מאוד, כ- 0.5% לשנה. שנילי • שיחה 07:45, 4 ביולי 2024 (IDT)

מי שרוצה להינות מנזילות ברמה יומית (כלומר לקבל כסף לעו"ש תוך יום עסקים אחד) וגם להינות מריבית על פיקדון ברמה סבירה (כ-4% שנתית נגיד) ירכוש דרך אתר הבנק ניירות ערך של קרן נאמנות כספית, וימכור אותם, כשיזדקק למזומנים. מדובר בפעולה מאוד לא מסובכת מבחינה טכנית, אבל שדורשת קצת מחקר והבנה מה עושים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 4 ביולי 2024 (IDT)

למה בנק ישראל לא פשוט מורה לתת ריבית חיובית או שלילית על עובר ושב וזהו בצורה שוויונית לכל הבנקים (ליום או לחודש, זה כבר לא ממש משנה אני מניח)? במילים אחרות, למה בנק ישראל מתסבך דבר פשוט?

כי בנק ישראל מפקח על הבנקים ולא מנהל אותם, או את עסקיהם. שנילי • שיחה 13:06, 4 ביולי 2024 (IDT)

מה זה "מקזז ימי זכות מימי חובה"? ‫2A06:C701:7090:AE00:9097:91F:348C:BFAD‬ 10:11, 5 ביולי 2024 (IDT)

אם חשבונך נמצא 10 ימים בזכות ועוד 20 ימים בחובה, מחשבים לך ריבית חובה רק על 10 ימים. זו דוגמה, אני לא עודע איך נעשה החישוב המדויק. שנילי • שיחה 16:30, 5 ביולי 2024 (IDT)

לא הבנתי מה זה הזכות וחובה. הכוונה לאנשים שיושבים קבוע במינוס, אז מקזזים להם קצת מהמינוס? כלומר, אנשים שיש להם כסף בחשבון לא מקבלים כלום? ‫2A06:C701:7090:AE00:69C5:C683:3320:FA80‬ 17:35, 5 ביולי 2024 (IDT)

נכון שנילי • שיחה 18:04, 6 ביולי 2024 (IDT)

צריך לשים לב שהתנאים של הבנקים מחמירים. למשל, נהוג שמי שיש לו מעל 50 אלף ש"ח "פאסיבה" (השקעות) לא זכאי לקבל את אותה הטבה של ריבית על העו"ש. הטבה הזו באופן כללי מוגבלת רק עד 25 אלף ש"ח. כלומר במקרה המיטבי ניתן לקבל עד 500 ש"ח בשנה, לפני מיסוי. בר 👻 שיחה 23:36, 6 ביולי 2024 (IDT)

או במילים אחרות למה שאמר בר, בנקים אוהבים לקחת ריבית אבל לא אוהבים לתת אותה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה עמדתם בנושא הסכסוך הישראלי-מוסלמי?--‫77.137.67.35‬ 13:52, 3 ביולי 2024 (IDT)

כל הרעיון של ביטקויין זה אנשים מעברים כסף אחד לשני, בשיעור הולך וגדל. וכל העברה עולה כסף שהצד הקונה משלם.

עכשיו, אפשר להגיד שהצד שקנה בזול וממוכר ביוקר הוא הנהנה, בזמן שזה שקנה ביוקר ומכר בזול הוא המפסיד. עם זה עם וויכוח. אבל מי שהרוויח הכי הרבה בעסקה זה הצד שביצע את ההעברה, כי הוא סיכן את כספו הכי מעט והוא מרוויח כסף גם מהצד המפסיק וגם מהצד המרוויח.

והגענו למה שרציתי לשאול: מי הוא אותו האחד שמרוויח מהעמלה של העברה? מי אותו אחד שמרוויח גם במקרה של רווח של המשקיעים וגם במקרה של הפסד של המשקיעים? האם ניתן לרכוש את מניותיו? ‫192.114.1.82‬ 14:53, 3 ביולי 2024 (IDT)

הרעיון של ביטקוין הוא לספק מטבע, (אמצעי תשלום) שאינו בשליטה של אף גוף מדיני. בפועל, להבנתי, אין כמעט שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום.

אבל כתוצר לוואי ביטקוין עצמו הוא סחורה. עם ערך מאוד לא יציב. לכן עם מספיק מזל אפשר (כמו כל סוחר יהודי טוב) לקנות בזול ולמכור ביוקר. ועם קצת פחות מזל, לקנות ביוקר. או לקנות בזול ולאבד את הסחורה (גם זה קורה). מעבר לכך, יש גם בנקאים (שנקראים „כורים״) שמרוויחים עמלות על עסקאות. Tzafrir • שיחה 15:17, 3 ביולי 2024 (IDT)

אני חושב שכמו בכל קזינו טוב, המרוויח האמתי הוא לא אחד שהתמזל מזלו לקבל את הקלפים הטובים, אלא המפעיל של המשחק. הוא זה שמרוויח מכל עסקה בה יש הספד ורווח לשחקנים. אז מה שאני מעוניין לדעת, איך להיות חלק מהקזינו, לא אחד השחקנים. מיהו אותו הדילר שנהנה מהרווח האמתי? ‫192.114.1.82‬ 15:40, 3 ביולי 2024 (IDT)

אין דילר בביטקוין. וזה לא "כורים" שעושים קומיסיון ביגלל שזה משהו אחר בכלל והכוונה לבורסות ביטקוין שגוזרות קומיסיון. מופלטה לרעה • שיחה 18:54, 3 ביולי 2024 (IDT)

מתחושה אישית, ביקור בעבר בחלק מארצות אירופה, וממבט על תמונות בוויקיפדיה - עולה אצלי הרושם שהמדינה שבה נשמרו הכי טוב מבנים, טירות, ערים ועיירות מימי הביניים והרנסאנס היא איטליה (לגבי קתדרלות - הן מספיק חשובות כך שבכל מקום הן עוברות שימור תמידי). זה די ברור למה בגרמניה הרבה ערים מימי הביניים נחרבו (מלחמת העולם השנייה) וכנראה שזה גם מסביר את המצב בצרפת (למרות ששם היו פחות הפצצות שטיח כבדות כי הצרפתים נכנעו די מהר). אבל מה לגבי טירות בבריטניה? חלקן משוחזרות ומשומרות היטב וחלקן חצי-הרוסות וכוללות רק את הביצורים וגם הם לא מושלמים. האם הרושם שלי ראשוני ואם כן למה באיטליה הטירות והעיירות הכי משומרות - גם שם היו קרבות במלחמת העולם השנייה? ולמה בשאר אירופה לא משמרים או משחזרים עיירות, מבנים וטירות מימי הביניים והרנסאנס? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:25, 3 ביולי 2024 (IDT)

הבליץ הרס חלק מהטירות בבריטניה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:51, 4 ביולי 2024 (IDT)

אין לי ידע מיוחד בנושא, אבל אני משער שמלכתחילה היו באיטליה הרבה יותר טירות ומבנים נאים אחרים מימי הביניים והרנסנס. איטליה היתה מרכז העולם דאז, עם הערים העשירות והמפותחות ביותר באירופה והאוכלוסיה הגדולה ביותר. הרבה יותר מאשר באי הבריטי שהיה מקום נידח וקר בשוליה של אירופה, ועלה לגדולה רק אחר כך. Reuveny • שיחה 17:40, 4 ביולי 2024 (IDT)

הערך אמת קיים כאן אך כבר מהפסקה הראשונה בפתיח שלו אני חושב שהוא ערך גרוע (וגם יש עליו תבנית שכתוב). בכל מקרה, אני מופתע שאף אחד מערכים אלה טרם נכתב כאן. אין לי מספיק ידע בפילוסופיה ובמתמטיקה כדי לכתוב אף אחד מערכים אלה.

מישהו שאל אם אסלאם היא דת נכונה ואחד ענה לו שעליו למצוא את האמת האישית שלו בעניין, לקרוא את "הספר שאומר שהוא מאלוהים" (הקוראן) ולחקור ולהחליט אם זו דת נכונה או לא ובשום מצב לא לקבל את הטענה שזו דת נכונה רק כי מישהו אחר אמר זאת (או כתב זאת בספר זה) ובסוף חתם את דבריו ש"אמת היא מה שאתה מחפש ומוצא" (קרי עבור אדם נתון, אמת היא קודם כל דבר אישי).

אולי באמת יש צורך עז להפוך את הערך אמת כאן לדף שער (disambiguation) לערכים להלן?

• אמת אישית
• אמת קבוצתית
• אמת מוחלטת (לוגיקה טהורה)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקומן של הערות כאלו הוא בדף השיחה של הערך: שיחה:אמת. אני אישית לא חושב שההצעה שלך מוצלחת כי ההסבר מה ההבדל בין סוגי אמיתות שונים הוא בדיוק התפקיד של הערך הזה. Tzafrir • שיחה 22:42, 5 ביולי 2024 (IDT)

אני לא מסכים עם זה כי ערך אנציקלופדי הוא לא מסמך הבדלים, ערך אנציקלופדי אמור להסביר על נושא אחד בתמציתיות. זה קצת כמו פילוסופיית יוניקס, כל רכיב עושה פעולה אחת מוגדרת היטב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבתי ערך אודות מישהו שסיקרן אותי ןהוא עוסק בתחום AI.מחפש בעלי ידע בתחום שייעצו לי בתרגום מונָחים ו"כותרות"תודה. Tosefta • שיחה 22:06, 5 ביולי 2024 (IDT)

יותר בעלת עניין מבעלת ידע מוסמכת אשמח לסייע כמיטב יכולתי (ובמקרה הצורך אוכל לפנות לכמה מומחיות בתחום). סיון ל - שיחה 07:57, 6 ביולי 2024 (IDT)

זו הטיוטה שלי:

משתמש:Tosefta/פיי-פיי לי

תודה מראש לכל תיקון והערה

Tosefta • שיחה 10:51, 6 ביולי 2024 (IDT)

Tosefta, יש תבנית:בעלי ידע/בינה מלאכותית, מוזמן לתייג אותם בדף השיחה של הטיוטה (סיון, מוזמנת להצטרף לבעלי הידע!). פעמי-עליון • שיחה 13:15, 11 ביולי 2024 (IDT)

תודה Tosefta • שיחה 14:14, 11 ביולי 2024 (IDT)

היום יש מגוון רחב של סוגי לחמים. לחם קל, לחם שחור, לחם שיפון, לחם דל קלוריות ועוד ועוד.

מה שאני רוצה להבין זה - איזה סוג לחם נחשב לבריא יותר. ומה שיותר חשוב זה בריא מאיזו בחינה. כלומר במה דווקא הלחם הזה יותר טוב מהאחר (יחס חלבון/פחממות או אולי פחמימות יותר מורכבות או אולי פחות קלוריות פר גרם וכד'). כי סתם להגיד "לחם בריא" זה לא מידע מספק. תודה!

אין לחם בריא, יש לחם פחות מזיק. באופן עקרוני, נזקם של לחמי מחמצת מקמח מלא קצת יותר נמוך משל אחרים. ההסבר ארוך אבל מתומצת יחסית בספר "קיצור תולדות הבישול" של מייקל פולן, אותו ניתן להשאיל בספרייה העירונית הקרובה למקום מגוריך. עיין גם קטגוריה:מחלות אנדוקריניות, תזונתיות ומטבוליות. עמית - שיחה 13:47, 7 ביולי 2024 (IDT)

רק לשים לב שמייקל פולן אינו תזונאי או רופא בהכשרתו, אינו אנתרופולוג או ביולוג ואינו מפרסם מחקרים בספרות מדעית. מדובר בעוד גורו תזונה פסאודו-מדעי, אולי מפורסם יותר מאחרים. ספריו אינם עוברים שום ביקורת מדעית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:00, 7 ביולי 2024 (IDT)

זה בסדר, הוא לא מתיימר להציג את מה שהוא כותב כמחקר. בסך הכל מה שהוא כותב זה מה שכל רופא יגיד לך: סוכר זה רע, קמח לבן זה רע. די בקונצנזוס. עמית - שיחה 17:44, 7 ביולי 2024 (IDT)

"לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבה מעניינת. המסקנה ממנה היא שהשפעת ההרכב הכימי המדויק של הלחם בטל בשישים ביחס לתגובה מטבולית אינדיבידואלית. משתמש:גלגמש, החוקרים מסבירים את הממצאים בהרכב שונה של חיידקי מעיים. האם קיים בכלל טיפול/ניסוי רפואי שבו מאכלסים את מערכת האיכול של מטופל באוכלוסיית חיידקים שונה לצורך שינוי המטבוליזם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:59, 8 ביולי 2024 (IDT)

השתלת צואה. ספציפית לצורך שינוי מטבוליזם, הנה שני המאמרים הראשונים בחיפוש בפאבמד: [3], [4].

ההיסטוריה מלאה ברודנים שהתעללו בבני עמם. האם היה אי פעם רודן טוב, הומאני, ששיפר את החיים של בני עמו?--‫77.137.66.227‬ 17:25, 7 ביולי 2024 (IDT)

אתאטורק, לי קואן יו מופלטה לרעה • שיחה 04:15, 8 ביולי 2024 (IDT)

קוראים לזה דיקטטור נאור. יש בערך כמה דוגמאות היסטוריות. אני לא יודע להגיד עד כמה הם מדויקות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:01, 8 ביולי 2024 (IDT)

נתקלתי במידע מוזר בעיריית קריית גת נבחרו בשנת 1998, ע"פ הרישומים במשרד הפנים, באופן חריג 19 חברי מועצה.בעוד בבחירות שלפני ואחרי נבחרו 17 חברי מועצה. מישהו יודע להסביר מה קרה אז? בברכה, לבלוב • 📜 • 🎗 • ב' בתמוז ה'תשפ"ד 00:25, 8 ביולי 2024 (IDT)

מי שמחליט על מספר חברי המועצה שנבחרים הוא שר הפנים. נראה שלפני בחירות 2003 שר הפנים צמצם תקנים רבים, ואולי זה מה שקרה בקרית גת [5]. אין לי מידע מה קרה ספציפית בשנים אלו בקרית גת, אבל אולי הכתבות האלה ישפכו מעט אור על הסוגיה (חלקם עוסקות בבחירות הבאות, ב-2005): [6] [7] [8] [9]. (היו גם תביעות שדרשו לשנות את התחולה של החוק וכו', נראה לי שקצה החוט פה יעזור).

לא שאלה אלא הערה. לפני זמן מה שאלו כאן על התועלת הפוטנציאלית למאבק בהתחממות הגלובלית מצביעת כבישים בלבן. הוסבר שם שאולי יש גם בעיה יותר חריפה ומשמעותית של התחממות לוקלית. קראתי היום כתבה שעוסקת במאבקם של הסעודים בהתחממות לוקלית. מזכירים שם כל מיני טכניקות (חלקן הוזכר באותו דיון). אבל יש שם תמונה, שיש לי הרגשה שהוכנסה בשלב העריכה, ואינה חלק מתוכן הכתבה, „צביעת כבישים בלבן בסעודיה להורדת הטמפרטורה צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של Arab News״. חיפוש קצר העלה שיש משהו כזה בלוס אנג’לס. Tzafrir • שיחה 08:52, 8 ביולי 2024 (IDT)

תודה צפריר. יש לציין, ששאלתי לא רק על כבישים אלא גם על מדרכות.--‫77.137.73.139‬ 07:58, 9 ביולי 2024 (IDT)

רציתי להרחיב מעט את הערך הדל צבע (מקצוע) ואני תוהה אם פחחים עוסקים\לומדים את נושא צביעת רכבים או שיש מומחים לצביעת רכב שלא מתעסקים בפחחות? מן הסתם מקצוע הצבעות לא עוסק בצביעת רכבים? מי יכול כאן להבהיר את הנושא? --Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה 💛💙 10:35, 8 ביולי 2024 (IDT)

האם יש סטטיסטיקה בנושא: כמה אחוז מהמוסלמיות בישראל לובשות חיג'אב? והאם המספר הזה קבוע בזמן או יורד? ‫192.114.1.82‬ 13:16, 9 ביולי 2024 (IDT)

אם הבריטים לא היו מתערבים במלחמה, כך שהגרמנים היו יכולים להפנות את כל צבאם מזרחה- האם סביר להניח שברית המועצות הייתה נכבשת, או שהרוסים יכלו לנצח בכל מקרה?--‫77.137.67.3‬ 15:29, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא תשובה, אבל חומר למחשבה: כמה דברים לא היו מוחלטים אפילו בראשית דצמבר 1941. Tzafrir • שיחה 15:54, 9 ביולי 2024 (IDT)

אין לי חשבון יוטיוב וגם אינני רוצה אחד, אבל יש ערוץ יוטיוב ספציפי שאני רוצה לעקוב אחריו.

יש איזה טריק לכך? אולי טכנולוגיית RSS או אפליקציית טלפון כל שהיא?

תודה.

בהחלט אפשר לעקוב אחרי ערוץ ביוטיוב באמצעות RSS. אפשר גם ללכת יותר ולהפוך את הפיד למנגנון ששולח לך מייל על כל סרטון. תלוי במה יש לך צורך, אני יכול לפרט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:47, 10 ביולי 2024 (IDT)

דווקא מעניין אותי יותר הכיוון של לא RSS אז אנא פרט ידידינו, אנא פרט... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה מה שצריך לעשות.

* לוקחים את כתובת הערוץ, נגיד https://www.youtube.com/channel/abcde.

* יוצרים ממנה כתובת פיד, נגיד https://www.youtube.com/feeds/videos.xml?channel_id=abcde.

* נרשמים לשרות שליחת המיילים https://blogtrottr.com.

* פותחים שם שורה חדשה עם כתובת הפיד הנ"ל.

* תוך שעה, מרגע פרסום כל סרטון חדש ביוטיוב, מגיע על כך מייל לכתובת שהוזנה בהרשמה הנ"ל.

זה הכל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:01, 12 ביולי 2024 (IDT)

אפשר לחכות שיום אחד ייצטרפו לפדיברס. (¯`gal´¯) • שיחה 22:14, 10 ביולי 2024 (IDT)

במקרים רבים שניהם נראים לי אותו דבר כאשר יהלום הוא פשוט סימטרי יותר טבעית או מלאכותית (מלוטש) וגם שיהלומים באופן כללי (או באופן מוחלט?) יקרים יותר, אז מה ההבדל בעצם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לחץ על הקישורים בכותרת; יהלום הוא מקרה פרטי של אבן חן. חזרתי • ∞ • שיחה 15:51, 10 ביולי 2024 (IDT)

לא כל יהלום הוא אבן חן. יש יהלומים לא יפים בכלל, המשמשים בתעשייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:32, 10 ביולי 2024 (IDT)

אילו לדוגמה?

יש סתירה בין דבריו של משתמש:חזרתי לבין דבריו של משתמש:Corvus לפיה אין בהכרח הבדל חד משמעי בין שני סוגי המצבורים הללו ולכן אני מסיק שיש חפיפה (חיתוך) במידה מסוימת בינהם, כאשר היא תלויה בעיקר בהגדרה פרקטית או שיווקית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערך יהלום מלאכותי (שהוא יהלום לכל דבר) מזכיר שימושים שלהם כאבקת יהלום: כלי ברזל שעליהם אבקת יהלומים. אבקת יהלומים אינה אבן חן במובנה המקובל. Tzafrir • שיחה 10:23, 11 ביולי 2024 (IDT)

אפילו לא כל היהלומים הטבעיים ראויים להיקרא אבני חן, שכן חלקם הגדול הם פשוט גרגרים, אבק ושברים של חלקים הנשארים מליטוש ואיבוד. גם יהלומים קטנים שלמים לעתים משמשים ככלי עבודה (החותך זכוכית מסורתי היה יהלום). גם בעבר וגם היום ניתן למצוא בקלות כלי חיתוך וקידוח בהם משתמשים במתכת המחוזקת בגבישי פחמן, במבנה של יהלום. במחקר היום יש מגמה לכיוון של מבינים של ננו-צינורית פחמן, שהם לא מבנה יהלום, אבל באים פחות או יותר מאותו הרעיון של חיזוק מבנה מתכתי על ידי פחמן.

כמובן שגם לא כל אבני חן הם יהלומים. יש אבני חן מבוססות צורן ומתכות שונות, כדוגמת אופאל או טופז. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:47, 11 ביולי 2024 (IDT)

לא עדיף להגיד שבמקום איחוד של A ו B ישנה קבוצה C שמכילה את כל קבוצת A ואת כל קבוצת B? תודה.

לא. זה יכול לומר שיש עוד איברים חוץ מהאיחוד ביניהם. (¯`gal´¯) • שיחה 08:44, 11 ביולי 2024 (IDT)

ואם אני אומר שיש בקבוצה C את כל איברי קבוצה A וכל איברי קבוצה B ולא שום דבר נוסף? תודה.

זה איחוד. מה זה ״לא שום דבר נוסף״? איך מגדירים דבר כזה לוגית...? יש אינסוף ערכים ב-U. מה רע בהגדרה של איחוד? אין הגיון בלנסח מחדש את כל הבסיס של המתמטיקה. כבר עשו את זה, ככה קיבלנו את הלוגיקה המתמטית. (¯`gal´¯) • שיחה 11:44, 11 ביולי 2024 (IDT)

"ולא שום דבר נוסף" מקביל כאן להגדרה בפתיח הערך איחוד (מתמטיקה) שהיא ”בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.”

אהבתי שאתה אומר זה איחוד כי בהגדרות שקראתי עד היום למונח איחוד לא הוזכרה קבוצה נפרדת של שניים או יותר קבוצות (קבוצת האיחוד), במקרה הזה קבוצה C שהיא האיחוד של קבוצה A עם קבוצה B.

בערכים איחוד (מתמטיקה) וחיתוך (מתמטיקה) ישנן הקטגוריה פעולות בינאריות, אבל אין הכרח למצב בינארי בו יש רק שתי קבוצות, כלומר אני יכול לאחד שניים או יותר קבוצות או לחתוך משניים או יותר קבוצות, אז למה הביטוי "בינאריות"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדומה לפעולה כמו חיבור וחיסור, הפעולות הנ"ל מופעלות על 2 גורמים ולא על יותר. בדומה לחיבור וכפל (ולא כמו חיסור), הפעולה היא "קומוטטיבית" כלומר אתה יכול לבצע אותה על כמה גורמים, כל פעם על שניים, ולא משנה הסדר, תקבל אותה תוצאה. זה נראה שיש דבר כזה איחוד של כמה קבוצות,אבל בעצם זה כמה איחודים ‏«kotz» «שיחה» 10:06, 11 ביולי 2024 (IDT)

בפשטות, ${\displaystyle (A\cup B)\cup C}$ , למשל. ככה גם למשל קומפיילר עובד כשיש לו שרשור של פעולות (ע״ע דקדוק חסר-הקשר). למשל, השמה היא פעולה שמחזירה ערך בהרבה שפות, לכן a = b = c זו פעולה חוקית. (¯`gal´¯) • שיחה 11:49, 11 ביולי 2024 (IDT)

איחוד הוא פעולה בינארית (איחוד של שתי קבוצות), שממנה אפשר להגדיר באינדוקציה איחוד של כל מספר סופי של קבוצות; אבל גם פעולה אונארית שמקבלת קבוצה (של קבוצות) ומחזירה את האיחוד שלה. ההגדרה האונארית נחוצה משום שאנחנו צריכים לאחד גם משפחות אינסופיות. ההגדרה הבינארית נגזרת ממנה, אבל לא להיפך. עוזי ו. • שיחה 20:58, 11 ביולי 2024 (IDT)

יש כאן שתי שאלות - אחת מתמטית עליה ענה עוזי, ואחת "ויקיפדית". התשובה הוויקיפדית היא שקטגוריות אינן הגדרות. פעולת האיחוד ראויה לקיטרוג כ"פעולה בינארית" גם אם קיימים איחודים שאינם כאלה. בדומה, הערך יהודים מקוטרג בקטגוריה:קבוצות מוצא, והעובדה שיש גרים שאינם ממוצא יהודי לא צריכה ולא אמורה למנוע את הקטרוג הזה (זו הדוגמה הראשונה שעלתה בדעתי. בוודאי יש דוגמאות משכנעות יותר לכלל "קטגוריה אינה הגדרה"). לו הערכים עצמם היו מגדירים את הפעולות כ"בינאריות" (דבר שאינם עושים), נכון היה לומר שיש לתקן את ההגדרה, או לכל הפחות להוסיף כמה סייגים, אך כשמדובר בקטגוריות אין מה לתקן, אין צורך להסביר, וגם אין איפה.

ההקבלה לפעולת החיבור שעשה קוץ נפוצה, אבל היא מתאימה רק למקרה הסופי. במקרה האינסופי חיבור לא מוגדר כלל, בעוד איחוד מוגדר תמיד, למיטב ידיעתי. אמנם יש הרחבה למושג החיבור למקרה האינסופי, אבל ההרחבה הזו דורשת מושגים חדשים כמו "גבול", ומוגבלת למקרים מסוימים ותחת תנאים מסוימים, ולא מוגדרת במקרה הכללי. קיפודנחש 00:06, 12 ביולי 2024 (IDT)

בהנחה שהבנתי נכון את דברי משתמש:עוזי ו.

למה היותן של שתי קבוצות אין-סופיות-בהגדרה גורמת לפעולת איחוד להיות קודם כל אונארית ורק אחרכך בינארית? תודה.

ההנחה שגויה: לא הבנת נכון את דבריו. עוזי לא דיבר על "שתי קבוצות אינסופיות", אלא על איחוד אינסוף קבוצות. במקרה זה ה"אינדוקציה" שהוא הזכיר למקרה של מספר סופי של קבוצות לא תופסת, והפעולה האונארית היא על "קבוצת הקבוצות". היא לא "קודם אונארית ואחר כך בינארית" אלא פעולה יחידה, אונארית, על קבוצת הקבוצות. קיפודנחש 10:41, 12 ביולי 2024 (IDT)

תודה, אם יש רק קבוצה אחת של "אין סוף קבוצות" ורק עליה פועלים אז אני מבין למה זו פעולה אונארית ולא בינארית, אבל אני מבין שזה היוצא מן הכלל ולא הכלל, ביום יום... תודה.

אם בקבוצה A יש רק איבר אחד ובקבוצה B יש רק איבר אחד אז האיחוד שלהן שווה לחיתוך שלהן. לחלופין, אם אני יוצר את קבוצה C שכוללת את האיבר היחיד בקבוצה A ואת האיבר היחיד בקבוצה B אז זה גם איחוד וגם חיתוך בו זמנית. איך מתמטיקאים מגדירים מצב כזה והאם יש ערך המתאר פעולה כזאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם האיבר זהה (כלומר: הקבוצות זהות), גם החיתוך זהים להם. אחרת, האיחוד הוא שני האיברים והחיתוך הוא קבוצה ריקה. Tzafrir • שיחה 18:05, 11 ביולי 2024 (IDT)

קבוצה A כוללת את המספר 1 וקבוצה B כוללת את המספר 2

הטענה הזו אינה נכונה. בהנחה שמדובר באברים שונים, האיחוד הוא קבוצה הכוללת את שניהם, ואילו החיתוך הוא הקבוצה הריקה. עוזי ו. • שיחה 21:00, 11 ביולי 2024 (IDT)

אם כך: אם בקבוצה A יש את האיבר 1 ובקבוצה B יש איבר זהה 1 אז קבוצת האיחוד שלהם C תכלול איבר אחד בלבד שהוא 1 (לא 1,1) וקבוצת החיתוך שלהם תהיה ריקה? תודה.

אתה סתם מסתבך, הקונספט הוא לא כזה מורכב. "חיתוך" זה לשאול "מה משותף לקבוצה א' ולקובצה ב' "? המשותף להם זה שבשתיהן יש את האיבר "1", ולכן קבוצת החיתוך שלהם היא קבוצה המכילה את האיבר 1. ולגבי הקבוצה (1,1) או (1,1,1,1) - אנחנו מתייחסים לאיברים זהים בתור אותו האיבר. כלומר אם מאחדים את הקבוצות "ילדים בכיתה ג'" עם הקבוצה "ילדים ג'ינג'ים שלומדים חשבון", אז לא נספור את הילד בשם "משה כהן" פעמיים אם הוא ילד ג'ינג'י בכיתה ג' שלומד חשבון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:04, 12 ביולי 2024 (IDT)

בניסוח שלי: איחוד קבוצות (לא בהכרח שתיים) היא קבוצה בה מופיעים כל האיברים ששייכים לפחות לאחת הקבוצות אותן מאחדים, וחיתוך היא קבוצה של כל האיברים שמופיעים בכול הקבוצות אותן "חותכים".

כאשר כל הקבוצות (שתיים או יותר) זהות, כמו בדוגמה שלך, קבוצת האיחוד וקבוצת החיתוך זהות, והן זהות גם לכל אחת מהקבוצות ה"מקוריות". כשהן זרות (כלומר אין שום איבר שמופיע ביותר מאחת מהן), החיתוך ריק. החיתוך מוכל בכל אחת מהקבוצות ה"נחתכות", וכל אחת מהקבוצות המאוחדות מוכלת באיחוד. קיפודנחש 10:51, 12 ביולי 2024 (IDT)

כשמישהו מצליח לא להבין דברים, כולל בעניין דוגמאות שניתנו, זה אולי הזמן לבדוק הנחות בסיסיות, כולל אחת בקשר לדרך לוואדי בירושלים. Tzafrir • שיחה 11:22, 12 ביולי 2024 (IDT)

יכול להיות שהבעיה היא סמנטית והשאול חושב ש"חיתוך" זה כאשר מורדים משהו (חותכים ממנו)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:41, 12 ביולי 2024 (IDT)

משתמש:Tzafrir למה אתה אומר שהצלחתי לא להבין דברים? בסה"כ שאלתי שאלה על חיתוך במתמטיקה ואני מבין מכל התשובות יחדיו שחיתוך במתמטיקה זה קבוצה הכוללת כל איבר המשותף לשניים או יותר קבוצות אחרות (במקרים של זהות בין איברים רק האיבר הראשון יילקח לקבוצה הזאת). אם טעיתי, אני מצטער, אני מאלה שטועים רבות במתמטיקה ותודה קורבוס על עצם זה שהצעת שהייתה לי טעות סמנטית, אני דווקא מבין שכאן "חיתוך" הוא דווקא סוג של "שכפול" במובן שאנחנו משכפלים את המשותף לקבוצה A וקבוצה B וכדומה אל קבוצה חדשה בעוד שחזרות (אותם מספרים) יתווספו רק פעם אחת. תודה.

חיתוך *אינו* הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף לשתיים או יותר קבוצות אחרות, אלא הקבוצה הכוללת את האיברים המשותפים לכל הקבוצות האחרות. נדמה לי שבכל פעם שאמרת "אם כך אני מבין ש-", ההבנה היתה שגויה, ואולי צריך להסיק מזה שעליך לנחש פחות ולשאול יותר. עוזי ו. • שיחה 15:56, 12 ביולי 2024 (IDT)

בסדר, אני אומר "כל איבר משותף" ולא "איברים משותפים" כי אולי לכל הקבוצות האחרות יש רק איבר אחד משותף ולא שניים או יותר איברים משותפים. איך לכסות גם יחיד וגם רבים בלי המילה "כל"? תודה.

אתה הופך את הטפל עיקר. חיתוך אינו הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף *לשתיים או יותר* קבוצות אחרות, אלא הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף *לכל* הקבוצות האחרות. עוזי ו. • שיחה 20:24, 13 ביולי 2024 (IDT)

מה ההבדל בין "לשתיים או יותר הקבוצות האחרות" לבין "לכל הקבוצות האחרות"? תודה.

לגמרי מסכים עם עוזי שאתה הופך את הטפל לעיקר. הקונספטים של חיתוך ואיחוד זה דבר מאוד בסיסי ואין בו יותר מדי עומק, ככה שלא ברור למה אתה מתעכב עליו כל כך הרבה. בשביל למצוא חיתוך בין שלוש קבוצות A,B,C: קדום מוצאים חיתוך בין A לB וקוראים לקבוצת החיתוך בשם D ואז מוצאים חיתוך בין D לC. אותו סדר פעולות יהיה גם אם תחפש איחוד. ככה שגם אם אתה רוצה למצוא חיתוך בין אינסוף קבוצות, אתה בסופו של יום כל פעם עושה חיתוך בין שתי קבוצות, ואז בין התוצאה לקבוצה הבאה וככה אינסוף פעמים.

וחיתוך אינו שכפול של שום דבר. בהקשר זה - אין שכפולים בכלל. אני אתן דוגמה. תחשוב על זה בתור קבוצה של ילדים בבית ספר שאתה רוצה לפצל לקבוצות עם קריטריונים שונים כמו: כיתה, מין, גובה, צבע עיניים, ממוצע ציונים וכד'. נגיד אתה מגדיר קבוצות "ילדים וילדות בכיתה א'", "ילדות עם עניים שחורות" ו- "ילדות בגובה בין 0.85 מטר ל1.15 מטר" בשלושת הקבוצות יש את הילדה "נועה" שהיא לומדת בכיתה א', הגבוה שלה הוא 1 מטר והעיניים שלה שחורות. זה לא אומר שבבית ספר שלך יש שלוש ילדות שונות בשם נועה שלומדות בכיתה א', הגבוה שלהן הוא 1 מטר והעיניים שלהן שחורות. אלא שאותה הילדה נמצאת בשלוש קבוצות שונות בו זמנית. אין פה שום שכפול של איברים, אין מחקירת איברים, ואין משמעות לחזרה על איבר זהה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 14 ביולי 2024 (IDT)

כל אדם עם שיער מלא (רוב מוחלט של הנשים) משיר בין 50-100 שערות ביום.

זה מספר שאני לא יודע לתאר שנכנס לביבים של כל עיר בעולם כל יום.

מה קורה לשיער הזה ואיך זה שהוא לא סותם ביבים של ערים גדולות? האם יש בקטריות מיוחדות שיכולות לפרק שיער?

תודה.

Bacillus licheniformis, B. subtilis and Stenotrophomonas maltophilia

בימי הביניים יהודי אירופה סבלו מפוגרומים, אפליות, גזענות. למה לא קמה תנועה שאמרה "בו נחזור כולנו לארץ ישראל"? לא בשנה הבאה בירושלים, אלא השנה?

הייתה את עליית בעלי התוספות, וידועה גם עליית רמב"ן. בכל מקרה, הדרכים היו אז בחזקת סכנה וכלל לא היה בטוח שבארץ ישראל מצב היהודים יהיה טוב יותר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שַׁבָּת, ז' בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם: 21:54, 13 ביולי 2024 (IDT).

ראה דיון דומה לפני כמה חודשים: [10] Reuveny • שיחה 17:25, 14 ביולי 2024 (IDT)

היי. שאלה שנשמעת מובנת מאליה, אבל לא הצלחתי למצוא שום מידע. אני אפילו לא בטוח שזה כבר הוחלט, או כבר פורסם.

• קו m1 מתפצל בצפון בין כפר סבא לרעננה ובדרום בין לוד לרחובות. האם יהיה מסלול קבוע (כלומר, לפחות מדי חצי שעה) בין כפר סבא ללוד? בין רעננה ללוד? בין כפר סבא לרחובות? בין רעננה לרחובות? עוד משהו?
• בקו m3 ישנה התפצלות לנתב"ג. האם הבנתי נכון, יהיו הרבה רכבות הרצליה – בת-ים, פחות רכבות הרצליה – נתב"ג, ואפס רכבות בת-ים – נתב"ג?

תודה מראש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:49, 13 ביולי 2024 (IDT)

https://www.nta.co.il/metro/ האם זה עונה לשאלתך? שנילי • שיחה 22:04, 13 ביולי 2024 (IDT)

ברור שהייתי שם. לא ראיתי שום דבר רלוונטי, אבל זה דף ענק, יכולתי לפספס. מה יש שם שעונה על השאלות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:45, 13 ביולי 2024 (IDT)

עדיין אני לא מבין את השאלה. אני רואה שאתה מכיר היטב את מפת הקווים . יש תחנות מעבר בין הקווים, כך שניתן להגיע מכל תחנה לכל תחנה כולל לנתב"ג. אכן לא מצאתי פירוט לגבי התדירות, אני מניח שבשילוב הרכבת הכבדה, הרכבת הקלה והמטרו תהיה תדירות סבירה (פרט לשבת קודש, כמובן). שנילי • שיחה 07:26, 14 ביולי 2024 (IDT)

לא שאלתי על מפה או על תדירות. מה שמעניין אותי זה מסלול. נהג קטר מתחיל את דרכו בכפר סבא, לאן הוא יסע אחר כך, ללוד או לרחובות. וכך הלאה. הרי לא מדובר בטלפורטציה, הרכבות נוסעות מתחנה לתחנה, רציף. למשל אם יתברר שיש רק רכבות מכפר סבא לרחובות ומרעננה ללוד, סתם אפשרות מצוצה מהאצבע, אני אתהה למה m1 נחשב בכלל לקו בודד, ולא לשני קווים שיש להם במקרה קטע משותף, כמו שקורה המון בתחבורה ציבורית, ואף אחד לא קורה לזה אותו קו. אם לעומת זאת יתברר שיש כל ארבעת המסלולים זה כבר עניין אחר לגמרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:49, 14 ביולי 2024 (IDT)

עכשיו הבנתי,אני תופס מהר כשמסבירים לי לאט. אכן ברכבת הקלה, הקו האדום מתפצל לשלושה קווים r1, r2,r3. במילאנו שם יוצא לי לנסוע הרבה יחסית יש קווים מתפצלים באותו שם. אם התחנה שלך אחרי הפיצול עליך לוודא שאתה עולה למטרו שנוסע ליעד סופי מתאים. שנילי • שיחה 18:42, 14 ביולי 2024 (IDT)

יופי. למה אני לא מצליח למצוא תשובה בשום מקום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:01, 14 ביולי 2024 (IDT)

לפי מה שמופיע כאן, "בשלב ההפעלה הראשון מתוכננת תדירות של 3 דקות במקטעים המרכזים וכל 6 דקות בשלוחות." המשמעות לגבי m3 פשוטה - מהרצליה לבת ים ישיר כל שלוש דקות, ומהרצליה לנתב"ג ומבת ים לנתב"ג כל שש דקות. מסלול m1 הוא קצת יותר מורכב כי יש לו כמה שלוחות: "מורכב מגזע מרכזי העובר בלב המטרופולין ומשתי שלוחות לכיוון כפר סבא ורעננה בצפון ושתי שלוחות לכיוון לוד ורחובות בדרום", ולהבנתי בתדירות כלשהי יהיה מטרו מכפר סבא ללוד, מרעננה לרחובות וכו'. מה שלא נראה לי יהיה ישיר זה מלוד לרחובות או מכפר סבא לרעננה. (כמובן, אם יבנה בסופו של דבר [11]). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל זה רק ספקולציות. גם לא נכונות, לפחות בחלקן. כי אם נוסעים מהרצליה לבת ים כל שלוש דקות, ומהרצליה לנתב"ג ומבת ים לנתב"ג כל שש דקות, זה יוצר תדירות כל שתי דקות, ולא 3, במקטעים המרכזיים, וכל 3 דקות, ולא 6, בשלוחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:35, 15 ביולי 2024 (IDT)

כאשר אדם יורה מרובה לכיוון אדם מסוים אך הקליע פוגע בקיר ואז במקום לחורר את הקיר מתנגש בקיר ועף אל האדם הנורה ופוגע בו זה נקרא "ריקושט" לא? פגיעה עקיפה? איך קוראים לזה?

ע"ע: נתז. חזרתי • ∞ • שיחה 13:33, 14 ביולי 2024 (IDT)

תודה

לאיזה מטבע הכי נכון להשוות את מטבע הש"ח כיום בהשוואה של החמש שנים האחרונות כדי לדעת אם הוא עדיין חזק כמו שהיה לפני חמש שנים קצת לפני הקורונה וכל המלחמות מאז? לדולר אמריקני, לרובל רוסי, ליואן סיני, או למשהו אחר? תודה.

נניח אני רוצה להציג את המשוואה ${\displaystyle y(t)=y_{0}\cdot t^{-3/2}}$ . איך הייתם מקריאים את המשוואה בזמן הצגה מול קלה? "y goes as t in a power of three halves"? נשמע מתאים?

כן. y grows as t to the power of minus three halves. עוזי ו. • שיחה 14:10, 15 ביולי 2024 (IDT)

קשה מאוד לגרום לזה לעבוד, לפחות עם אתר ״הארץ״. תמיד יש לו שגיאה, שמונעת ממנו להציג את הכתבה. מישהו יודע מה הגורם לזה? זה נראה בצד השרת. יש סיכוי שזה יתוקן מתישהו?

תוכן השגיאה שמופיעה:Global errorConnection closed.500זה לא אתם זה אנחנו.

(¯`gal´¯) • שיחה 09:49, 16 ביולי 2024 (IDT)

הבנתי שמבינה בריאותית לטגן זה רע כי זה עושה שומן טרנס וזה עושה כולסטרול רע. נכון? אבל אפיה זה יותר טוב? גם באפייה הרבה פעמים מוסיפים שמן, חמאה, וזה וזה. לדגומה שטרודל טוב יש לו גם שמן בבצק וגם כאשר שמים אותו בתנור מורחים אותו הרבה מאוד בשמן צמחי. דג הוא שומני בעצמו ויש מתכונים שבן שמים דג במחאה ואז אופים.

אפיה בשמן זה אותו דבר כמו טיגון מבחינה בריאותית?

הקריטריון הקובע הוא הטמפרטורה של השמן. אפייה בשמן בטמפרטורה של מעל ל-150 מעלות שקולה לטיגון.--‫77.137.79.222‬ 15:43, 16 ביולי 2024 (IDT)

קשה לי לתאר אפיה בטמפרטורה נמוכה מזו של 150 מעלות. לרוב אפייה היא בטמפרטורה של 180-200 מעלות.

מה הסיבה לזה שדווקא למדינות סקנדינביה, שהן המדינות הכי פחות נוצריות באירופה, יש צלב על הדגל, בעוד אין צלב על דגליהן של מדינות שמלאות באינספור כנסיות עצומות ומפוארות ושההיסטוריה והזהות שלהן סובבות סביב הנצרות, כמו רוסיה, פולין, גרמניה וכמובן הארצות הלטיניות?--‫77.137.79.222‬ 15:42, 16 ביולי 2024 (IDT)

זה קשור לגיל של הדגל – על דגלים שעוצבו לפני עידן הנאורות בדרך־כלל יש צלבים; דגלי שווייץ ובריטניה הן דוגמאות לכך. דגל דנמרק הוא הדגל העתיק ביותר, ודגלי סקנדיבניה האחרים עוצבו לפיו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בַּשַּׁבָּת, י' בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם: 16:22, 16 ביולי 2024 (IDT).

אולי הדגלים של רוסיה וספרד הם בלי צלב, אבל סמל ספרד וסמל רוסיה מפצים על זה עם הרבה צלבים על כתרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:08, 16 ביולי 2024 (IDT)

ויקיפדיה טוענת שהיא מתירה להעתיק ממנה רק עם מתן קרדיט לה. לא ידוע לי אם היא תוחמת את הדרישה הזאת לאות, למילה, למשפט או לפסקה או למאמר. בכל מקרה, האם ויקיפדיה יכולה להפסיק לדרוש קרדיט על העתקה ממנה? האם היא יכולה להתחיל להיות חופשית יותר? פתאום לשנות את הרישיון תוכן שלה מרישיון Creative Commons מסוים לרישיון כמו The Unlicense בו מוצהר שהעתקת כל עבודה אליה הוא מצורף לא מחייבת כל קרדיט? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר’ ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני. באופן כללי, ל„ויקיפדיה״ (שאינה כלל גוף משפטי) אין זכויות יוצרים. זכויות היוצרים הם של המחברים. תמונות יכולות להיות מקרה יותר פשוט. משתמשים בתמונות במגוון רשיונות, חלקם בנחלת הכלל ולא מחייבות (מבחינה חוקית) קרדיט. כל תוכן הערכים הוא באותו רישיון. בעיקרון, אם תרצה לספק את אותו התוכן ברישיון אחר, תצטרך אישור מכל המחברים של אותו ערך (או לפחות כל מי שערכו בו עריכה משמעותית. מה זה „עריכה משמעותית״? שאלה משפטית מעניינת). די סביר להניח שלפחות חלק מהם יתנגדו עקרונית וחלק מהם פשוט לא יהיו זמינים. אפשר לנסות לשכתב את התרומות שלהם (מה היא בדיוק התרומה שלהם?) אבל במקרה הטוב זו הרבה עבודה. זה לא מעשי לעשות את זה לכל ערכי ויקיפדיה. Tzafrir • שיחה 00:21, 17 ביולי 2024 (IDT)

דווקא בגלל שלתמונות ייתכנו מגוון רישיונות שונים אבל לכל הערכים יש אותו רישיון בדיוק --- להבנתי יותר פשוט לדבר על רישיון של ערכים מאשר על רישיונות של תמונות.

בכל מקרה, כאן אני מתמקד בערכים, בטקסט.

איך ייתכן שהזכויות שייכות לכותבים אם הם "ויתרו על כל זכויות יוצרים על הערך לטובת ויקיפדיה עצמה" שזה במילים אחרות "קרן ויקימדיה"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההסתייגות המתבקשת: אני לא עורך דין. אני מכיר מקרים דומים מתחום התוכנה. ראשית כל, מה שכתוב בתחתית טופס העריכה הוא „הסכמתך הבלתי־חוזרת לשחרר את תרומתך בכפוף לרישיון CC BY-SA 4.0 ולרישיון GFDL.״. זה אינו ויתור על זכויות יוצרים. אם הוספתי טקסט לערך (שלא מתבסס על טקסט אחר בערך, לדוגמה: כתבתי ערך חדש שלא על בסיס ערכים אחרים), יש לי את מלוא הזכויות לפרסם אותו במקום אחר בתנאים לבחירתי בלי קשר לתנאי רישיון CC-BY-SA-4.0.

גם בתחום התוכנה יש לא מעט מיזמים שבהם קוד נכתב ותוקן על ידי מחברים רבים ומגוונים. מקרה מפורסם של „שינוי רישיון״ (פרסום מחדש תחת תנאי רישיון אחרים) הוא של מה שנקרא אז דפדפן מוזילה - התהליך היה ארוך וממושך, ומדובר כאן על קוד שהיה בן כמה שנים ונכתב בעיקרו ע״י העובדים של בעלי זכויות היוצרים. כלומר משהו שהיה נראה מראש שיהיה פשוט.

בתחום התוכנה יש מי שמעדיפים לרשום את זכויות היוצרים שלהם לארגון שעליהם הם יכולים (לדעתם) לסמוך. יש גם מי שמעדיפים להסדיר את זכויות היוצרים לאחר מותם בצורה מסודרת. מדובר על משהו שהוא לרוב לא בעל משמעות כלכלית די זניחה (למעט מקרים יותר מוכרים שבהם יש רווחים כלכליים) אבל יש חוסר בהירות ואנשים נוטים בכלל לא להתייחס לכך בצוואות (זכויות יוצרים תקפות סדר גודל של שבעים שנים לאחר מות המחבר: עניין לדורות). אני לא זוכר אם קרן ויקימדיה מספקת שירות כזה (לא מצאתי בחיפוש מאוד זריז). Tzafrir • שיחה 11:47, 17 ביולי 2024 (IDT)

הסכמה בלתי חוזרת מצד משתמשים שהם באופן כללי אנונימים זה לדעתי לא הגיוני.

אבל אפילו אם כולם לא היו אנונימים, עדיין, להגיד "אתה מאשר שזכויות היוצרים שלך מומרות להיות שלנו" מסיר כל ערך מן המושג זכויות יוצרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטופס מבטיח שכל מי שמוסיף מידע לערכים קיבל את תנאי הרישיון. אין כאן איבוד של זכויות יוצרים, אבל יש כאן תוכן שעם תנאים שמאפשרים לעורכים רבים לשתף פעולה ביצירת תוכן. אני לא צריך לבקש רשות מקורווס, דג ירוק (שני משתמשים שבמקרה ערכו כאן לאחרונה) או כל מישהו אחר לערוך ערך שמשתמש בתוכן שהם יצרו. אבל הן קורווס והן דג ירוק יודעים שהתוכן שהתקבל כאן לא יכול סתם כך להיחטף על ידי גופים זרים (לדוגמה: המכלול ). Tzafrir • שיחה 16:39, 17 ביולי 2024 (IDT)

זה לא קשור, מי שאומר לאדם "יש לך זכויות יוצרים על מה שאתה מפרסם אצלי אבל אסור לך לפרסם את זה במקומות נוספים בלי להגיד שזה פורסם אצלי" זו השתלטות ברוטאלית על זכויות היוצרים שלו, מעשה לא מוסרי שאף גובל בסחיטה לדעתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי, אבל זה לא המקרה כאן. ר’ מה שכתבתי. כמובן שאם אני מרחיב ערך ומסתמך במה שאני כותב על מה שהיה כתוב כבר בערך, התוספות הן שלי, אבל הן מתבססות, מן הסתם, גם על מה שהיה כתוב כבר בערך. הערך לאחר השינוי הוא עבודה משותפת שלי ושל כל הכותבים הקודמים. אני לא יכול להתעלם סתם כך מהזכויות שלהם (וזה, בפשטנות רבה, הסעיף ברישיון שמתייחס ל„שיתוף זהה״, או באנגלית „share and share alike״). ובזכות זה אתר המכלול לא יכול סתם כך להעתיק ערכים מוויקיפדיה ולהחיל עליהם את תנאיהם המוזרים. הם החליטו שכל תוכן שמועלה לשם עובר לרשותם. אבל זה לא חוקי עם תוכן מוויקיפדיה ולכן לתוכן מוויקיפדיה הם נאלצים על הכללים של ויקיפדיה ושומרים על הזכויות של הכותבים. אגב, גם במקרה שלהם: אם כתבת ערך חדש והעלית למכלול, אין להם שום זכות למנוע ממך לפרסם את זה בצורה עצמאית במקום אחר. Tzafrir • שיחה 20:55, 17 ביולי 2024 (IDT)

בערך דרכון ישראלי מופיע בצד צילום הדרכון של חיים ויצמן. האם נכון לקבוע שזה היה הדרכון הישראלי הראשון שהונפק? Tzafrir • שיחה 00:23, 17 ביולי 2024 (IDT)

שים לב שזה דרכון דיפלומטי, אכן כנראה הראשון מסוגו במדינת ישראל. חזרתי • ∞ • שיחה 05:51, 17 ביולי 2024 (IDT)

כזכור, בשביל להביאו לארץ הקימו חברת תעופה (לא היו טיסות סדירות לארץ). האם מדינת ישראל הנפיקה דרכונים רגילים קודם לכן? ולו לצוות המטוס של אל על. Tzafrir • שיחה 11:06, 17 ביולי 2024 (IDT)

נכון, לפחות לפי כתבה זו:דרכון ישראלי מס' 1-לד"ר חיים ויצמן, המדינה, 26 באוגוסט 1948. לפיה, הדרכון הראשון ניתן לויצמן, שני לרעייתו, שלישי לגולדה מאיר, והבאים לעובדי שגרירות ישראל בברית המועצות. אגב, מעניין שעל הדרכונים הראשונים יש צרפתית, לא אנגלית. מעניין אם זו החלט מדעת או שסתם לקחו מסמכים צרפתיים איכשהו. אם מישהו יודע את פשר העניין הזה אשמח לשמוע. Shimon.tre • שיחה 02:40, 18 ביולי 2024 (IDT)

בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו צרפת ובריטניה מעצמות בקנה מידה עולמי, ועל כן הצרפתית והאנגלית (בעיקר, האנגלית הבריטית), היו שפות בינלאומיות. צריך להתייחס לכך שמדובר בדרכון דיפלומטי, ושפת הדיפלומטיה העולמית הייתה צרפתית ולא אנגלית. מדינות דוברות אנגלית השתמשו לצורכי חוץ ולצורכי דיפלומטיה באנגלית, אך מדינות אחרות השתמשו דווקא בצרפתית. אמנם, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ירד קרנן של בריטניה וצרפת, והמעצמה העולמית החדשה שהחליפה אותן, הייתה ארצות הברית (ובמזרח, ברית המועצות), אך ב-1948 עדיין נחשבה הצרפתית שפת הדיפלומטיה, ורק שנים רבות אחר כך תהליך התעצמות ארצות הברית הוריד אותה ממעמדה, והשאיר רק את האנגלית (האמריקאית, הפעם) כשפה בינלאומית. אגב, כשריד היסטורי, פנקסי השבי שמקבלים כל החיילים ביום חיולם לצה"ל, עדיין נכתבים בעברית ובצרפתית. מסתבר שמן ההתחלה נוסחם היה בעברית ובצרפתית, ופשוט מכוח האינרציה לא שוּנה הנוסח. אביתר ג' • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשפ"ד • 11:35, 18 ביולי 2024 (IDT)

נ"ב, אולי זה שבריטניה שלטה בישראל מספר חודשים לפני הוצאת הדרכון, ובני הארץ לא מאוד חיבבו אותה, גם עזר לעניין זה שהשפה שבה ישתמשו בדרכון תהיה צרפתית ולא אנגלית. אביתר ג' • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשפ"ד • 11:39, 18 ביולי 2024 (IDT)

גם בכתבה הזו מדובר על דרכונים דיפלומטיים. חזרתי • ∞ • שיחה 04:23, 18 ביולי 2024 (IDT)

דירת חדר כלומר חדר עם עוד חדר קטן למקלחת ושירותים.

Single room apartment זה לא בדיוק סלנג. יש משהו בסלנג? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

A studio apartment, or studio condo^[1] also known as a studio flat (UK), self-contained apartment (Nigeria), efficiency apartment, bed-sitter (Kenya), or bachelor apartment, is a small dwelling in which the normal functions of a number of rooms – often the living room, bedroom, and kitchen – are combined into a single room.

חזרתי • ∞ • שיחה 11:42, 17 ביולי 2024 (IDT)

אם ביבי שולט בפוליטיקה הישראלית לסירוגין כבר מ 1996 בערך ובדצמבר 2022 נבחר לחמש שנים נוספות אז כעת באמצע יולי 2024 הוא מתקרב לסגור 30 שנות שלטון במצטבר וכמעט כל הניסיונות להדיחו עד כה כשלו כישלון מוחץ אז גם ככה להדיחו כעת כשהוא כבר קרוב לסגור 30 שנים בשלטון לא ממש ישנה משהו מהשפעותיו עד כה. יתרה מכך, האיש כל כך משופשף ומקומבן פוליטית בישראל כך שגם אם יודח או יוחלף בסוף שנת 2027 אז מן הסביר שהוא ימשיך להשפיע כשר בכיר או אופוזיציונר בכיר שיוכל להטריף את המערכת מבחוץ.

האם לפי פרשנים פוליטיים רציניים נתניהו אכן צפוי להוביל במישרין או בעקיפין את הפוליטיקה הישראלית עוד זמן רב, נניח עד שנת 2040 לפחות? תודה.

אם אני לא טועה, כל הטיעונים בהם נתקלתי בעד קיום אל קשורים למונודאיזם או מונותאיזם.

האם יש פילוסוף שהעלה טיעונים בעד קיום שניים או יותר אלים דאיסטים או שניים או יותר אלים תאיסטים?

היום כל פעם כנכסים לאתר דרך קישור מגוגל ישר מתחרשות שתי תופעות: מופעיה מודעה הדורשת לאשר עוגיות 2) קופצת לך מודעה עם איזה שיט אקראי/רישום לתפוצת ספאם שסוגרים בלי להסתכל.

אז השאלה היא: למה בעלי האתרים כל כך רוצים שתשאר להם עוגיות? למה זה טוב?

ולמה הם תמיד דוחפים לך לפנים איזה ספאם שאתה ישר סוגר? הרי אף אחד לא באמת הולך לקנות איזשהו מוצר כי פתאום באמצע הקריאה קפצה לו מודעה לרישום לתפוצת סאפם כלשהי.

כדאי להתחיל כאן: עוגייה (אינטרנט).

כי החוק האירופי (GDPR) מחייב אותם להציג לך את הבקשה לשמירת עוגיות. (¯`gal´¯) • שיחה 13:26, 18 ביולי 2024 (IDT)

שתי תרופות נפוצות ביותר נגד מיגרנה הן אופטלגין וסומטריפטן.

האם הן קרובות כימית?

אני לא מכיר מספיק את תקשורת ההמונים של אמריקה כדי לדעת איפה ומה לקרוא על זה אבל הבנתי שיש כמה תאוריות קונספירציה על הירי בו. אפשר קצת מידע מה תמצית הטענטת של הונספירטורים? תודה.