וולטר רוהל

רוהל גדל כילד הצעיר מבין שלושה ילדים לסתת ברגנסבורג. הוריו נפרדו כשהיה בן עשר ומכאן ואילך גר עם אמו. בגיל 16 החל לעבוד כנהג^[1]ובמקביל גם החל להחליק בסקי בזמנו הפנוי. רוהל הוזמן להשתתף בראלי הראשון שלו בשנת 1968.^[2]

רוהל היה פייבוריט לזכייה באליפות העולם בראלי במהלך שנות השבעים והשמונים וניצח בראלי מונטה קרלו ארבע פעמים עם ארבעה יצרנים שונים. הנווט שלו במשך שנים רבות היה כריסטיאן גייסטדורפר. הוא זכה באליפות של 1980 עם הפיאט 131 אבארת', אם כי האליפות השנייה שלו ב־1982 היא זו שהרשימה רבים. הוא זכה באליפות זו הודות לעקביות שלו עם האופל אסקונה 400 המונעת בהנעה אחורית תוך שהוא עוקף יריבים עם מכוניות עדיפות כמו מישל מוטון שנהגה באאודי קוואטרו עם כפולת ההנעה. בשנה זו הוא גם זכה באליפות אפריקה בראלי. עם זאת, זמן קצר לאחר הזכייה באליפות הוא פוטר מקבוצת אופל על ידי מנהל הקבוצה טוני פול מכיוון שלא אהב להתחרות בראלי בריטניה בו לרוב לא זכה להצלחה.^[3][4] לרוהל היו כבר ויכוחים קשים עם טוני פול על פעילויות פרסום עבור נותן החסות של הקבוצה, חברת הטבק רות'מנס. רוהל, כאדם שלא מעשן, פשוט סירב להצטלם עבור פרסומות של רות'מנס, וטען שהוא התקבל לעבודה כנהג, לא כשחקן, וכי הוא לא רואה שום הגיון בקידום טבק כאדם שלא מעשן.^[2]

בשנת 1983 הוא הצטרף ללנצ'יה לנהוג בלנצ'יה 037 החדשה בעלת ההנעה האחורית וסיים את העונה במקום השני כשהוא עוזר ללנצ'יה לזכות באליפות העולם, שהייתה הפעם האחרונה בה מכונית המונעת בשני גלגלים בלבד זכתה באליפות, לפני שבסופו של דבר עבר בשנת 1984 לנהוג ברכב בעל הנעה כפולה, האאודי קוואטרו, רכב המיוצר במדינתו בוואריה.

בשנת 1987 קבע רוהל שיא חדש במירוץ הפייקס פיק בהיותו הנהג הראשון שסיים את 14.42 המיילים (19.99 ק"מ) של מסלול טיפוס ההר בפחות מ־11 דקות. מצויד באאודי ספורט קוואטרו S1 E2 בעלת ה־600 כ"ס, הוא קבע זמן של 10 דקות ו־47.850 שניות^[5] כדי להגיע לפסגה על הכביש שבאותה עת היה מכוסה בעיקר בחצץ.

רוהל היה סלקטיבי בבחירת המרוצים בהם השתתף. הוא סירב להשתתף בראלי 1000 האגמים המפורסם בפינלנד מפני שלא אהב את הקפיצות הארוכות,^[6] הוא השתתף בראלי בריטניה רק פעם אחת נוספת אחרי 1979 והוא עשה את הראלי השוודי רק פעמיים, אף על פי שסיים במקום השלישי ב־1982. אף על פי שבתקופתו התנהגות זו לא הייתה חריגה, רוהל עדיין רשם 14 ניצחונות באליפות העולם במהלך הקריירה שלו.

רוהל הצליח גם במרוצי מסלול, וכונה "גאון על גלגלים" על ידי ניקי לאודה.^[7] במרוץ 24 השעות של נורבורגרינג ב־1992 שלווה בערפל וגשם כבד בלילה, הוא כמעט ולא האט את הקצב, וצפה את הפניות על פי תזמון. המירוץ בכל זאת הופסק למשך שעות.

באיטליה הוא נבחר ל "נהג הראלי של המאה". בצרפת הוא נבחר ל"נהג הראלי של המילניום" בנובמבר 2000. חבר מושבעים של 100 מומחי ספורט מוטורי מרחבי העולם שנפגשו באיטליה בחרו בו כ"נהג הראלי הטוב ביותר אי פעם".^[8]

רוהל היה צפוי לחזור להתחרות במירוץ 24 השעות של נורבורגרינג בשנת 2010 עם הפורשה 911 GT3 RS . עם זאת, הוא נאלץ לוותר על האירוע עקב פציעה בגב.^[9] זה היה אמור להיות מרוץ 24 השעות הראשון שלו מזה 17 שנה. בשנת 2011 נכנס רוהל להיכל התהילה של הראלי יחד עם האנו מיקולה^[10] ובינואר 2019 נכלל בהיכל התהילה של הספורט המוטורי העולמי.^[11]

בשנים האחרונות הוא מתפקד כנהג המבחן הבכיר של מכוניות הכביש של פורשה.^[2]

מדיה וקבצים בנושא וולטר רוהל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של וולטר רוהל
• פרופיל ב־rallybase