וויצק

המחזה מציג קטעים מתוך חייו של החייל הפשוט פרנץ וויצק, שעושה ככל שביכולתו כדי לקיים את חברתו מריה ואת בנם המשותף מחוץ לנישואין. לשם כך הוא אף משמש שפן ניסיונות אצל מדען אכזרי. מריה בוגדת בו עם חייל אחר, בדרגת סרן. חשדו של וויצק מתעורר מיחסם הקריר של חבריו, עד שהוא מבחין במריה ובמאהבה רוקדים בפונדק. לאחר התבוסה למאהב הבכיר והחזק ממנו הופכות ההזיות מהן סבל עוד קודם לכן לשאיפות לרצח. לבסוף הוא משיג סכין, מחלק את כל רכושו ודוקר את מריה למוות.

לפי המחקר המדעי הנוכחי, משקפת עלילת המחזה לפחות מקרה פלילי אמיתי אחד או אורגת יחדיו מספר מקרים כאלו. ביכנר עיבד למחזהו עובדות מתוך מקרים פליליים אמיתיים ואף אימץ את השם וויצק לצורך המחזה שלו מתוך שמו של יוהאן כריסטיאן וויצק, שבהתקף קנאה רצח את קריסטיאן ווסט, אלמנה עמה חי והיה לאדם האחרון שהוצא להורג בכיכר השוק של לייפציג.

"וויצק" נחשב ל"דרמה פתוחה" וזאת בניגוד למבנה ה"דרמה הסגורה" של אריסטו, כמו למשל במחזה "מרי סטיוארט" של שילר. הדרמה הפתוחה היא אוסף חופשי של סצינות בודדות, חסרות תלות תוכנית או כרונולוגית מדויקת ביניהן. גם המבנה הקלאסי של חמש המערכות לא מתקיים.

המחזה שימש כבסיס לאופרה ווצק מאת אלבן ברג^[2]. הצגת הבכורה של האופרה נערכה בברלין ב-1925^[3].

וויצק עלה לראשונה בישראל בתיאטרון הקאמרי, בתרגום דן מירון; בימוי: שמואל בונים; תפאורה ותלבשות: יגאל תומרקין; מוזיקה: גארי ברתיני^[4]. הצגת הבכורה נערכה ב-14 באוקטובר 1963^[5].

בשנת 1973 עלה המחזה בתיאטרון החאן, בתרגום ועיבוד של נחמי דרימר, בבימוי מייקל אלפרדס^[6].

בשנת 1978 עלה בתיאטרון הבימה בתרגום שמעון זנדבנק ובימוי של דוד לוין^[7].

בשנת 1991 עלה על ידי אנסמבל עיתים. במסגרת האנסמבל עיבדה, ערכה וביימה רינה ירושלמי את המחזה יחד עם מעצב הבמה והתפאורן משה שטרנפלד^[8].

בשנת 2004 עלה בתיאטרון המעבדה בבימויו של עמיר קליגר בשנת 2004^[9].

בשנת 2006 הוא הועלה בתיאטרון מלנקי^[10].

הוא תורגם לעברית בידי דורי פרנס ועלה בתיאטרון הקאמרי, ב-30 בספטמבר 2010, בבימויו של איתי טיראן ובכיכובם של טיראן ורותי אסרסאי^[11].

בשנת 2016 הועלה המחזה בתיאטרון אלפא, בתרגומו של ידידיה יצחקי ובבימויו של דוד ברסלבי, עם מוראד חסן בתפקיד וויצק.

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים וויצק - תיאטרון הבית מארח, באתר הארץ
• וויצק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)