התפרצות החצבת בישראל (2018)
התפרצות מחלת החצבת בישראל היה אירוע של התפרצות חריגה של מחלת החצבת בישראל במהלך שנת 2018, מעל 4,300 אנשים אובחנו כחולים, ועשרות אלפים נקראו להתחסן בעקבות חשיפתם לאנשים שחלו במוסדות לימוד, קופות חולים, בנסיעה באוטובוס או בטיסה.
 | |
| תקופת המגפה | 2018–2019 |
|---|---|
| במדינות או באזורים | ישראל  |
| פתוגן | נגיף החצבת |
| מקרי מוות | 3 |
| מקרי הדבקה | 4292 |
רקע
עד לאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה החצבת מחלת ילדים נפוצה שכל ילד נדבק בה במהלך הילדות ובעקבות זאת הוא היה מחוסן נגדה במהלך כל חייו[2]. משנת 1967 הוכנס החיסון נגד החצבת לשגרת החיסונים שניתנו לילדים בגילאי תשעה חודשים עד שנתיים בתחנה לבריאות המשפחה[3][4].
בעקבות הכנסת החיסון, בשנים 1971–1973 לא היה אף מקרה מוות מחצבת בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. עם זאת, המחלה המשיכה להתקיים בקרב אוכלוסיות שלא חוסנו ובקרב חלק קטן מהמחוסנים, שכן יעילות החיסון אז נאמדה ב-98%[5]. בשנת 1975 התפרצה בישראל מגפת חצבת בקרב ילדים מעל גיל 9 ועד מבוגרים צעירים שלא חוסנו בילדותם[6].
בתחילת 1990 עקב התפרצות מגפת חצבת בקרב העבריים מדימונה שגרמה למוות של ילדה מסיבוכי המחלה[7], הוחלט על חיסון כל הילדים בכיתה א', דבר שיאפשר להגיע לאחוז חיסון גבוה בהרבה מאצל תינוקות, כי לא כל ההורים הגיעו לחסן את התינוקות שלהם[8].
בעקבות החיסון ההמוני נגד החצבת, המחלה הפכה לנפוצה הרבה פחות. עם זאת, ישנן התפרצויות של המחלה שמתרחשות בעיקר בשל שיעורי התחסנות נמוכים[9].
ירידה בכיסוי החיסוני עשויה להביא לחזרה של המחלה ולפגיעה בעיקר בלא-מחוסנים, בתינוקות, בקשישים ובבעלי מערכת חיסונית חלשה.
התפרצויות במאה ה-21
בשנים 2007–2008 חלה עלייה חדה במספר מקרי החצבת בישראל לעומת השנים שקדמו להן. לפי נתוני משרד הבריאות, בין 1 באוגוסט 2007 ל-18 במרץ 2008 התגלו 902 מקרים, מתוכם 746 באזור ירושלים (לעומת 115 מקרים באזור ירושלים בכל שנת 2006). במשרד הבריאות ציינו שפלגים מסוימים בציבור החרדי מסרבים להתחסן בפני המחלה[10][11][12].
בשנת 2015 התגלו מספר מקרים של חצבת באזור מרכז הארץ. משרד הבריאות איתר מעל 1,000 איש אשר נחשפו למחלה וכ-680 חוסנו[13].
ההתפרצות בשנים 2018–2019
ב-2018 אירעה התפרצות חריגה של מחלת החצבת בישראל[14], כ-4,300 בני אדם, רובם ילדים, אובחנו כחולים במחלה בעיקר בירושלים, בית שמש, צפת, בני ברק וביתר עילית[15]. דווחו 66 מקרים של דלקת ריאות ושלושה מקרים של דלקת המוח[16]. למעלה מ-30,000 חוסנו.
בחודש אוקטובר פורסמו בהבלטה בעיתונות החרדית בישראל הוראות רבנים המורים על החובה להתחסן מפני המחלה[17], ועל הקביעה כי הנמנע מלהתחסן או לחסן את ילדיו דינו כשופך דמים[18].
בחודש נובמבר 2018 פעוטה הלוקה בתסמונת דאון מתה לאחר שחלתה בחצבת[19], הפעוטה לא חוסנה נגד המחלה. זה היה מקרה מוות מחצבת ראשון בישראל לאחר כ-15 שנה[20][21].
בחודש דצמבר 2018 נפטרה קשישה בת 82 שסבלה ממחלה המטולוגית קשה ונדבקה בחצבת[22][23].
בחודש אוגוסט 2019 נפטרה דיילת אל-על בת 43, שנדבקה בחצבת במהלך טיסה מספר חודשים קודם לכן. מחלתה הסתבכה והיא סבלה ממנינגואנצפליטיס (אנ'). היא הייתה מחוסנת במנה אחת מתוך השתיים המקובלות[24].
הפעלת סעיף 19 לפקודת בריאות העם מ-1940
בעקבות התפרצות המחלה בגן ילדים בחריש, וסירובם של חלק מההורים לחסן את ילדיהם, הורה רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות, פרופסור שמואל רשפון, לראש המועצה לאסור את כניסתם של 14 ילדים שלא חוסנו נגד חצבת לשני גנים ביישוב, הילדים יוכלו לחזור לגנים רק לאחר שיקבלו לפחות מנת חיסון אחת נגד חצבת[25].
פקודת בריאות העם מ-1940 מתירה חיסון כפוי של האוכלוסייה בישראל במצבים של מגפה המסכנת באופן מיידי וברור את כלל החברה. סעיף 19 שמכוחו פעל הרופא המחוזי הופעל בישראל רק פעמיים, ב-1949 בעת התפרצות של אבעבועות שחורות ובתחילת שנות ה-90 עקב התפרצות חצבת.
בעקבות ההתפרצות
באפריל 2019 מבקר המדינה יוסף שפירא החל בעריכת ביקורת בעקבות התמודדות משרד הבריאות עם ההתפרצות.[26]. ב-23 במרץ, תוך כדי התפרצות נגיף הקורונה בישראל, התפרסם דו"ח מבקר המדינה בנושא התמודדות מערכת הבריאות עם מגפות[27] לפי הדו"ח רק 57% מבדיקות החצבת נעשו במועד.
בדצמבר 2019 פורסם בדו"ח של משרד הבריאות לסיכום שירותי הבריאות לתלמידים, כי שיעור ההתחסנות נגד חצבת (חיסון MMRV) בקרב התלמידים בשנת הלימודים תשע"ט, עמד על 97.8%, מספר שיא ביחס לחמש השנים שקדמו לה[28][29].
קישורים חיצוניים
- מחלת החצבת, באתר משרד הבריאות
- ענבר טויזר ונינה פוקס, חצבת בישראל: 4,306 איש חלו מתחילת התפרצות המחלה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2019