התעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים

במשחקים האולימפיים הראשונים התחרו רק מתעמלים גברים. באתונה התחרו המתעמלים בטבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וטיפוס על חבל, וכן בתחרויות קבוצתיות במקבילים ובמתח.

באולימפיאדת פריז (1900) לא נערכה אף אחת מהתחרויות שנערכו באתונה, והתחרות היחידה שהתקיימה היא קרב רב ליחידים. בניגוד למקובל כיום, קרב-רב באותם ימים שילב, לצד התעמלות מכשירים, גם מקצועות באתלטיקה קלה, כגון קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה וקפיצה במוט, ואף הרמת משקולות.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) שבו ונערכו כל תחרויות היחידים שנערכו באתונה, בנוסף לקרב-רב, ועליהם התווספו עוד מספר תחרויות יחידים: להטוטנות, טריאתלון^[1] ותחרות משולבת (תחרות שדומה למעשה יותר לקרב-רב המודרני, והתבססה על ארבעה מכשירים). בנוסף, נערכה תחרות קרב-רב קבוצתית, בה השתתפו 13 מועדונים אמריקאיים. המשלחת הגרמנית, שקיבלה את הציון הגבוה ביות בקרב-רב הקבוצתית, נפסלה לאחר שהתברר כי חבריה היו ממועדונים שונים.

באולימפיאדת לונדון (1908) שוב הצטמצם מספר התחרויות, ונערכו רק תחרויות קרב-רב ליחידים ולקבוצות. בניגוד למשחקים הקודמים, הקרב-רב כלל מקצועות התעמלות מכשירים בלבד, כפי שנהוג כיום. בנוסף, בתחרות הקרב-רב הקבוצתית, התחרו נבחרות של מדינות, ולא מועדונים. באולימפיאדת סטוקהולם (1912) נוספו לשתי תחרויות אלה שתי תחרויות נוספות: תחרות קבוצתית עם בחירה חופשית של תרגיל ומכשיר, ותחרות קבוצתית בשיטה שוודית. באולימפיאדת אנטוורפן (1920) נערכו תחרויות במתכונת זהה.

באולימפיאדת פריז (1924) הוחזרו כל תחרויות היחידים שנערכו במשחקים הראשונים באתונה (טבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וטיפוס על חבל), וכן נערכה בפעם היחידה בהיסטוריה גם תחרות על סוס קפיצות צדי. התחרויות הקבוצתיות שנוספו בלונדון בוטלו, והתחרות הקבוצתית היחידה שנערכה הייתה קרב-רב.

אולימפיאדת אמסטרדם (1928) הייתה הראשונה בה השתתפו גם מתעמלות. לנשים נערכה רק תחרות אחת, קרב-רב קבוצתי. תחרויות הגברים לא כללו הפעם טיפוס על חבל. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) שוב לא נערכו תחרויות לנשים. לתחרויות הגברים הושב הטיפוס על חבל (בפעם האחרונה), וכן נוספו להטוטנות, טאמבלינג (סדרת קפיצות שנערכת על מסלול מאורך) ולראשונה בהיסטוריה גם תרגיל קרקע.

באולימפיאדת ברלין (1936) הוחזר הקרב-רב לנשים, והוא נערך מאז ברציפות. תחרויות הגברים כללו קרב-רב קבוצתי, קרב-רב ליחידים ותרגילי טבעות, מקבילים, מתח, סוס סמוכות, סוס קפיצות וקרקע. מתכונת זו של תחרויות הגברים לא השתנתה מאז ועד היום.

באולימפיאדת הלסינקי (1952) החלו גם תחרויות למתעמלות יחידות. ארבעת המקצועות בהן התחרו הנשים הם מקבילים מדורגים, סוס קפיצות, קורה וקרקע, ובנוסף נערכה גם תחרות קרב-רב. שינוי נוסף בתחרויות הנשים היה הוספה של תחרות קבוצתית עם מתקן נייד (הדומה במהותה לתרגילי ההתעמלות האומנותית של ימינו. תחרות זו נערכה גם באולימפיאדת מלבורן (1956), ולא נכללה באולימפיאדת רומא (1960). מאז אולימפיאדת רומא לא חל שינוי במתכונת התחרויות לנשים.

שלב המוקדמות של כל התחרויות נערך במקביל. למעשה, המתעמלים השונים מתחרים במסגרת של קרב-רב, והתוצאה שהשיגו בכל מכשיר בנפרד משמשת גם לדירוג שלהם לגבי המכשיר עצמו. עבור מדינות שמיוצגות על ידי חמישה מתעמלים, המוקדמות מהוות גם מוקדמות לקרב-רב הקבוצתי. בכל אחד מהמכשירים מתחרים ארבעה מתוך החמישה, והציון המצטבר של כל המתעמלים של מדינה מסוימת בכל המכשירים, מהווה את הניקוד הכולל של הנבחרת.

לשלב הגמר בכל מכשיר מעפילים 8 המתעמלים שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בשלב המוקדמות ורק שניים מכל מדינה. שלושת המתעמלים שדורגו במקומות 9 עד 11 מהווים רזרבה. לשלב הגמר בקרב-רב ליחידים מעפילים 24 המתעמלים שסכום הציונים שלהם בכלל המכשירים היה הגבוה ביותר, וארבעה נוספים הם רזרבה. לגמר הקרב-רב הקבוצתי מעפילות 8 הנבחרות שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בשלב המוקדמות. בגמר הקרב-רב הקבוצתי מתחרים שלושה מתעמלים מכל נבחרת בכל תרגיל מתוך חמישה מתעמלים.

• עודכן לאחרונה לאחר המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סך הכול
1	ברית המועצות ברית המועצות	72	67	43	182
2	ארצות הברית ארצות הברית	39	44	37	120
3	יפן יפן	33	34	36	103
4	הרפובליקה העממית של סין   סין	29	21	19	69
5	רומניה רומניה	25	20	26	71
6	שווייץ שווייץ	16	19	14	49
7	הונגריה הונגריה	15	11	14	40
8	איטליה איטליה	14	6	9	29
9	גרמניה גרמניה	13	12	13	38
10	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	12	13	10	35
11	רוסיה רוסיה	10	15	19	44
12	המשלחת המאוחדת	9	5	4	18
13	פינלנד פינלנד	8	5	12	25
14	גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית	6	13	17	36
15	אוקראינה אוקראינה	5	3	4	12
16	יוון יוון	5	3	3	11
17	יוגוסלביה יוגוסלביה	5	2	4	11
18	שוודיה שוודיה	5	2	1	8
19	צרפת צרפת	3	10	9	22
20	בריטניה בריטניה	3	3	10	16
21	הולנד הולנד	3	0	0	3
	קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	3	0	0	3
23	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	2	4	5	11
24	ברזיל ברזיל	2	3	1	6
25	בולגריה בולגריה	2	2	6	10
26	הוועד האולימפי הרוסי הוועד האולימפי הרוסי	2	2	4	8
27	ספרד ספרד	2	2	1	5
28	דנמרק דנמרק	1	2	1	4
	נורווגיה נורווגיה	1	2	1	4
30	פולין פולין	1	1	2	4
31	בלגיה בלגיה	1	1	1	3
	המשלחת הכלל-גרמנית	1	1	1	3
33	לטביה לטביה	1	1	0	2
34	ישראל ישראל	1	0	0	1
	קנדה קנדה	1	0	0	1
36	קרואטיה קרואטיה	0	2	0	2
37	טאיוואן טאיוואן	0	1	0	1
38	בלארוס בלארוס	0	0	4	4
39	אוזבקיסטן אוזבקיסטן	0	0	1	1
	ארמניה ארמניה	0	0	1	1
	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	0	0	1	1
	טורקיה טורקיה	0	0	1	1
סך הכל (42 מדינות)		351	332	335	1018

רשימת כל המתעמלים שזכו ב-3 מדליות זהב ויותר או ב-4 מדליות בסך הכל ויותר (נכון לאולימפיאדת טוקיו 2020)

ספורטאי	אומה	משחקים	זהב	כסף	ארד	סה"כ
לאריסה לטינינה	ברית המועצות ברית המועצות	1956–1964	9	5	4	18
סוואו קאטו	יפן יפן	1968–1976	8	3	1	12
ניקולאי אנדריאנוב	ברית המועצות ברית המועצות	1972–1980	7	5	3	15
בוריס שאחלין	ברית המועצות ברית המועצות	1956–1964	7	4	2	13
ורה צ'סלבסקה	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	1960–1968	7	4	0	11
ויקטור צ'וקרין	ברית המועצות ברית המועצות	1952–1956	7	3	1	11
אקינורי נקיאמה	יפן יפן	1968–1972	6	2	2	10
ויטלי שרבו	בלארוס בלארוס	1992–1996	6	0	4	10
טקאשי אונו	יפן יפן	1952–1964	5	4	4	13
אגנס קלטי	הונגריה הונגריה	1952–1956	5	3	2	10
נדיה קומנץ'	רומניה רומניה	1976–1980	5	3	1	9
פולינה אסטחובה	ברית המועצות ברית המועצות	1956–1964	5	2	3	10
יוקיו אנדו	יפן יפן	1960–1968	5	2	0	7
מיצו צוקהרה	יפן יפן	1968–1976	5	1	3	9
אנטון היידה	ארצות הברית ארצות הברית	1904	5	1	0	6
נלי קים	ברית המועצות ברית המועצות	1976–1980	5	1	0	6
זו קאי	הרפובליקה העממית של סין   סין	2008–2012	5	0	1	6
לודמילה טורישצ'בה	ברית המועצות ברית המועצות	1968–1976	4	3	2	9
ג'ורג' מיץ	שווייץ שווייץ	1924–1936	4	3	1	8
אלכסיי נמוב	רוסיה רוסיה	1996–2000	4	2	6	12
אולגה קורבוט	רוסיה רוסיה	1972–1976	4	2	0	6
סימון ביילס	ארצות הברית ארצות הברית	2016–2020	4	1	2	7
ולדימיר ארטיומוב	רוסיה רוסיה	1988	4	1	0	5
ולנטין מורטוב	רוסיה רוסיה	1952–1956	4	1	0	5
אקטרינה סאבו	רומניה רומניה	1984	4	1	0	5
ג'ורג'ו זמפורי	איטליה איטליה	1912–1924	4	0	1	5
לי קסיאופנג	הרפובליקה העממית של סין   סין	2000–2008	4	0	1	5
אלכסנדר דיטיאטין	ברית המועצות ברית המועצות	1976–1980	3	6	1	10
קוהיי אוצ'ימורה	יפן יפן	2008–2016	3	4	0	7
אייזו קנמוצו	יפן יפן	1968–1976	3	3	3	9
ג'ורג' אייזר	ארצות הברית ארצות הברית	1904	3	2	1	6
הרמן ויינגרטן	גרמניה גרמניה	1896	3	2	1	6
לי נינג	הרפובליקה העממית של סין   סין	1984	3	2	1	6
דניאלה סיליבאש	רומניה רומניה	1988	3	2	1	6
אלי רייזמן	ארצות הברית ארצות הברית	2012–2016	3	2	1	6
יאנג ואי	הרפובליקה העממית של סין   סין	2000–2008	3	2	0	5
סימונה אמנאר	רומניה רומניה	1996–2000	3	1	3	7
קונרד פריי	גרמניה גרמניה	1936	3	1	2	6
אלפרד שוורצמן	גרמניה גרמניה	1936–1952	3	1	2	6
לאון שטוקלי	יוגוסלביה יוגוסלביה	1924–1936	3	1	2	6
סבטלנה בוגינסקאיה	ברית המועצות ברית המועצות	1988–1992	3	1	1	5
וייקו הוטנן	פינלנד פינלנד	1948	3	1	1	5
קטלינה פונור	רומניה רומניה	2004–2012	3	1	1	5
אלברט אזריאן	ברית המועצות ברית המועצות	1956–1960	3	1	0	4
רומאו נרי	איטליה איטליה	1928–1932	3	1	0	4
אלפרד פלטו	גרמניה גרמניה	1896	3	1	0	4
צ'ן איבינג	הרפובליקה העממית של סין   סין	2008–2012	3	1	0	4
מקס ויטלוק	בריטניה בריטניה	2012–2020	3	0	3	6
פאבו האלטונן	פינלנד פינלנד	1948–1952	3	0	2	5
דמיטרי בילוזרצ'ב	ברית המועצות ברית המועצות	1988	3	0	1	4
אלברטו ברגליה	איטליה איטליה	1902–1908	3	0	0	3
גבי דאגלס	ארצות הברית ארצות הברית	2012–2016	3	0	0	3
קרל שומן	גרמניה גרמניה	1896	3	0	0	3
מריה גורוחובסקי	ברית המועצות ברית המועצות	1952	2	5	0	7
אליה מוסטפינה	רוסיה רוסיה	2012–2016	2	2	3	7

• - מתעמלים יהודים

ישראל יוצגה בידי מתעמלים ב-8 מהאולימפיאדות בהן השתתפה. 7 מתעמלים ו-7 מתעמלות ייצגו אותה לאורך השנים. רק אחד מהם, אלכס שטילוב, השתתף ביותר מאולימפיאדה אחת.

הפעם הראשונה בה כללה המשלחת הישראלית מתעמלים הייתה באולימפיאדת רומא (1960). שלוש מתעמלות ישראליות השתתפו אז במשחקים, רות אבלס, ראלי בן-יהודה ומרים קארה. השתתפותן הייתה סמלית בעיקרה, והן לא רשמו הישגים משמעותיים. 16 שנים חלפו בטרם ייצג את ישראל מתעמל נוסף, דב לופי, באולימפיאדת מונטריאול (1976), אך גם הוא לא הגיע להישגים גבוהים. גם באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), בה השתתפו ארבעה מתעמלים ישראלים, הישגיהם היו נמוכים. ננסי גולדשמידט העפילה אמנם לשלב הגמר בקרב-רב, אך באותה העת השתתפו בו 36 מתעמלות, והיא סיימה במקום ה-31. גם באולימפיאדת סיאול (1988) ובאולימפיאדת ברצלונה (1992) לא הרשימו המתעמלים הישראלים. באולימפיאדת אתונה (2004), לאחר שתי אולימפיאדות ללא נוכחות מתעמלים ישראלים, רשם פבל גופמן את ההישג הטוב ביותר למתעמל ישראלי עד אז, כשהעפיל לגמר הקרב-רב וסיים במקום ה-19.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה אלכס שטילוב למתעמל הראשון שמעפיל לשלב הגמר בתחרות במכשיר בודד, תרגיל הקרקע, וסיים במקום השמיני. באולימפיאדת לונדון (2012) שיפר את הישגו, וסיים במקום השישי בתרגיל הקרקע, ההישג הטוב ביותר של מתעמל ישראלי במשחקים האולימפיים עד כה. בנוסף, העפיל לשלב הגמר גם בקרב-רב, וסיים במקום ה-12. בתרגיל המתח לא העפיל לשלב הגמר, אך סיים במקום ה-12.

באולמפיאדת טוקיו 2020 זכה המתעמל ארטיום דולגופיאט במדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף זה כאשר זכה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע.

• התעמלות במשחקים האולימפיים
• רשימת אלופות ואלופי ישראל בהתעמלות

מדיה וקבצים בנושא התעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של התעמלות מכשירים במשחקים האולימפיים