סמליל הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל ישראל |
משרד אחראי | משרד המשפטים |
תאריך הקמה | 2 בינואר 2002 |
חוק | חוק איסור הלבנת הון, חוק איסור מימון טרור |
ראש | עילית אוסטרוביץ-לוי |
מטה מרכזי | תל אביב-יפו |
שמות קודמים | הרשות לאיסור הלבנת הון |
אתר רשמי | |
קואורדינטות | 32°04′23″N 34°47′22″E / 32.073065503028°N 34.789528306178°E / 32.073065503028; 34.789528306178 |
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"ה) היא יחידה בתוך משרד המשפטים המהווה את הרשות הממלכתית למודיעין פיננסי (אנ'). הרשות אחראית על גיבוש תמונת המודיעין הפיננסי, הפקה וכריית המידע הרלוונטי ותכלול החומרים. באמצעות התוכן שאספה היא מסייעת לגופי אכיפת החוק במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ואכיפת החוק במלחמה בפעילות ארגוני טרור.
הרשות הוקמה בשנת 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, כחלק מהצטרפותה של ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון. בתחילה הרשות לא עסקה בתחום המאבק בטרור. בשנת 2005, בעקבות כניסתו לתוקף של חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005[1], הורחב תחום סמכויותיה של רשות זו, ושונה שמה לזה הנוכחי.[2]
בשנת 2002 צורפה לקבוצת אגמונט, ארגון המאגד כיום 164 יחידות מודיעין פיננסי הפעילות בעולם.[3]
החל מינואר 2006 משמשת הרשות כמשקיפה פעילה בארגון Moneyval.[2].
ב-19 בפברואר 2016 צורפה הרשות כמייצגת את מדינת ישראל במעמד של משקיפה בארגון ה-FATF[4] ובדצמבר 2018 התקבלה כחברה בארגון.[5]
הרשות מוגדרת כגוף מודיעיני ללא סמכויות חקירה[6]. זאת על מנת להגן בצורה המיטבית על האינטרס הציבורי של הזכות לפרטיות מחד, ומניעת ניצול גופים פיננסיים למטרות הלבנת הון ויכולת איתור פעולות פיננסיות החשודות בהלבנת הון ומימון טרור מאידך. הרשות יוצרת חיץ בין הסקטור הפיננסי המדווח לרשות לבין גופי החקירה בישראל, ובתוך כך מעבירה מידע רלוונטי לרשויות האכיפה ולגופי הביטחון, על פי הוראות הדין, באופן קפדני ומבוקר, רק כאשר קיים חשד להלבנת הון או למימון טרור.
הרשות מקבלת מדי שנה מאות אלפי דיווחים על פעולות רגילות, למשל פעולות במזומן העולות על 50,000 ש"ח, ואלפי דיווחים על פעולות שנראו למדווח כחורגות מהשגרה העסקית.[7]
מעצם אופי עבודתה החשאי הרשות לא חושפת את ממצאיה עם הציבור, אך הרשות משתפת פעולה עם רשויות האכיפה וגופי הביטחון בישראל בחקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון, פעילות ארגוני טרור ופעילות שעניינה פגיעה בביטחון המדינה. כמו כן, מקדמת הרשות שיתופי פעולה עם יחידות מודיעין פיננסי המקבילות לה בחו"ל לחילופי מידע ומודיעין פיננסי בהתאם להוראות הדין. הערך המוסף של הרשות הוא במודיעין הפיננסי המצוי בידה, המאפשר איתור חשדות להלבנת הון ומימון טרור, גיבוש חשדות וביסוסם, והתחקות אחר היקפי העבירה ונכסים לתפיסה ולחילוט. זאת, בהתאם להוראות הדין ותוך שימור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל כמדינה הנאבקת בתופעות אלו.
הרשות משמשת מוקד ידע ומומחיות מחקרית ומשפטית בנושא הלבנת הון ומימון טרור, ועובדיה מתמחים בניתוח המידע והמודיעין הפיננסי המצוי במאגרי המידע הייחודיים שבידה. זאת, תוך הגברת אפקטיביות פעילות הרשות, הפעלת מערכות מידע, והצלבת המודיעין הפיננסי עם מקורות מידע נוספים, לרבות מידע המתקבל מיחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם. בהמשך לכך, מידע שיש בו כדי להצביע על פעילות חשודה, ואשר עומד בדרישות החוק והנהלים הפנימיים של הפצת מידע, מועבר בהתאם לנדרש לרשויות האכיפה, לגופי הביטחון או ליחידה המקבילה לה בחו"ל בצורה של "כתבה מודיעינית".
נציגי הרשות מהווים חלק מ"המוקד המודיעיני המשולב"[8] שהוקם במשטרת ישראל, ופועלים בו במסגרת שיתוף פעולה של רשויות האכיפה באופן ממוקד, לאיתור ותקיפה של פעילות פיננסית בלתי חוקית הקשורה לפשיעה חמורה. לרשות נציגים גם ב"כוחות המשימה", יחד עם המשטרה, הפרקליטות ורשות המיסים, אשר פועלים נגד ארגוני פשיעה ותופעות פשיעה.
בנוסף, הרשות מרכזת את הפעילות הבין-משרדית של מדינת ישראל מול ארגונים בינלאומיים (FATF, Moneyval, Egmont) ופועלת באופן שוטף לשם קידום משטר המאבק בהלבנת הון ומימון טרור בישראל והתאמתו לדרישות הבינלאומיות, לצורך שימור ושיפור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.
הרשות הוסמכה על פי חוק איסור הלבנת הון לנהל מאגר מידע אשר מגיע מן הגופים הפיננסיים ואלה מחולקים לשני סוגים:[2]:
כמו כן, מחויבים הגופים הפיננסיים לדווח על פעולות העברת כספים ממדינת ישראל או אליה מעל 100,000 שקל חדש וכן לגבי עולה חדש מעל סכום של 1,250,000 שקל חדש.
ממאגר זה רשאים לבקש נתונים משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וגופי חקירה נוספים בישראל, וכן ניתן להעביר מידע בין מדינות בהתאם לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988.
המבנה הארגוני של הרשות ומתכונת פעילותה עודכנו במסגרת תהליך שינוי ארגוני שנעשה בשנים 2016–2017, כדי להתאים באופן מיטבי לייעוד הרשות ולהבטיח אפקטיביות פעילותה.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממונה על ידי שר המשפטים בהסכמת הממשלה. על ראש הרשות להיות בעל תנאי הכשירות למינוי כשופט בבית המשפט המחוזי,[10] להתמצא היטב בסוגיות הקשורות עם המלחמה בהלבנת הון ולהיות בעל ניסיון ניהולי באחד מהתחומים המשיקים: אכיפת חוק, חקירות כלכליות ופיננסיות או ניהול ואבטחה של מאגרי מידע.[11]
ראש הרשות המכהנת החל משנת 2022 היא עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי.
מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|---|
1 | יהודה שפר | 10 בדצמבר 2001[12] | 1 בדצמבר 2009 |
– | פול לנדס (ראש הרשות בפועל) | 1 בדצמבר 2009[13] | 8 באוגוסט 2010 |
2 | פול לנדס | 8 באוגוסט 2010[14] | יולי 2015 |
– | שלומית ווגמן-רטנר (ראשת הרשות בפועל) | יולי 2015[15] | 14 בינואר 2016 |
3 | שלומית ווגמן-רטנר[16] | 14 בינואר 2016[17] | 2022 |
4 | עילית אוסטרוביץ-לוי | 2022 | מכהנת |