הרי הווז'

בהרי הווז' תצורות מגוונות מהדרום הגבישי לצפון החולי ומהשיפוע המתון ממערב עד לצוקים ממזרח שיורדים אל מישור אלזס. בדרום הווז' נמצאים ההרים הגבוהים יותר והוא נקרא בהתאם הווז' הגבוהים (Hautes Vosges) צפון הווז' מאופיין באבן חול ובהרים ממוצעים. דרום הווז' וצפונו מופרד על ידי נהר המוזל שזורם מערבה לעמק המוזל שבלורן ונהר איל שזורם מזרחה אל אלזס. מצפון לסאברן נמצאות גבעות נמוכות יותר הממשיכות את הרכס צפונה מהוות המשך טבעי של הרכס עד להרי פלאצרוואלד (Pfälzerwald; היער השטוח) שבגרמניה.

מבחינה גאולוגית, הרי הווז', כמו היער השחור בממזרח, אינם נחשבים להרים אלא הם תוצר של התמוטטות באזור זה בתחילת השלישון שיצר גראבן היכן שנמצא היום חבל אלזס. ההרים הגבוהים שבדרום הרכס נוצרו בעידן הקרבון ומורכב בעיקר מגרניט. צפונו נוצר בטריאס ומורכב מאבן חול אדומה. ברכס ההרים 14 פסגות הרים הגבוהים מ-1,300 מטר^[1] רובם נמצא בדרום הרכס. הפסגה הגבוהה ביותר היא הגרון בלו שמתנשא לגובה של 1,464 מטר לאחריה סטורקנקוף (Storkenkopf; ראש החסידה) - 1,366 מטר ואונק (Hohneck) - ‏1,363 מטר. בסך הכל ישנם 38 פסגות מעל לגובה 1,000 מטר. ברכס ההרים אגמים רבים שנוצרו מהמסת שלגים. האגמים נמצאים בגבהים הנעים בין 1,061 ל-300 מטר ומוקפים ביערות מחטניים, עצי אשור ועצי אדר.

בצפון הרכס קיים קרקס קרחוני ברום 1,363 מטר שמקיים פאונה ופלורה ייחודיים.

מזג האוויר ברכס מושפע מרוח פן. כאשר הצד המערבי מושפע ממזג אוויר המגיע מהאוקיינוס ולכן גשום ומושלג. לעומת זאת לצד המזרחי מגיעים הרבה פחות משקעים. זו הסיבה שלאלזס, שבמזרח הרכס, זורם רק נהר האיל, לעומת הלורן, שבמערב ברכס, שאליו זורמים נהר המוזל, נהר המורת (Meurthe), נהר הסאר ועוד יובלים ונחלים רבים.

• 
  מפלים במערב הווז'
• 
  אגם שיאסרותריאד
• 
  מעבר פלימון
• 
  פסגת בלו ד'אלזס

מדיה וקבצים בנושא הרי הווז' בוויקישיתוף

• הרי הווז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)