הרי אנסריה
הרי אנסריה (בערבית: جبال النصيرية), הידועים גם בכינוי הרי אל-עלאווין (جبال العلويين; שני השמות מתייחסים לעלווים הנקראים גם "נֻצַירִים") או בשמם הסורי הרשמי - רכס הרי החוף (سلسلة الجبال الساحلية), הם רכס הרים בצפון-מערב סוריה (מצפון לדרום) המקביל לרצועת החוף[1]. במקורות הקלאסיים נקראים הרי אנסריה בשם "ברגילוס" (Bargylus)[2] ותחת שלטונם של החשישיון נקראו "ג'בל בהרה"[3]. ההיסטוריון עדיה חורון זיהה אותם עם הרי "שלח" או "שלחן" המוזכרים בשירת אוגרית,[4] וכיום זיהוי זה מקובל במיוחד לחלק הצפוני של ההרים.[5]
 | |
| מראה אופייני | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,562 מטר |
| מדינה |  סוריה |
| מיקום | מערב המדינה, צפונית ללבנון |
| רכס הרים | רכס הרי החוף |
| אורך הרכס | 70 קילומטרים |
| קואורדינטות | 35°15′N 36°06′E / 35.25°N 36.1°E |
  | |
רוחבם הממוצע של הרי אנסריה הוא 32 ק"מ וגובהם הממוצע הוא 1,200 מטר, כאשר הפיסגה הגבוהה ביותר, נבי יוניס (מזרחית ללטקיה), מגיעה לגובה של 1,562 מטרים.[1] בצפון גובה ההרים יורד ל-900 מטרים, ובדרום ל-600 מטרים. ההרים בנויים מסלעי גיר, ולהן תופעות קרסטיות הנגרמות מהמסת הגיר. כמות המשקעים השנתית היא 500 עד 1,000 מ"מ, והדבר מאפשר מגוון עשיר של גידולים חקלאיים, בהם: פירות, ירקות, טבק, סלק, סוכר ועוד. פסגות הרי אנסריה מכוסות בשלג בעונת החורף.[6]
כפרים רבים, ביניהם סאפיתא, קדמוס, ענזה וסריה, שוכנים במורדות המערביים המתונים של ההרים. בחלקים המזרחיים התלולים של הרכס האוכלוסייה דלילה. כפרים רבים, ביניהם ספיתה, קדמוס, ענזה וסריה, שוכנים במורדות המערביים המתונים של ההרים. בחלקים המזרחיים, התלולים, של הרכס האוכלוסייה דלילה. בהרי אנסריה ממוקמים מספר כפרי נופש כמו סלנפה, קסאב, סלמה ועוד, אליהם מגיעים תיירים רבים בעיקר בתקופת הקיץ.[6] נהר ארנת זורם צפונה במקביל לרכס בקצהו המזרחי בעמק הע'ב, לאחר מכן זורם גם באזור הצפוני של הרכס לפני שנשפך לים התיכון.
דרומה לעיר מסיאף ישנו העתק הסטה אופקית (סדק שנוצר בסלעים של קרום כדור הארץ) ההולך מכיוון צפון-מזרח לדרום-מערב ומפריד בין הרי אנסריה לבין הרי הלבנון ומול הלבנון.
הרי אנסריה היוו חלקים מהגבול של מדינת העלווים שהוקמה בסוריה בשנות ה-20.