הרוח העולה

בשנת 1916 ג'ירו הוריקושי הצעיר משתוקק להיות טייס, אך בשל קוצר ראייה אינו מסוגל לעשות זאת. באחת הלילות מופיע בחלומו של הוריקושי הצעיר מהנדס האווירונאוטיקה האיטלקי ג'ובאני בטיסטה קפרוני (אנ') אשר מספר לו שגם הוא אף פעם לא טס במטוס בחייו, ושמוטב לבנות מטוסים מאשר לטוס בהם.

שבע שנים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הוריקושי נוסע ברכבת ללימודי הנדסת אווירונאוטיקה באוניברסיטה הקיסרית של טוקיו ופוגש ברכבת את הנערה הצעירה נאהוקו סאטומי שנוסעת ברכבת יחד עם המשרתת שלה. במהלך הנסיעה מתרחשת רעידת האדמה הגדולה בקאנטו, ובעקבות כך רגלה של המשרתת של נאהוקו נשברת וג'ירו מסייע לנאהוקו לשאת אותה לבית משפחתה של נאהוקו.

בשנת 1925, ג'ירו מסיים את לימודיו יחד עם חברו קירו הונג'ו ושניהם מועסקים בעקבות כך ביצרנית המטוסים מיצובישי בה הם לוקחים חלק בעיצוב מטוס הקרב מיצובישי 1MF9(אנ') עבור הצבא היפני הקיסרי. במהלך טיסת הניסוי המטוס מתפרק באוויר ובעקבות כך המשך פיתוח המטוס מבוטל. בעקבות כך בשנת 1929 ג'ירו נשלח עם הונג'ו לרפובליקת ויימאר במטרה לבצע מחקר טכני ולקבל רישיון לייצור מטוס ה-Junkers G.38 (אנ'). בלילה מהנדס האווירונאוטיקה האיטלקי ג'ובאני בטיסטה קפרוני מופיע שוב בחלומו של ג'ירו והוא אומר לו שהעולם יהיה טוב יותר בזכות מטוסים, אפילו אם האנושות עלולה להשתמש בהם למטרות איומות.

בתחילת 1932 ג'ירו הופך למעצב ראשי בתחרות מטוסי קרב בחסות הצי הקיסרי היפני, אך העיצוב שלו, למטוס מיצובישי 1MF10(אנ'), לא עובר את טיסת הניסוי שהתקיימה ב-1933 ובעקבות כך גם המשך הפיתוח של המטוס הזה בוטלה. בעקבות כך ג'ירו לוקח חופשה באתר נופש בקרויזאווה ושם הוא פוגש שוב את נאהוקו. התייר הגרמני הנס קסטורפ ששוהה גם הוא באתר הנופש והתנגד למשטר הנאצי, אומר לג'ירו, אשר מתכוון לבקר בעיר הגרמנית דסאו, שהמהנדס הגרמני הוגו יונקרס הסתבך משום שהתנגד הנאציזם ושגרמניה צפויה שוב לצאת למלחמה וכי הוא סבור שיש לעצור את הנאצים.

בהמשך ג'ירו פוגש את אביה של נאהוקו, מיידע אותו שבכוונתו להינשא לנאהוקו, והוא מבקש את ברכתו. אביה של נאהוקו מסכים ובעקבות כך השניים מתארסים. עם זאת, נאהוקו חולה בהמשך בשחפת ובעקבות כך הם מחליטים לחכות עם החתונה עד שנאהוקו תחלים. בהמשך הוא פוגש שוב את קסטורפ אשר מנסה להימלט מהמשטרה החשאית היפנית שמנסה לעצור אותו. ג'ירו הופך גם הוא מבוקש משום שהוא היה בקשר עם קסטורפ, ובעקבות כך הוא מוצא מחבוא בבית של הבוס שלו בזמן שהוא עובד על מטוסי קרב חדשים עבור הצי הקיסרי היפני. נאהוקו מנסה בינתיים להחלים מדימום בריאות בסנטוריום בהרים, אך מתקשה לשאת את המחשבה שהיא לא יכולה להיות בהווה יחד עם ג'ירו או להינשא לו. קאיו, אחותו של ג'ירו, אשר הינה רופאה, מזהירה את ג'ירו שנאהוקו צפויה כנראה למות משום ששחפת היא מחלה חשוכת מרפא. למרות שהמצב הבריאותי של נאהוקו מתדרדר, היא וג'ירו מספיקים לבלות תקופה ממושכת ביחד.

ג'ירו יוצא בהמשך לטיסת הניסוי של מטוס האב-טיפוס החדש מיצובישי A5M(אנ'). בידיעה שהיא תמות בקרוב, נאהוקו חוזרת לסנטוריום בהרים, ומשאירה לג'ירו מכתבי פרידה לג'ירו, למשפחתה ולחבריה. באתר בו נערכת טיסת הניסוי של המטוס משב רוח מסיח את דעתו של ג'ירו מהטיסה המוצלחת, אשר מרמזת על כך שנאהוקו נפטרה. ב-1945, לאחר שיפן כניעת האימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה ג'ירו חולם בלילה חלום נוסף בו מופיע קפרוני, והוא מביע בפני קפרוני צער על כך שהמטוס שעיצב שימש לצורכי מלחמה. קפרוני מנחם אותו, אומר שחלומו של ג'ירו לבנות כלי טיס יפהפיים בכל זאת התגשם. נאהוקו מופיעה גם היא בחלומו ומעודדת אותות לחיות את חייו במלואם.

הסרט מבוסס על מאנגה עם עלילה זהה שכתב וצייר הייאו מיאזאקי בירחון יפני בשם Model Graphix במהלך 2009. הסרט נכתב ובוים על ידי מיאזאקי, שמוכר בזכות הסרטים המסע המופלא והשכן הקסום שלי טוטורו אותם ביים וכתב גם כן. מיאזאקי עבד על הסרט במשך חמש שנים, הזמן הרב ביותר שבו הפיק מיאזאקי סרט. מיאזאקי הודיע כי הוא מתכוון לפרוש לאחר יציאת הסרט במלוא חמישים שנות יצירה, אך מאז חזר בו ויוציא סרט חדש בשנת 2023.

הסרט הופץ לראשונה ביפן ב-20 ביולי 2013 במקביל לסרט סיפור הנסיכה קגיה של איסאו טקהאטה שהופק גם הוא על ידי סטודיו ג'יבלי. בשנת 1998 מיאזאקי וטקהאטה הוציאו במקביל את הסרטים קבר הגחליליות (איסאו טקהאטה) והשכן הקסום שלי טוטורו (הייאו מיאזאקי) ושניהם נפגעו בקופות, לכן בסוף הוסכם שתאריך יציאת סרטו של טקהאטה תדחה ל-23 בנובמבר 2013.

ברחבי יפן והמזרח הרחוק הסרט הופץ על ידי טוהו, בארצות הברית Touchstone Pictures וחברת וולט דיסני הפיצו את הסרט במהדורה מוגבלת החל מה-21 בפברואר 2013. בישראל, הסרט יצא ב-24 ביולי 2014^[2].

הסרט קיבל ביקורות חיוביות רבות באופן כללי. אתר Rotten Tomatoes נתן לסרט 88% המבוסס על 156 חוות דעת עם ציון ממוצע של 7.9/10, קונצנזוס האתר כתב כי "אף על פי שהוא מציג את סטודיו ג'יבלי בצורה רעה, עדיין רואים סרט נפלא של הייאו מיאזאקי"^[3]. באתר Metacritic הסרט קיבל ציון של 84 מתוך 100 המבוסס על 12 חוות דעת^[4]. העיתון The Japan Times נתן לסרט שלושה כוכבים מתוך חמישה וכתב "אז זה נכון ש'הרוח העולה' זה סרט סוחט דמעות מיושן, אך זו גם חגיגה ויזואלית יוצאת דופן של יפן לפני המלחמה"^[5]. בעיתון The Asia-Pacific Journal כתב מתיו פני "מיאזאקי מציע בסרט הזה את התשובה של הוריקושי להצליח להגשים את חזון עיצוביו. זה הסרט השאפתני ביותר של מיאזאקי עד כה וגם היפה ביותר שלו"^[6]

הסרט הכניס ברחבי יפן 11,600,000,000 ין יפני והפך לסרט המכניס ביותר ביפן ב-2013^[7]. ב-21 בפברואר 2014 הופץ ברחבי הגלובוס וזכה להכנסות גבוהות, ב-1 באפריל 2014 דורג במקום העשירי ברשימת שוברי הקופות לשנת 2014 עם הכנסות של $117,645,496.

כאשר הסרט הופץ ביפן הוא זכה לביקורות רבות מהצדדים הפוליטיים במדינה. הסרט הרגיז תושבים רבים ביפן, לדבריהם הסרט עוסק באדם שבנה "מכונת הרג" וגם כי אנשים רבים נכפו לעבודה זו ולא עשו אותה מרצון^[8]. גם קוריאה הדרומית הביאה מחלוקות רבות בנושא הסרט וקראה להחרימו^[9]. בריאיון לעיתון "Asahi Shimbun" אמר מיאזאקי כי "יש לי רגשות מעורבים על המלחמה" והוסיף כי "אנו היפנים יכולים להיות גאים - בנוכחות האדירה והטייסים האמיצים"^[9]. במהלך הסרט ישנן סצנות רבות בהן חלק מהדמויות מעשנות, המועצה היפנית למלחמה בעישון קראה להחרמת הסרט בעקבות הדבר^[10].

מדיה וקבצים בנושא הרוח העולה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הרוח העולה (ביפנית)

• הרוח העולה, ברשת החברתית פייסבוק
• הרוח העולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• "הרוח העולה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "הרוח העולה", באתר נטפליקס
• "הרוח העולה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "הרוח העולה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "הרוח העולה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "הרוח העולה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הרוח העולה", באתר אידיבי
• "הרוח העולה", באתר HBO Max (באנגלית)
• "הרוח העולה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• הרוח העולה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יאיר רוה, ביקורת לסרט, בבלוג "סינמסקופ" של רוה
• יואב לוסטיג, "הרוח העולה": אנימציה לא לילדים, באתר nrg‏, 27 ביולי 2014
• דורון פישלר‏, רוח נגדית: החדש של מיאזאקי - מושלם מדי זה גם משעמם, באתר וואלה‏, 29 ביולי 2014
• ארז דבורה, "הרוח העולה": מחלום גדול למציאות מאכזבת, באתר ynet, 29 ביולי 2014