הצום של אנגוס ברביירי

בשנת 1965 החל ברביירי, שהיה אז בן 27 וסבל מעודף משקל, לצום על מנת לרדת במשקלו. הצום, שנעשה בעצה אחת עם רופאיו מבית החולים מריפילד שבעיר דנדי, תוכנן להיות קצר, עקב דעת הרופאים לפיה עדיפים צומות קצרים על ארוכים. ברביירי לא השתכנע, התעקש על המשך הצום משום ש״הסתגל טוב כל כך והיה להוט להגיע למשקלו ה׳מיטבי׳״^[1][2], וכך פעל. בסך הכל צם ברביירי במשך 382 ימים (שנה ו-17 ימים), עד ה-11 ביולי 1966. במהלך הצום צרך ויטמינים, אלקטרוליטים ושמרים תזונתיים בכמות שלא צוינה (כמקור לכל חומצות האמינו החיוניות), ושתה משקאות נטולי קלוריות כמו קפה, תה וסודה, אם כי מדי פעם הוסיף למשקאות מעט חלב או סוכר, במיוחד בשבועות האחרונים של הצום.במהלך התקופה עזב את עבודתו בחנות הפיש אנד צ'יפס של אביו, שנסגרה.משקלו ההתחלתי של ברביירי היה 207 ק״ג (456 פאונד), והוא סיים לצום כשהגיע למשקל היעד שלו - 82 ק״ג (180 פאונד). בממוצע הוריד ממשקלו 327 גרם ביום (12 אונקיות), שהם 10 ק״ג (22 פאונד) בחודש.

לאחר הצום עבר לעיירה ווריק (אנ') שבאנגליה.היה אב לשניים.נפטר בספטמבר 1990, בגיל 50-51.

במהדורת 1971 של ספר השיאים של גינס, הוכר הצום של ברביירי כארוך ביותר שתועד - 382 ימים. אמנם שנתיים אח"כ, ב-1973, ערך דניס גיילר גודווין^[3] שביתת רעב בת 385 ימים, אך הוא הוזן בכפייה במהלכה. נכון לשנת 2016, עפ״י בכירים בגינס, המשיך ברביירי להחזיק בשיא גינס לצום הארוך ביום ללא מזון מוצק. עם זאת, בגינס הפסיקו רשמית לאשר רישום שיאים הנוגעים לצומות, מחשש לעודד צומות שיזיקו לבריאות הציבור.